עריכת הדף "העמק שאלה/צ" (פסקה)

== ב ==

{{העמקש|ב}} '''בכ"ד מקומות בית דין מנדין על כבוד הרב.''' פי' רש"י השתא משמע מצינו שנדו חכמים בני אדם בכ"ד מקומות לכבוד הרב למי שלא נשאו כבוד לרבם עכ"ל. וכוון רש"י במה שכתב השתא משמע משום דלהמסקנא לא מצינו במשנה כ"ד מקומות שנדו. אלא מסיק הש"ס דריב"ל מדמה מילתא למילתא. ופי' רש"י כל מקום שראה במתניתין שנחלק היחיד על הרבים מחלוקת גדולה. או אחד מן החכמים שמדבר קשה נגד גדול הימנו אומר ראוי היה כאן נדוי עכ"ל. ואם כן צ"ל דריב"ל משכח בכ"ד מקומות במשנה מחלוקת גדולה או שדבר אחד קשות. ולפי זה הפי' אין בדברי ריב"ל משמעות דין. ומה לי אי יש כ"ד מקומות או לא וא"כ לא היה לרבינו להביא מימרא זו. ואי משום זלזול בנט"י דקאתי עלה היה להביא המשנה דעדיות. אלא נראה דרבינו לא ס"ל כרש"י בעיקר הפי'. אלא דינא הוא דקאמר ריב"ל. דיש כ"ד דברים שאם אדם עושה אותן מנדין אותו. והכי אי' באמת בירו' מ"ק פ"ג ריב"ל שלח בתר חד ב"נ תלתא זימנין ולא אתי א"ל אילולי דלא חרמית בר נש מן יומוי הוינא מחרים לההוא גברא שעל עשרים וארבעה דברים מנדין וזה א' מהן כו'. אלא דבירו' לא מסיק וכולם שנינו במשנתנו ומשמע דריב"ל ידע במנין כ"ד דברים ותו לא. והיינו שאמר וא' מהן וכל אשר לא יבא לשלשת הימים וגו' והוא יבדל מקהל הגולה. אלמא דלא ממשנתנו קאמר לה אלא מקרא. ולפי תלמוד דילן דמסיים ריב"ל וכולם שנינו במשנתנו א"כ ה"ק דעל כ"ד דברים יש ללמוד שמנדין ממשנתנו. ומסקא הגמ' דלא שמפורש במשנה אלא דריב"ל מדמי מילתא למילתא. ולמד כמה דברים מהני תלתא דמפורש במשנה. ואולי לתלמוד דילן עובדא דריב"ל בההוא ברנש ג"כ ממשנתנו גמר לה ולא מקרא. וע' סי' ק"ל אות ה' ביארנו דלדעת בה"ג ורי"ף לא ס"ל לתלמוד דילן פירוש והוא יבדל מקהל הגולה שהוא חרם ע"ש. ולפי תלמוד דילן י"ל דיש הרבה דברים יותר מכ"ד שמנדין עליהם אלא שאין הוכחה ממשנתנו אלא לכ"ד. עוד נ"מ דלפי הירו' לא אמר ריב"ל על כבוד הרב. כיון דלא ממתני' גמר לה. אלא שהיה מקובל זה המנין. או דייק מקראי או ממתניתא וברייתא. ויש כמה דברים שאין בהם משום כבוד הרב. משא"כ לתלמוד דילן דגמר להו ממשנתנו ושלשתן בכבוד הרב הן. וא"כ הני כ"ד דברים שדימה מילתא למילתא הכל משום כבוד הרב. מיהו בבה"ג פ' כ"מ הביא מימרא זו דריב"ל כנו' תלמוד דילן ומכ"מ לא כתב על כבוד הרב. וס"ל דזלזול נט"י לא שייך לכבוד הרב כלל. אלא גזרת חכמים. וריב"ל דימה לה כמה דברים. ולא שייכן לכבוד הרב והכי נראה נוסחת הרמב"ם פ"ד מהלכות ת"ת דקחשיב כ"ד דברים שמנדין וליקט א' א' מכולי תלמודא. ומשמע דמפרש דריב"ל כוון להו מצד שהן דומין להני דמשנתינו באיזה צד וענין. ובזה נתיישב מה שהקשו על הרמב"ם ממה שמצאנו עוד הרבה בגמרא ממה שמנה שם והשתא ניחא דלא מנה שארי דברים המפוזרין בש"ס שמנדין עליהם שאין להם ענין והוכחה מהני דמפורש במשנה. ואם שהדבר רחוק מדעתנו לכוין כל הני כ"ד דברים שמנה הרמב"ם שדומין להא דמשנתנו אבל שגבה דעת הרמב"ם ז"ל מדעתנו. והכי נראה דעת רבינו ובה"ג שהביאו הא דר' יהושע בן לוי. 

'''דאמר רב אסי ואמרי לה כו'.''' כ"ה בכת"י. ובה"ג איתא אמר רב אמי: