עריכת הדף "
אמרי בינה/דיני פסח/השמטה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ג== '''{{עוגן1|באות ג}}''' שם כתב בנידון ששואל אחד שאל מאאמ"ו ז"ל בא' שמכר חמצו בע"פ והי' קנין כסף ושטר מכירה בקנין אגב כנהוג ונודע לו אח"כ ששכח לחתום על השטר וציוה הרב השואל שיכתוב שטר מכירה בחה"מ ובשטר ראי' אף דיכול לחזור נקנה הקרקע למפרע כיון דכסף עושה קנין ואאמ"ו ז"ל כתב מלבד דשטרי דידן שטרי קנין המה אף בשטר ראיה אינו מועיל כיון דטרם שחותם הי' ביד שניהם לחזור הוי ברשות ישראל לענין ב"י לא מבעי לדעת רדב"ז דבמתנה ע"מ להחזיר אסור מה"ד אף דמקיים התנאי ה"נ ביד כל א' לחזור ואף לדעת המג"א היינו אם הוא ביד נכרי אבל בבית ישראל לכ"ע אסור והאריך בזה בדברי הרדב"ז והמג"א וכבוד הגאון המנוח בעל ז"ר ז"ל כתב ולא דבר נכונה בזה דהואיל לא אמרינן רק על חמץ גופי' משום דכ' בי' לא ימצ' שלא יהי' לישראל שום צד מציאות כגון קבלת אחריות כו' אבל הכא לגבי החמץ ליכ' משום הואיל שהרי מכורה וקנויה לו בלא שטר רק מפני קבלת אחריות כמ"ש בעל מקו"ח {{ממ|סי' ת"מ}} דהוי כאחריות עולם והוי כחמצו של נכרי בביתו של ישראל ובאחריותו של ישראל ומשום ה"ט צריך להקנות לו הקרק' ותו לא איכפת לן באחריותו מפני דהוי כחמצו של נכרי בביתו של נכרי ונמצא דתורתו של הואיל בנידון זה היא רק על הקרקע דהוצרך לשטרו רק שהחמץ יגרר ממילא בזה אחר הקרקע ובדבר שאינו חמץ ל"מ מידי לאוקמי ברשותו משום תורתו של הואיל עכ"ד ימחול לי ע"כ בג"ע אף אם יהבינא לי' דהואיל הוא רק לגבי חמץ כמ"ש רבים מהאחרונים ודלא כתוס' פסחים בסוגיא דהואיל מ"מ הא אאמ"ו ז"ל השיב להרב השואל דצוה לחתום בחה"מ ואז הי' לנו ספיקא לגבי דאורייתא אם כסף קונה לנכרי מישראל או לא ומשיכה ל"ה רק קנין אגב ואם ליכא שטר על קנין הקרקע יכול כל אחד לחזור מקנין הקרקע ואין כאן לגבי חמץ רק קנין כסף לחוד ומה זה שכ' דלגבי חמץ ליכא משום הואיל דמכורה וקנוים לו בלא שטר הא בלא שטר אם נתבטל קנין הקרקע שוב ליכא קנין אגב ואנן לא סמכינן על קנין כסף לחוד א"כ צריך לקנין חמץ קנין קרקע ואם חוזר מקנין הקרקע נתבטל קנין החמץ בפרט דישראל הוי המוחזק ואף אם יתרמי אחר הפסח כבר נתלבטו הרבה אחרונים בדברי הח"י והמק"ח לדון דדין ממון כיון דמוקמינן על מרא קמא גורר גם האיסור אחריו וכמ"ש אאמ"ו ז"ל בספרו (סי' ג' וראשית הדברים ודאי נכונים דצריך לקנין קרקע לגמור הקנין מטלטלין בפרט אאמ"ו ז"ל נשאל מהרב שצוה לחתום בחה"מ וזה ודאי אינו נכון כלל וכל המודה על האמת יענה ויאמר כי בחה"מ פסח שחל עליו חובת ביעור חולין הוא לעשות כן לגמור המכיר' שיחול למפרע ואף לחתום אחה"פ הוא דוקא באופן אם נסמוך על קנין כסף לחוד בדיעבד או ע"ד הב"ח דבשביל הואיל לא נאמר לאחה"פ. ודוגמת שאלה כזה נשאלתי בהיותי בחו"ל פ"א באחד יורש שמכר חמצו בקנין כסף וקנין אגב מכירת קרקע ולא הי' בר עשרים שנה דיכול לבטל מכירת הקרקע וממילא לא נשאר רק קנין כסף לחוד כיון דנתבטל קנין אגב ודנתי בזה הרבה אם גם הלוקח יכול לבטל המקח כיון דהמוכר לא בן עשרים ותליא במחלוקת הפוסקים ויבואר דבר זה אי"ה בחלק ח"מ. וה"נ בנידון דנשאל אאמ"ו ז"ל כיון דשניהם בין הלוקח בין המוכר יכולי' לחזור בטרם שבא השטר לידו ואם חוזר מן הקרקע לא נשאר לגבי חמץ רק קנין כסף לחוד בודאי אם היינו פוסקים לדבר ברור דנסמוך לגב עצם הקנין לענין חמץ לאחה"פ על קנין כסף לחוד והריעותא לא הי' רק אם נתבטל קנין הקרקע הוי כחמץ של נכרי באחריות ישראל בביתו של ישראל הי' צדדים הרבה להקל אחה"פ וגם כיון דל"ה רק גורם לממון ועל ידי הואיל ל"ה ג"כ רק כגורם לממון הוי כגורם דגורם ועיין מ"ש לעיל {{ממ|סי' ה'}} ליישב מטעם זה שיטת המג"א {{ממ|סי' תמ"א}} בישראל שהלוה לנכרי שכתב המקו"ח בטעמו דביד ישראל לומר הרני כאילו התקבלתי ובח"ש כתב כיון דממילא שלא ע"י מעשה יהי' שלו הוי כגורם לממון וכ' דהוי כגורם דגורם: '''{{עוגן1|ומ"ש}}''' עוד בז"ר ולברר הדברים והכרח דלא נאסר אחה"פ כשמקיים התנאי והחזירו לידו אחה"פ משיטת הטו"ז דעובר מחמת ספק שמא לא יפדנו הנכרי ובפדאו הנכרי מותר בהנא' ולמה לא נאסר משום דעבר הישראל כמו שהקש' בס' דברי משפט אלא ודאי כיון דנתברר למפר' דלא עבר מותר עכ"ד לא אדע הכונ' הא דעת רדב"ז דכל שהתנאי תלוי הוי כפקדון וכ' להדי' {{ממ|סי' מ"ג}} בלשונות הרמב"ם אף דנתקיים התנאי ונמצא למפרע דהחמץ הי' של נכרי מ"מ בשעת קיום התנאי כבר עבר הישראל ולא יועיל קיום התנאי לבטל הלאו שכבר עבר הרי דדעתו דלא אזלינן בתר מקומו ושעתו ועי' במפרשי המג"א {{ממ|סי' תמ"ח}} דאף אם עבר בספק ב"י קנסינן לי' לאסור אחה"פ והפ"ח פוסק כדעתו: וקושית אאזמ"ו ז"ל בד"מ כראי מוצקים ע"ד הטו"ז דכיון דדעתו דהיכא דהוי ספק בפסח שאפשר שיהי' שלו לגמרי חמור טפי מאחריות ואם בשביל אחריות לחוד אסור אחר הפסח כ"ש בזה כיון דעובר מה"ת על ב"י בפסח וע"כ לדעת הטו"ז זה מן סברא חיצונ' דעדיף מגול"מ דאל"כ מנ"ל לאוקמי קרא דלא ימצא על קבלת אחריות דילמא אשמועינן הקרא להוציא ממשמעות דלך דמשמע שהוא שלך לבד ואין עוד שום צד שאינו שלו אשמועינן הקרא דלא ימצא אם יש ספק שמא יהי' שלו למפרע עובר ומנין לן להוסיף עוד דבשביל אחריות לבד עובר א"ו דזה ידענו מסברא כיון דאפשר שיהי' שלו לגמרי חמור טפי מאחריות וכיון דע"י קבלת אחריות נאסר לאחה"פ ק"ו בזה ועיין מג"א {{ממ|סי' תמ"ח}} לדעת הר"ן דפקדון ביד גוי אף דאינו עובר רק מדרבנן חמור מנוקשה ונאסר אחר הפסח כיון דמדאוריית' חייב בביעורו ואמרו חז"ל דאין זה ביעור קנסינן לי' לאסור אחה"פ ק"ו בנידון דהטו"ז כיון דבבירור עובר על ב"י מטעם שאפשר שיהי' שלו ולא מטעם ספק רק בודאי כיון דמתלי תלוי הדבר באופן שיכול להיות שהוא שלו דמהראוי לאסור אחה"פ ולקנסו ומ"ש הז"ר דאגלאי מילת' למפרע דלא עבר כשפדאו תמהני ודאי לדעת הטו"ז עובר ואם הי' לוקין על לאו שאין בו מעשה בודאי היה חייב מלקות כיון דבפסח הי' עומד בספק שמא לא יפדנו ועבר בודאי בב"י ואם כן למה לא נאסר אחה"פ ועדיף יותר טובא מקבלת אחריות כמ"ש הטו"ז ואין זה עבירה מספק רק ודאי עבירה במקום דיכול להיות שיהי' שלו דאיתברר אח"כ שפדאו: '''{{עוגן1|אולם}}''' אם באנו להכריע לדינא דלא כרדב"ז הוא מוכרח מדברי רדב"ז בעצמו דכל חילו שם הוא מדברי רמב"ם דסובר בנכרי שהלוה לישראל צריך שיגיע הזמן קודם פסח הרי דאף אחר הקיום מ"מ כל זמן שתלוי בספק הוי כפקדון וממילא לדידן דלהלכה אף בהגיע הזמן אחה"פ מותר לא קי"ל כשיטת הרדב"ז במעמל"ה לאסור אחר קיום התנאי וכמ"ש לעיל {{ממ|סי' ה'}} רק מ"מ זה דוקא במונח בבית הנכרי והתנאי תלוי ביד ישראל לבדו לקיימו שלא לפדותו וגם דמחוסר ממון ובישראל שהלו' לנכרי לדעת המג"א הוא משום דיכול לומר הרני כאילו התקבלתי ובידו לבדו אבל כשהדבר תלוי ביד שניהם לחזור ולבטל קנין הקרקע וממילא יהיה החמץ שלו דע"י קנין כסף לבד מוקמינן על מרא קמא אמרינן ביה הואיל והוי כמו בהלו' נכרי לישראל במעכשיו אם לא יפדנו דאי לאו מטע' דמחוסר ממון הו' אסור מטעם הואיל וכמ"ש אאמ"ו ז"ל בטוב טעם {{עוגן|נה א}}{{ממ|סי' ב'}} להשיב אל השואל ובפרט דהוראת השואל הי' לחתום בחה"מ והורה אאמ"ו ז"ל דלא טוב עשה. ועוד כ' דבנידון דרדב"ז א"מ לומר הרני כאילו התקבלתי דמעמ"לה הי' התנאי שיקנה בקנין דוק' לידו והדברים מוקשי' לעין כל רוא' וראיתי בן יכבד אב בנו הרב הגדול חו"ב שיחי' בהשמטות שם הטעים דברי מר אביו ז"ל בשלשה מטעמים אולם לקושטא לא שמענו לגבי ממון דאף חזרת דמים הוי קיום התנאי אף באיתא בעינא דמה לי הן מה לי דמיהן כמו דהסכימו כל האחרונים בח"מ {{ממ|סי' רמ"א}} מדברי הרא"ש קידושין ואף אחר יכול לסלקו בזוזי ודאי דיכול לומר הרני כאלו התקבלתי ומה שנתן על תנאי ול"א ותחזירנו לי אולי לא רצה המקבל להתנות ועוד יש לגמגם טובא במטעמיו אפס לא באתי לידי מדה הזאת להתוכח בלעדי לברר כי אאמ"ו ז"ל דבר נכונה בזה בתשובתו להרב השואל ממנו. '''{{עוגן1|ודע}}''' דדברי רדב"ז שם דהחליש כח מעמ"לה וכ' וז"ל דל"ח מתנה לענין שיהי' שלו לגמרי תדע שא"י להקדישו דקי"ל כל מתנ' שאם הקדיש' אינה מקודשת אינה מתנה נהי נמי שיועיל זה התנאי לענין שחשוב כשלו לצאת בו ידי חובתו שלא יהי' שאול מ"מ לאו שלו הוא לגמרי תדע שהרי אם לא החזירו אינו מתנה וכיון שהי' באפשרות שלא יתקיים התנאי כל אותו זמן הוי כפקדון אצלו עכ"ל ולא אדע הא זה קושית הראשונים אמאי הוי מעמ"לה מתנה הא א"י להקדישו וכ' כמה סברות והעיקר כיון דאין כאן הערמ' ותנאי מילת' אחרית' הוא וכאשר יבואר אי"ה לקמן בדיני י"ט: '''{{עוגן1|ומ"ש}}''' בז"ר בפשיטות דשטרי מכירה שלא כתוב בהם לעדות ולזכות רק בלישנא דהודאה לחוד זה ודאי רק לראי' בעלמא. אף אם נאמר כן אאמ"ו ז"ל לא נחית לזה רק השיב דפסיקא לי' להרב השואל דשטרי דידן הן שטרי ראי' השיב דלא כן הוא ברם לדינ' אין הודאי של אחרונים מכריע בין גדולי דורות הקודמים וכבר הביא הכנה"ג ח"מ {{ממ|סק"צ}} דכן ד' רשד"ם דלשון הודה ל"ה רק שטר ראי' ולעומת זה הביא ד' רש"ל בתשובה שכ' דשטרי הודא' לכ"ע הוי שטר קנין ולא הכרי' בדבר: <noinclude>{{דיקטה}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף