עריכת הדף "ביאור הגר"א/אורח חיים/תסח" (פסקה)

== ד ==

'''ס"ד ההולך כו'.''' הכל לשון הרמב"ם ועתוס' שם נ"א א" ד"ה רבה כו' וס"ל להרמב"ם דסוגיא דחולין אידחי מקמי סוגיא דפסחים ומתני' באין דעתו לחזור ומה שאכל ר"ז מוגרמת משום דפליג על רב יוסף כמש"ש א"ל מאן אמרה כו' ועתוס' שם ד"ה יוסף כו'. אבל למסקנא דפסחים צ"ל כמ"ש בירושלמי שם והביאו הרא"ש שם כל חומרא שמחמת טעות א"צ לנהוג כחומרי המקום ור"ז סבר דבטעות הוא כמ"ש שם כנ"ל וז"ש ההולך כו' וכן מי כו' מ' דבתחלה מיירי באין דעתו לחזור ועיין רשב"א סי' שנ"ז ושיטת' בזה:

'''לא יעשה.''' שם נ"ב א' וס"ל דאין דעתו לחזור הוה דלא כתוס' שם:

'''וההולך כו' ונותנים כו'.''' מתני' שם:

'''ואעפ"כ כו' לעולם.''' שם נ"א ב' וכתי' דרבא משא"כ במתראה בפניהם ופי' הוא דמתני' ה"ק לעולם אל ישנה כו' שר"ל שאל יתראה בפניהם כו' וז"ש ואעפ"כ כו' לעולם כו':

'''וכן מי.''' שם נ"א א':

'''והוא.''' שם כיון דחזינהו כסייה ואף ע"ג שהקפיד אביי היינו משום כיון דבצנעה הוא וכבר מצאוהו אוכל ליכא משום מחלוקת בין ת"ח שת"ח יודעין שבדין היה עושה וע"ש בר"ן. ושיטת התוס' שם ובחולין לתי' הראשון והרא"ש בפ"ד דפסחים דמתני' לצדדין קתני והכל אחר מקום שדעתו להשתקע בין לחומרא כמו במתני' בין לקולא כמו בהני תרי עובדא ואעפ"כ אל ישנה בפניהם אף להחמיר כמ"ש במתני' דוקא משום דאמרי כמה כו' הלא"ה צריך לעשות כמותן כיון דליכא אוסורא דאורייתא ועתוס' שם נ"ב א' ד"ה ממקום כו' וההיא דביישוב אסור כו' בדעתו לחזור דאי באין דעתו לחזור כיון שהגיע ליישוב אף במדבר אסור דהכל אחר המקום שדעתו להשתקע ואפילו יצא משם כנ"ל בשלמא להרמב"ם דאפילו אין דעתו לחזור העיקר אחר מקום יציאתו רק שנותנים עליו חומרי המקום שהלך לשם מפני המחלוקת ועתוס' שם הטעם דמלאכה א"א בצנעה. וההיא דחולין בעובדא דרמי בר תמרי צ"ל דאין דעתו לחזור הוה דאל"כ ל"ל לומר חוץ לתחום אפי' בתוך העיר בצנעה מותר כמעשה דרבה בב"ח וצ"ל אפי' אין דעתו לחזור לא נקבע כמותם עד הגיעו ליישוב תוך התחום וז"ש בס' תצו ס"ג בני א"י כו' וכשיטת התוס' כנ"ל וכ"ז שלא מההיא דחולין. אבל אם: כנ"ל שהכל אחר המקום שרוצה להשתקע. וכל כו'. מההיא דחולין כנ"ל: