עריכת הדף "ובחרת בחיים/לד" (פסקה)

==ב==
'''והנה''' השיב לי השואל ע"ז והשבתי לו מיד:

מ"ש על מ"ש הדקדוק הלשון בשולחן ערוך מה שבנושא נשים בעברה כתב המחבר שפסול לדוכן ובמטמא למתים כתב לשון לא ישא. וכתב הוא שתלוי בשיקול הדעת ומי יוכל לדון עם שהתקיף ממנו.

הנה לא ידעתי מה שיקול הדעת יש בזה. כל בעל שכל יודה שכן מורה הלשון, דאל"כ למה שינה המחבר לשונו בשתי סעיפין סמוכין זה לזה. וכעת אני מוסיף עוד, דלשון 'פסול' משמע אפילו דיעבד לא הוי נשיאת כפיו כלום, אבל לשון 'לא ישא את כפיו' משמע רק לכתחלה אבל בדיעבד מהני. וא"כ ממילא אם גם בדיעבד לא נחשב ג"כ כלום לכך חייבים הב"ד לעכבו, אבל היכא דבדיעבד מהני, רק לכתחלה לא ישא, א"כ אין על הב"ד לעכבו, רק עליו הדין דלכתחלה לא ישא את כפיו.


ומ"ש כת"ר על מ"ש דבמטמא למתים אימתי נמחה בו. וכתב דגם בנושא נשים בעברה דודאי חייבים למחות בו נמי שייך לומר כן.

הנה בדעתי אז היה לבארו, רק מתוך המהירות שכחתי.

הנה לא מבעיא אי נימא דזה מה שאם כבר קראו כהנים אם נדחנו מן הדוכן אם זה הוי בקום ועשה והרי בקום ועשה אין בידינו לעקור ד"ת, רק דהתוס' ביבמות פרק האשה רבה {{ממ|}} והב"י הל' ר"ח [[בית יוסף/אורח חיים/תיח|סי' תי"ח]] כתבו דהיכא דהוי מגדר מלתא יש להם כח לתקן אף בקום ועשה לעקור ד"ת. א"כ בשלמא בנושא נשים בעברה דהוי הנאתו מרובה ויצרו תקפו, לכך הוי בזה מגדר מלתא, לכך יש להם כח לתקן לעקור ד"ת אף בקום ועשה. אבל במטמא למתים דאין הנאתו מרובה וכמ"ש בש"ס. ולכך די בקבלה לבד. לכך, לא הוי מגדר מלתא ואין כח בידינו לעקור ד"ת בקום ועשה.

ואף גם אי נאמר דמה שנדחנו מן הדוכן הוי רק שוא"ת שלא נניח אותו לישא כפיו, מ"מ הרי ידוע משחז"ל בפ"ט דפסחים {{ממ|}} דפעמים העמידו חז"ל דבריהם אפי' במקום כרת ופעמים לא העמידו חז"ל דבריהם אפי' במקום עשה עיי"ש. א"כ מוכח דמה שיש להם כח לעקור ד"ת בשוא"ת, מ"מ לאו בכל מילי, רק כפי ראות עיניהם. א"כ ה"נ כמו שחלקו בין נושא נשים בעברה למטמא לענין דבזה [בעי] נדר ובזה לא בעי נדר, כן ה"נ בזה בנושא נשים בעברה ראוי לתקן דאף בדיעבד פסול ועקרו ד"ת בשוא"ת, אבל במטמא דאין הנאתו מרובה לא העמידו דבריהם נגד עשה של תורה, כיון דקראו כהנים אין למחות בו לישא
כפיו לעבור בעשה וז"פ וברור: