עריכת הדף "דרישה/יורה דעה/יד" (פסקה)

== ב ==

עובר שהוציא ידו והחזירה כו' חלבו אסור עפ"ר הטעם וכתב ב"י וז"ל ל"ד נולד דה"ה אם נשחטה אמו והוציאוהו חי אלא חדא מתרוייהו נקט עכ"ל ב"י וצ"ע דהא מסיק ב"י וכתב דכשנולד בחיי אמו שניתר האבר בשחיטת עצמו ועיין בד"מ שמתמה ג"כ ע"ז (ואפשר לומר לפי' ב"י דה"ק ל"ד נולד ר"ל לישנא דהנולד לא שייך שפיר לאחר שחיטת אמו אלא שהוציאוהו לאחר שחיטת אמו ודו"ק. עכ"ה) ולכן נראה כמ"ש בפרישה דדוקא בנשחטה אמו מיירי והא דנקט נולד ל"ד אלא ר"ל שהוגדל ונעשה ולד וכן פי' ב"י דברי הרמב"ם לפני זה בפסקא המתחיל ולכאורה נראה וכו' וכ"כ בכ"מ. ובש"ע מסיים בדין זה שהוא כחלב טריפה שנתערב בכשרה ויש להקשות למה לא יהא חלב אותו אבר בטל בס' דקי"ל יש ס' בבהמה נגד הזרוע בזרוע בשילה ואפשר לפרש דמיירי שהוציא כל היד עד שלא נשאר ס' נגד מה שיצא לחוץ כי זרוע לא הוי כל היד אלא שני פרקים וכמ"ש רש"י בפ' שופטים ונראה שמזה הטעם כתב בש"ע שהוא כחלב טריפה שנתערבה כדי להשוות דינן לענין שיבטל בששים ומשערים אבר שיצא אם יש ס' במה שנשאר (ועיין בתשובתי שהארכתי בזה) עוד י"ל שמאבר אחד יוצא חלב יותר מאבר אחר וא"א לבטלם וויש לדקדק מאי שנא הא ממ"ש רבינו לקמן בדין עיקור שנעקרו סימנים שלה שאין לה היתר בשחיטה ואפ"ה חלבה מותר וי"ל דהתם אין שם טריפה עליה שיכולה לחיות אלא שהל"מ שאין לה היתר בשחיטה משא"כ באבר זה שהוא טריפה ממ"ש ובשר בשדה טריפה כו' אלא שקשה דבגמרא פ' בהמה המקשה ד' ס"ט ע"א אבעיא להו בלשון זה חלב דעלמא לאו כאבר מן החי דמי ושרי ה"נ לא שנא א"ד התם אית ליה תקנתא לאיסורא בשחיטה הכא לית תקנתא לאיסוריה בשחיטה תיקו ופסקו לחומרא ומדתלהו בשחיטה ולא בטריפתו קשה הלא בשמוטה ג"כ אין לה היתר בשחיטה וי"ל דשמוטה היה לה שעת הכושר בשחיטה וגם עתה אין שם טריפה עליה משא"כ אבר זה שמתחילה לא היה שעת הכושר בשחיטה וגם שם טריפה עליה: