עריכת הדף "הכתב והקבלה/בראשית/מז" (פסקה)

== ט ==

'''מעט ורעים. ''' על מה שאמרת כמה ימי שני חייך, אני אומר כי שני חיי ר"ל שנים שהם של חיים בלא צער, היו מעט ורעים ברוב טרדות מזונות ודאגות הקורות, כי הימים אשר בם יהיה האדם בצרה לא יקראו שני חיים, כאמרם שנים של צער אינם של חיים, אבל ימי שני מגורי היו בין הכל ק"ל שנה, ולא השיגו ימי שני חיי אבותי בימי מגוריהם, כי אבותי אע"פ שהיו גם הם גרים בארץ לא להם, מ"מ היו להם ימי חיים רבים בלתי צרות, אבל שני חיי לא השיגו לשני חיי אבותי שהיו להם בימי מגוריהם (רע"ם). ומ"מ מלת רעים קשה כיון דמימים של שמחה הוא מדבר, ויתכן כי מלת רעים כאן אינו הפך הטובה כ"א הפזור והפירוד הפך ההתאחדות והתדבקות, כמו ורעו דליותיו (ירמיהו י״א:ט״ז) שיתפרדו ויתחלקו חלקיו ע"י שבירה (צערברעכען) כל רועיך תרעה רוח (שם כ"ב) תרגומו יתבדרון לכל רוח (צערשטרייען) תרועם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם, ר"ל שיתפרדו זה מזה ולא יהיה להם אחדות לעמוד נגדך להלחם, רעה התרעעה הארץ פור התפוררה (ישעיהו כ״ד:י״ט) התפרדות והתחלקות בין אנשים להיות נבדלים זה מזה כפירורין, ומזה עושה שלום ובורא רע (ישעיהו מ״ה:ז׳) מלת רע כאן ענין פירוד החלקים פיזור האחדות שאין זה מסכים עם זה, והוא הפך הלשון, שענינו אחדות והסכמה שבין החלקים, וטעם רע (אונאייניגקייט) ואין רע זה הפך הטוב שהשלום קדם אליו, וטעם מעט ורעים ימי שמחה שלי היו מעטים בכמותם, וגם אותו המעט היה מפוזר ומפורד, ולא היה מעולם שמחה הנמשכת כמות זמן מה לומר שנה זו או חודש זה היה לי לשמחה, כי ימי שמחה המעוטים היו מפוזרים ומרוחקים זה מזה, ויום אחד של שמחה נתבטל ברוב ימי תוגה שקדמו לו וברוב אנחות שבאו אחריו, ותרגום מעט ורעים (וועניג אונד אונטערבראָכען) - והנה לכל המפרשים לשון שני מגורי טעמו גירות טלטול וצער, ולא ידעתי לכוין כל זה בלשון מגורי, כי כל הצרות שהיו לו ליעקב מעשו ולבן דינה ויוסף אינם מצד הגירות, גם דרכו של צדיק להיות שמח ביסורין לא להזכירם תמיד, שנראה כמתלונן, ועוד מה ראה הכתוב להודיענו בספור זה, והם דברים של מה בכך ואין יוצא מהם תועלת למודי, לכן יתכן שיש בדברים אלה למוד יקר רב התועלת. וזה, יש לכל בן דעת המשתדל אחר שלמות הנפשי, שני דרכים לעבוד בהם את הש"י, אם בדרך הכובש, אם בדרך הישר, דרך הכובש הוא, שתאוות נפשו הטבעית הבהמית במקומה עומדת, והיא תעשה את שלה להתעורר בו בכל יום, אמנם מצד נפשו המשכלת הרוחנית, כובש אותם ומכניעם לעבודת הש"י, ואף שאינו רוצה בבחירת רצון התאוה הגשמית ויודע שהוא עברה ועון, מ"מ הלב מטבעו יחמוד שלא מרצונו והוא נגד בחירתו, הנה העובד את השם בדרך זה הוא במלחמה תמידית בנפשו, כי התאוות הבהמיות יחרחרו תמיד ריב ומדון בנפשו עם התאוה הנפשית הרוחנית, וחיי איש העובד את השם בדרך זה קראו יעקב כאן שני מגורי, כלומר שנים שישנם בחרחור ריב ומדון בנפש (קאמפפיאהרע) מגורי מלשון איש חמה וגרה מדון, והתגר בו מלחמה, מתגרת ידך אני כליתי, ומורגל ברבותינו לשון תגרא על הריב והמדון (האי תגרא דמי' לבדקא דמיא) ומזה (איכה ב׳:כ״ב) תקרא כיום מועד מגורי מסביב, כלומר מחרחרי ריב ומדון להלחם בי. ומצאתי במכדרשב"י (וארא כ"ו א') וגם הקמותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ מגוריהם מאי מגוריהם, כד"א גורו לכם מפני חרב, בגין דאיהו אתר דאשדי מגור' בעלמא וכו' אשר גרו בה, מיומא דאתקריבו לגבי קב"ה דחילו בה דחילו ודחילא עלאה בה למיטר פקודוי. - ועבודת השם בדרך הישר, היא כשהיא תמימה באין ריב ומדון בנפש פנימה, אם הלב מלא באהבת השם ולא נשאר בלב מקום פנוי לשכון שם תאוה בהמית, כענין ולבי חלל בקרבי. שהתאוה הבהמית היא כמת וכחלל, ואינה מתנגדת אל התאוות הנפשיות הרוחניות (וכבר הוסכם מגדולי המחברים שהעובד בדרך הישר הוא מעולה מן העובד בדרך הכובש, דלא כדעת הרמב"ם בששי לשמונה פרקיו שמחלק בין החוקים למפורסמות) והזוכה למדרגה זו נקרא חי באמת, כי כל כחות נפשו משתדלים להשגת החיים הנצחיים. וגם כח אחד מכל כחות הנפשיות לא נעדר מלהשתלם באמצעיים המביאים אל הנצחיות, והנה אין ספק כי יעקב בחיר האבות היה עובד כל ימיו בדרך הישר וכל יום היה חי חיי השלמות האמתי, ככתוב ויהי ימי יעקב שני חייו, כי כולם היו שנים של חיים, אמנם בדברו אל פרעה היה מקטין עצמו כדרך הצדיקים, לכן אמר ימי שני מגורי, כאילו רוב שנותיו לא היה עובד רק בדרך הכובש, שהוא בריב ומדון בנפש פנימה, והיה צריך ללחום נגד יצרי תאות הלב ולנצחם, אמנם שנים של חיים, שהוא בדרך הישר בלתי מלחמת היצר, היה בעיניו מעטים, וגם אותו המעט הי' בלתי הצטרפות, ורק בזמנים נפרדים זכה לימים הראויים להקרא חיים באמת, ע"ז אמר מעט ורעים, ונגד מה שהקטין מעשי עצמו הגדיל מעשי אבותיו, לאמר שרוב שנותיהם היו שנים של חיים, בימי מגוריהם, ר"ל בימים שמצד טבע אנושית להיות בהם בריב ומדון פנימי מצד נפש הבהמית, היה להם שנים של חיים, כולם היו שוים להשגת שלמות הנפשי האמתי ללכת באור החיים, לכן נאמר באבותיו בימי מגוריהם, ימים ולא שנים, להמעיט זמן מלחמתם הפנימי, כי רובי דרובם היה שלום הפנימי בנפשם. והתכוין יעקב בתשובתו זאת אל פרעה לעורר את דעתו, שאין מה שנקרא בפי ההמון בשם חיים הוא החיים באמת, כי הרודפים אחר בולמס התאוות הזמניות, חייהם אינם חיים אבל הוא מיתתם, כי הרשעים בחייהם קרואים מתים, כי אמנם אינו ראוי לקרוא בשם חיים, רק להמשעבד כל תאוות נפשו לשמים לעבוד בם עבודת השם: