עריכת הדף "
העמק שאלה/מב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ב == {{העמקש|ב}} '''דהכי אשכחן בחנני' כו'.''' ראי' זו הביא בה"ג על עיקר מימרא דר"י משום ר"ש בן יהוצדק דעל ע"ג וג"ע וש"ד יהרג וא"י. והביא ראי' מחמ"ו להא דע"ג ור"ל לאפוקי מר' ישמעאל דס"ל דבע"ג ג"כ דוקא בפרהסיא יהרג וא"י. וס"ל דחמ"ו פרהסיא הוי. ואנן ס"ל דלא הי' שם עשרה מישראל וכ"כ מהרש"א בחדא"ג פסחים פ' מקום שנהגו. וכבר פליגי בזה בשה"ש רבה עה"פ זאת קומתך דמתה לתמר. רשב"י ורבנן רבנן ס"ל שהפריש נ"נ עשרים ושלשה מכל אומה וכן מישראל. והיו שם עשרים ישראל שהשתחוו וחמ"ו עמדו ומסרו נפשם. ורשב"י ס"ל שהכריש נ"נ שלשה מכל אומה ומישראל הפריש חמ"ו. וא"כ לא הי' בפני עשרה מישראל. ובזה פליג. רשב"י ורבנן במגילה ד' י"ב אי נתחייבו ישראל על שהשתחוו לצלם אלא שנתהפך השיטה מהגמר' למדרש וזה מצד הרבה. ויש להוכיח מדברי רבינו ובה"ג תרתי. חדא דלא כר"ת בפסחי' שם ובר"ש מ' ע"ג ובכ"מ והנימוק"י ס"פ ב"ס דצלם נ"נ לא הי' ע"ג ממש ורק מדת חסידות הי' לחמ"ו. ודא"כ אזדא ראי' של רבינו ובה"ג לעיקר הדין אלא ודאי דע"ג ממש הי' וכפשטא דסוגי' דמגילה ה"נ דנתחייבו ישראל ע"ז כלי' ר"ל ועל מדת חסידות לא היו מתחייבים כלי'. אלא ע"ג ממש הי'. ורבותייהו דחמ"ו ומה שנצרכו לק"ו דצפרדעים היינו כהר"י בתו' שם שהיו יכולים להטמין עצמם כמו שעשה דניאל והכי מבואר במדרש שם שהלכו ליחזקאל הנביא א"ל כבר מקובל אני מישעי' רבי חבי כמעט רגע עד יעבור זעם. א"ל מה את בעי דיהון אמרין דהן צלמא סגדין לי' כל אומי' כו'. ובאמת לא היו מחויבים לעמוד שם כדי ליהרג וע"ז הוצרכנו לדרוש בב"ר פ' ל"ד ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש להביא את החונק עצמו כו' יכול כחמ"ו ת"ל אך. וכבר תמה ע"ז ביפה תואר שהרי מצוה נמי וחובה איכא. ויישב דבא לרבות ב"נ שאינם מחויבים על קה"ש כדאי' בפ' ב"ס וע' פרשת דרכים דרוש ב' שעירער ע"ז אבל פשוט כמש"כ שהיו יכולים להטמין א"ע. וע"ע בסמוך. והא שהוכיח מהא דאי' בפ' א"ל אלמלי' נגדוה לחמ"ו הוו פלחי לצלמא. י"ל פלחי* דוקא פי' דהצלם הי' עבודתו בהשתחוי' לחוד. ואלוהי נ"נ היינו בל הי' עבודתו בד"א וכמבואר בכתוב לאלהי לא פלחין ולצלם לא סגדין ביקש מהם נ"נ לעשות כדרכה. והם השיבו ג"כ ידיע להוי למלכא די לאלהך לית אנן פלחין ולצלם כו' לא אנן סגדין. משמע הא פלחי לצלמא שלא כדרכו. ואע"ג דאסור אלא דחשו ליסורין. וכיון דצוה נ"נ להשליך לכבשן גם זה לא עבדי וע' תו' כתובות שם שהוכיח להיפך מדשייך פלחי לצלמא ש"מ שהי' ע"ג. שנית למדנו דעת רבותינו כהרמב"ם ז"ל בפ"ה מהל' יסה"ת שאסור למסור א"ע להריגה על שאר עבירות שהדין יעבור וא"י. וה"ז מתחייב בנפשו. ולא כהתו' ורא"ש בע"ג פ"ב יש"ע יו"ד סי' קנ"ז. דא"כ אזדא ראי' של רבינו ובה"ג מחמ"ו ובשלמא מה שהיו יכולים להטמין א"ע אין זה מתחייב בנפשו. דאין זה אלא גרמא שלא נזהרו מקודם שלא יבואו לידי מיתה אבל בשעה שנהרגים עפ"י דין המה נהרגים. משא"כ על שאר עבירות שאין מחויב בשעת מעשה. ולמה זה דומה. למי שלא נזהר בשבת לבוא לידי ס"נ והגיע לידי מדה זו ובע"כ צריך לחלל שבת. ולא נקרא בזה מחלל שבת שבשעה שמחלל עושה כדין אלא מכ"מ עשה שלא כהוגן. ומש"ה הוצרך כאן לרבות מאך. דלצורך קה"ש שפיר דמי לעשות גרמי דנזקי נפשות וכ"כ בשבות יעקוב ח"ב סי' ק"ו ולא כפר"ח על ה' יסה"ת שכ' להיפך ממש"כ ע"ש. ופשוט דהני תרי מילי תליין בהדדי דלשיטת התו' דלא הוי אלא צלם ולא נתחייבו ליהרג. ומכ"מ מסרו עצמם ממדת חסידות. והנה התו' והרא"ש הביאו הא דירו' שביעית פ"ד ועובדא דר"א ב"ז שמסר עצמו על אכילת נבילה בצינעא. אבל הרמב"ן פ' ב"ס במלחמת ה' הביא מאותו הירו' להיפך מדמסיים עלה אלו שמע ראב"ז מה דאמרי רבנן הוי אזל לי'. ועוד הביא ראי' מירו' דשם ע"ש. עוד הביאו הפוסקים ראי' והתו' ורא"ש מהא דרחב"ת הקהיל קהילות ברבים ללמוד תורה כדאי' בע"ג ספ"א. ומריב"ב שמסר עצמו על סמיכה כדאי' בסנהדרין ד' י"ד. ויש שדחו משום דשעת השמד הוה ואפי' על ערקתא דמסאני חייב למסור א"ע. וכ"כ בפר"ח שם. אבל על הרמב"ם א"א ליישב הכי. שהרי כ' דבפרהסיא ובשעת השמד ג"כ אין למסור א"ע רק על מצוה ממצות התורה. וכ' הכ"מ דמפרש כהרי"ף דערקתא דמסאני היינו לאו דלא תלכו בחקות העו"ג. ועוד קשה מדניאל שסיכן עצמו על תפלה והנימוק"י כ' דאדם גדל וקדוש שאני. ואין לזה שורש ונראין יותר מש"כ הכ"מ שם דכל הנך עובדי דין גמור הוי ולא כהר"ן ס"פ במה טומנין. והנימוק"י והרא"ה בס' החינוך פ' אמור שכ' דעל מצ"ע לא שייך יהרג וא"י כלל שהוא שו"את וכדאשכחן באסתר דקרקע עולם היתה. ובאמת יבואר לפנינו אות י"ד פי' קרקע עולם לדעת רבינו ורמב"ם בא"א. וגם אין הלכה כאביי. והראי' היותר מוכרעת היא המדרש ש"ט ורבה ויקרא פל"ב. מה המכות האלה בין ידיך ואמר אשר הוכתי בית מאהבי כו' מה יוצא ליסקל על שמלתי את בני על שאכלתי את המצה. ומכילתא יתרו פי' עה"פ לאהבי ולשמרי מצותי רנ"א אלו שיושבין בא"י ונותנים נפשם על מצוות. מה לך יוצא ליהרג כו'. והיאך אפשר לומר דהכל באדם גדול מדבר. אלא כל מ"ע בכלל מצוה ממצות התורה הן. וכל שיכול לעשות המצוה בצינעא ודאי עדיף. ומש"ה רצה דניאל וריב"ב לעשות בצינעא. מיהו אם א"א לעשות כלל מחויב לעשות. ומיקרי בפרהסיא במה שיהרג בפרהסיא וידעו עשרה מישראל שנהרג עבור ששמר את המצוה וע"ע מש"כ אות י"ד במה שהסיר אלישע התפילין מע"ר. ויש להוסיף. דבת"כ תצי' בפרש' אמור ולא תחללו את שם קדשי שומע אני ממשמע שנ' ול"ת אמור קדש. וכשהוא אומר ונקדשתי בתוך ב"י מסור א"ע וקדש שמי יכול ביחידי ת"ל בתוך ב"י המרובים. וכבר הביאו הסמ"ג במ"ע ה' ובספר יראים סי' ה'. ומפרשים דמלא תחללו הכוונה שאסור לחלל ש"ש כדאי' ביומא פ' יוה"כ ובכ"מ אבל לא ידענו דין דקה"ש למסור א"ע להרוג. ת"ל ונקדשתי. ולזה הפי' מי שאינו מחדש השם במ"נ אינו עובר אלא על מ"ע דונקדשתי. ולא על ל"ת דול"ת. אבל הרמב"ם כ' ריש הפרק כל ישראל כו' ומוזהרין שלא לחללו שנא' ולא תחללו וגו' כיצד כשיעמוד עו"ג כו'. וכ"כ רבינו להלן. א"כ מפרש הכי מול"ת למדנו שאסור לעבור בידים על ל"ת. אבל מונקדשתי שמענו שימסור א"ע בקום ועשה כדי ליהרג. והא ודאי דלא תחללו לא קאי ע"ז שאינו מקיים העשה. שהרי אין יודע שלא עשה המצוה בינו לב"ע. מכ"מ אינו מקיים ונקדשתי. ויש להקשות על שיטת התו' דהיאך למדו ק"ו מצפרדעים הא לא מחייבי על שמירת הנפש. משא"כ ישראל. אבל לשיטת רבינו גם ישראל לא מוזהרי על גרמא כמו גבי שבת וכדומה:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף