עריכת הדף "
אלשיך/שמות/יד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ה == '''ויוגד למלך כו'. ''' ראוי לשים לב. (א) או' כי ברח העם כי הלא לא ברח כי הוא בעצמו שלח' ואם הוא שלא היו דעתם לשוב מצרים אחרי לכתם דרך ג' ימים במדבר במה ידע שלא ישובו אחרי עברם במדבר דרך ג' ימים כי עדיין לא נכנסו בו. (ב) שהיות דעתם לבלתי שוב אליו עוד לא תקרא בריחה לומר כי ברח העם ומה גם לאו' בל' עבר. (ג) או' ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם כי אומר אל העם הוא מיותר והיה ראוי יאמר ויהפך לבב פרעה ועבדיו ויאמרו מה זאת עשינו כו'. (ד) או' מה זאת עשינו כי הנה בבלי דעת ידברו כי הלא לא מבחירתם שלחום כ"א בי' מכות גדולות ונאמנות ואיכה יאמרו מה זאת עשינו כו' (ה) או' ואת עמו לקח עמו ואו' אח"כ ויקח שש מאות כו' למה נאמר קיחה זו זה פעמים. (ו) באו' ויחזק ה' את לב פרעה למה לא אמר גם לב עמו כאו' למטה ואני הנני מחזק את לב מצרים כו'. (ז) או' ובני ישראל יוצאים ביד רמה כי זה היה ראוי ליכתב בעת הנסיעה פ' בא אל פרעה. (ח) או' ופרעה הקריב שהול"ל קרב וידוע משז"ל (ש"ר פ' כ"א) הקריב לבם של ישראל. (ט) או' וישאו בני ישראל את עיניהם כי או' וישאו כו' הוא מיותר והול"ל ויראו בני ישראל כו'. (י) או' המבלי אין קברים כו' כי אחר שצעקו אל ה' שהיא תפלה איך דברו סרה לו' המבלי כו'. (יא) או' המבלי אין קברים למה תפסו ל' זה ולא אמרו למה לקחתנו למות במדבר. (יב) או' מה זאת כו' כי הוא בכלל האמור וכן או' הלא זה הדבר כו' כי הכל בכלל הקודם וכן או' הלא טוב לנו כו' ממותנו מי לא ידע זה (יג) מה היה להם לדבר כדברי' הרעים הללו והלא המה נסעו ונכנסו בים עד חוטמם לקדש שם שמים ואיך יצדק זה עם זה. ומה גם למה שכתבנו מרז"ל (ש"ר פ' כ"א) הקריב לבם של ישראל לאביהם שבשמים איך קרבו לאביהם שבשמים אם דוברים סרה המבלי אין קברים כו'. (יד) איך לא קצף עליהם משה ואדרבה דבר על לבם ואמר אל תיראו התיצבו כו' וגם הוא יתברך לא הקפיד ואדרבה אמר למשה מה תצעק אלי כו' לו' כי אינך צריך להתפלל וגם לרז"ל (שם) אמרו שנטלו אומנות אבותיהם ויצעקו אל ה' והלא דברי צעקתם אינם כדברי אבותיהם. (טו) או' אל תראו כו' כי הלא בכלל או' התיצבו הוא שלא ייראו וא"כ או' אל תיראו הוא מיותר. (טז) או' כי אשר ראיתם כו' כי הם דברים יתרים ומשוללי טעם ומה ראוי יאמר כי לא תראו אותם עוד עד עולם: '''אמנם ''' הנה כתבנו למעלה כי בראותם את ישראל שבים אחור מהלך יום א' יאמר פרעה סגר עליהם המדבר כי קרבו הנחשים אשר במדבר כקורת בית הבד אל קצה המדבר אשר היו חונים שם ועל כן ברחו משם ונזרו אחור ובזה יאמר ויוגד למלך מצרים כי ברח העם כלומר כי ברך העם מקצה המדבר וישב אחור מאימת נחש שרף ועקרב אשר במדבר אז ויהפך כו' והוא כי אמר פרעה הנה בב' דברים דברתי דופי נגד ה'. (א) באומרי לא אשלח והנה בכל התראות המכות היה הוא יתברך אומר שלח עמי ואם אינך משלח הנני מביא כו'. והיה נראה שלא היה עושה עיקר רק על ישראל לטובתם ולא על כבוד עצמו אך עתה כי ראה אותם בצרה בורחים מנחש המדבר ואיננו מושיעם אמר הנה יורה כי אין רצונו ית' אתם שאל"כ לא היה אחרי צאתם מניחם למקרה ופגע אך אין זה כי אם שגם כל מעשהו יתברך בכל המכות לא היה רק על דבר כבוד שמו יתברך אשר אמרתי מי ה' אשר אשמע בקולו ואשר אמר שלח עמי תואנה היה מבקש וע"כ אחר המכות שנעשה רצונו עזבם הוא יתברך וזהו ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם כי עד כה היה לבבם טוב אל העם והיו יראים מהם בחושבם כי עליהם עשה ה' את כל אשר עשה אך עתה נהפך לבבם אל העם להומם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל כי לא מאהבת ישראל היה עושה ולא היה או' שלח עמי רק תואנה וע"כ אלו שבנו עדיו יתברך לבקש מתחילה על דבר כבוד שמו היה מניחם לנו לעבדים כי הנה עתה שהכרנו כי אין לב ה' על טובת העם רק על דבר כבוד שמו אשר חילל פרעה באו' מי' ה' והלא טוב טוב היה ליכנע לה' לאמר לפניו חטאנו על דבר כבוד שמך כי אותה היה מבקש והיה מרפא משליחות ישראל ולא שלחנום מעבדנו וזה מה זאת עשינו כו' והנה כתבנו למעלה כי פרעה אמר קומו צאו מתוך כו' כדבריכם ללכת דרך ג' ימים ולשוב אחרי כן אך המון העם המצריים כ"כ היו נכוים בגחלת ישראל שהיו מתחזקים לשלחם לגמרי. כמאמר הכתוב ותחזק מצרים כו' למהר לשלחם מן הארץ וע"כ גם שנהפך לבו ועבדיו אל העם לא נהפך לבב המון המצריים ע"כ מה עשה ויאסור את רכבו הוא בעצמו ועי"כ ואת עמו לקח עמו כי מי ראה את המלך בעצמו אוסר רכבו ולא ימשך אחריו ויעשה כן גם הוא והוא ענין אבימלך באו' מה ראיתם עשיתי מהרו עשו כמוני ואחר שאת עמי לקח והמשיך עמו אז ויקח מתוכם שש מאות רכב בחור כו' ואז ויחזק ה' את לב פרעה כו' והוא כי אין ראוי יחזק ה' לבב אנוש לעבור רצונו ואחרי כן יענישנו. כי אם ישנה וישלש האיש בחטא תחלה מעצמו על כן המתין הוא יתברך עד יחטא פרעה תחלה במחשבה ובדבור ובמעשה ואחר כך יחזיק את לבו. והנה עד כה הצד השוה שבפרעה ועבדיו הוא שחטאו במחשבה ובדבור כי הנה נהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם שהוא במחשבה שבלבם וגם בדבור כי הנה ויאמרו מה זאת עשינו כו' אך במעשה חטא פרעה לבדו כי ויאסור את רכבו בעצמו אך לא עבדיו כי אם ע"י עבדיהם ע"כ את פרעה שחטא בעצמו בשלשתן ויחזק ה' את לב פרעה. אך לא את לב עבדיו כי לא חטאו עדין רק במחשבה ובדבור אבל כאשר וירדפו מצרים כו' שגם המצריים חטאו במעשה אז נאמר ואני הנני מחזק את לב מצרים כו'. והנה כמו זר נחשב הצער הגדול שנצטערו ישראל בראותם את מצרים נוסע אחריהם ואין נזק פרעה וחילו שטבעו בים סוף שוה כנגד צער ישראל. ע"כ יאמר אל תתמה על החפץ כי הנה ובני ישראל יוצאים ביד רמה והיא ענין משז"ל (שם) משל לבת מלכים שהיתה ביד לסטים וצעקה ושמע המלך והצילה מידם ובקש המלך להשיאה לעצמו והיה מבקש תדבר לו ולא היתה מדברת מה עשה המלך גירה בה את הלסטים מיד צעקה אל המלך ותדבר אליו ולקחה לו. כך המלך זה הקב"ה. בת מלכים אלו ישראל בני האבות שהיו ביד המצרים והוציאם הקב"ה ולא היו מתקרבים אליו ית' עד שגירה עליהם את המצריים: '''וכוונת ''' עניינם הוא כי בצאת ישראל לא היה לישראל זכות זולתי היותם בני האבות כמשל בת מלכים אך הקב"ה שהיה מבקש להשיאם לו במתן תורה להיות לו לעם רצה יתעוררו לידבק אליו ית' להטיב להם והמה לא שת לב עד שפרעה קרב לבן לאביהן שבשמים ויצעקו אליו ויכנעו לו וידברו אליו. והנה ראוי לשית לב מה היתה רעתם שהוצרך פרעה להקריב לבם. ע"כ אחשוב כי זה כיון הכתוב באו' ובני ישראל יוצאים ביד רמה. כי היו יוצאים ברמות רוחא. בלתי נכנעים לפניו ית' מה ששנא ה'. כי לא יאהב כ"א לב נשבר ונדכה. ומה גם להיות מוכנים לקבל התורה שלא תחול על גסי הרוח. והיה כאלו ידם רמה. וע"כ גירה בם את הדוב וירדפו מצרים כו' לקרב לבם לאביהם שבשמים. והנה גם כי היו ישראל רואים את המצריים באים אחריהם לא אחזתם רעדה עצומה. כ"א בראות את מצרים נוסע הוא השר כמשז"ל נוסעים לא נאמר אלא נוסע. מלמד ששרו של מצרים מצרים שמו כו' וזה אחשוב כיון הכתוב. באומר ופרעה הקריב ולא אמר קרב. כי ברוב חכמות עשה ששרו יקרב להלחם בישראל. וז"א ופרעה הקריב את הזולת ומפני שלא היינו יודעים את מי הקריב לז"א וישאו בני ישראל את עיניהם והוא כי נשאום כלפי הרקיע באויר. ויראו והנה מצרים הוא השר נוסע אחריהם. '''ובזה''' מתפרש אשר אמר פרעה הקריב שהוא שהקריב את שרו. ואז בראות ישראל השר בתקפו ובגבורתו וחילו נוסע לקראתם. וייראו מאד כי אמרו בלבם הנה דרך המלך הקדוש ית' שברצותו להפיל איזו אומה מפיל את שרה תחלה כמד"א יפקוד ה' על צבא המרום כו' וא"כ לו חפץ ה' להפיל את המצריים למה לא הקדים להפיל את שרה תחלה. ואדרבה הוא מתאמץ בכל עוז נגדנו ע"כ וייראו מאד פן גם ה' נהפך להם לאויב. לכן ויצעקו בני ישראל אל ה' כי הלא שם זה הוא הפוקד את צבא המרום תחלה כד"א יפקוד ה' שהוא עצמו ית'. ע"כ צעקו אליו יעשה מעשהו להפיל את השר. ואז ויאמרו אל משה המבלי כו' והוא כי אמרו בלבם הנה ה' אתנו הולך לפנינו בעמוד ענן יומם ובעמוד אש לילה איך השר ערב אל לבו לבא עלינו אך אין זה כ"א שבא בטענות נגדנו. וכן היה כמז"ל שתבע דין לפניו ית'. ואמר שיעמדו יחד הוא מצד עמו. ומיכאל בעד ישראל לפני ב"ד שלמעלה וטענותיו היו. (א) אמר הללו עע"ג והללו עע"ג. (ב) כי לא מלאו הימים. כ"א רד"ו מהד' מאות שנה. והן אמת כי לא דבר רק הוא מישראל לחשוב שתי כחות אלו אשר בהם יתאמץ. ומדאגה מדבר פן גם ה' קבל טענותיו. כי ע"כ לא הפילו ארצה אמריו ואמרו הנה אם מה שמתאזר נגדנו הוא על כי גם אנחנו עע"ג ואשמים כמצרים א"כ איפה המבלי כו'. לומר למה גרענו מהמתים בימי החשך על רשעתם כנודע מרבותינו ז"ל (שם פ' כ') שלא נשארו רק א' מחמשה והמתים אז קברום ישראל בימי החשך. וזאת היתה תלונת ישראל למה גרענו מהם. כי הלא המה זכו בקבורה שמתו וקברנום. והמבלי אין קברים במצרים לקברנו כהם לקחתנו כו' ואם מה שבא נגדנו הוא על מספר השנים שחסרו מאתים שנה וקבלו טענתו. א"כ מה זאת עשית לנו כו' לומר היה לך להמתין עד תום הזמן. בימי בנינו או בני בנינו. אך מה זאת עשית לנו להוציאנו אנחנו מארץ מצרים. והיה ראוי בל נצא אנחנו. כ"א הדור שימלאו בו הד' מאות שנה. ואם נניח הנחה זו כי כן הוא כי לא מלאו הימים. ועל צרת השעבוד כי רע הוא המיר הוא ית' לכתנו בצער המדבר תחת שעבוד מצרים והלא זה הדבר אשר דברנו אליך כו' כי הלא טוב לנו עבוד את מצרים ממותנו במדבר. ולמה ימיר מזה תחת עבוד את מצרים והלא טוב הוא ממותנו במדבר ואומרו לאמר הוא לומר גם שלא אמרנו בפירוש במצרים דברים אלו אמרנו דברים שענינם היה לאמר דברים אלו שהוא כמאמרם ז"ל (שם פ' ט"ז) שכשאמר להם משה במצרים החדש הזה אתם נגאלים אמרו לו איך אפשר ועדין נשאר לנו ק"ץ שנה שכוונו לאמר שע"כ טוב טוב הוא להמתין עד ימלאו הימים ולא לצאת מעתה. שאם לנכות צער הדרך בק"ץ שנות שעבוד. יצטרך יהיה צער ימים מועטים קרוב אל מיתה ז"א אשר דברנו אליך במצרים לאמר הלא וכו' ממותנו במדבר. מרוב הצער כמות או פן נקוץ בו ונתחטאו ונמות על יד ה' והשיב משה על האחת אל תיראו ועל השנית כי לא מלאו הימים התיצבו וראו את ישועת ה' אשר יעשה אתכם היום כי נשלם הזמן והיום. ושמא תאמרו אם כן איפה איך ראינו את השר ששמו מצרים נוסע אחרינו בתוקפו ולא פקד ה' אותו תחלה כדרכו יתברך לפקוד את צבא המרום תחלה אל תחושו כי אשר ראיתם את מצרים. הוא השר ששמו מצרים נוסע אחריכם אל תשימו לב. כי אין זה כ"א היום בלבד וריבה האת. את עמו אך לא תוסיפו לראותם אותו ואת עמו עד עולם. או יהיה נתינת טעם מה שראיתם את מצרים היום בכל תוקף. הטעם הוא כי לא תוסיפו לראותו עוד עד עולם שע"כ יצא בתוקף ההוא כי זה דרך כל דבר שסמוך לנפילתו מתגבר בכל עוז. אולי יוכל הועיל כן עשה השר הזה. בראותו כי כלתה אליהם הרעה. ולכן אל תיראו כי אם לכח אמיץ בא השר להלחם בכם. ה' ילחם לכם. ואם למשפט בטענות ואתם תחרישון כי הוא יתברך יענה כי יהיה הוא הדיין והבעל דין כאשר היה כמפורש במדרש (שם פ' כ"א) כי הוא יתברך בעצמו סתר כל טענותיו. או יאמר. כי הנה ישראל יראו פן מדת הדין תכנס בדבר וא"כ מי יעמוד ומה גם לרז"ל שאמרו על ויסע מלאך האלקים כו' כי כבר מדת הדין כמעט גזרה לאבדם לולא מדת רחמים עמדה להם. ויהפך ממלאך האלקים הוא מלאך הדין שהיה עליהם נוסע. ובא לאחריהם על המצריים ואפשר כי ישראל יראו מזה ויצעקו אל ה' הוא מדת רחמים תעמוד להם להשקיט את מדה"ד. וע"כ אח"כ להשיב משה על דבריהם. עזרם בתפלה ואמר ה' הוא מדת רחמים. יהי רצון ילחם לכם כדברי שאגתכם ולא שיהיה שבעוד שתרימו ידכם בתפלה וגבר ישראל וכאשר תניחו ידכם מלהתפלל יגברו הם. כ"א שה' ילחם לכם עם שאתם תחרישון:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף