עריכת הדף "אלשיך/שמות/ה" (פסקה)

== ב ==

'''ויאמר פרעה וכו'. ''' הנה היה ראוי יסמוך אומרו לא ידעתי את ה'. אל אומרו מי ה'. ועוד כי אומרו מי ה' נראה שהוא לא ידע מי הוא ומאומר אשר אשמע בקולו נראה שיודע אותו. אלא שלא יחשוב חלילה לשמוע בקולו ואם הוא שהכל גזרה אחת מי הוא שיהיה חלילה כדאי ולשמוע בקולו הוא הפך אומרו לא ידעתי את ה': ועוד אומרו לשלח את ישראל הוא מיותר כי בכלל בלתי שמוע בקולו הוא. ועוד שמורה שלשלח את ישראל לא ישמע בקולו אך לדבר אחר ישמע ואיך יאמר לא ידעתי את ה': 

'''ועוד ''' אומרו וגם את ישראל לא אשלח הרי נאמר לשלח את ישראל. ועוד מלת וגם בלתי צודקת כלל. אמנם הנה אמרו לו שלשה עיקרים. (א) כה אמר ה' שהוא מציאותו ית'. (ב) אומרו אלהי ישראל שהוא בפרטות אלהי ישראל ובכלל הדבר הוא השגחת הפרטים. (ג) שאינו ככל אלהי העמים או שר שעל כל אומה ואומה כענין שרו של מצרים. שלא יהיה נגיד ומצוה לאומים זולת אומתו כ"א שעה היותו אלהי ישראל ביחוד. הוא גוזר על כל מלך רב ושליט כי יוצר הכל הוא וזהו שלח את עמי וכו' כי יגזור על פרעה יעשה מצוותו. והשיב ואמר על הא' מי ה' כיחש המציאות ולא יונח כי ישנו. ושהוא אלהי ישראל. ושעל כן לא ידעתיו אנכי שהוא העיקר השני גם אם אודה בשני אכחיש השלישי כי לא אתחייב אני לקיים מאמרו כי לא אלהי מצרים הוא וז"א אשר אשמע בקולו כלומר ישמעו העברים. כי אלהיהם הוא ולא אני: 

'''והנה ''' עשותי מאמרו אפשר בא' משלשה פנים. או כמלך משתרר וגוזר על עבדיו ויקום לו. או על דרך חן שאעשה בקשתו בטובתי. כמלך העושה רצון מלך זולתו להפיק רצונו כי פעם אחרת יגמול לו כחסדו. או דרך פרעון והשבת גמול לאשר גמל לו טובה. אמר פרעה אם כמשתרר על עמיו ובעבדיו יגזור עלי איני אלהי שאשמע בקולו וזהו אשר אשמע בקולו. ואם דרך טובת חן. זה היה אפשר על דבר קטן. אך לשלח את ישראל שהם ס' רבוא עבדים לבד מטף והנשים והמתים בימי החשך הוא דבר גדול. וכן לא יעשה בטובת חן וזהו לשלח את ישראל כמתמיה. ואם על שגמל לי טובה ע"י יוסף כדבר שנאמר (בראשית מ״א:ט״ז) אשר האלהים עושה הראה את פרעה אלהים יענה את שלום פרעה. הנה לא ידעתי את ה' הוא שם ההוי"ה. כי אשר ידעתי היה שם אלהים. ועוד שלו הונח כי ה' הוא האלהים ואעשה לו גם אני טובה כאשר עשה לי זו היא יותר מהטובה ההוא. וזהו וגם את ישראל וכו'. לומר וגם שאודה כדבריכם כי ה' הוא האלהים את ישראל לא אשלח כי רב מאד מחנה ישראל. על טובת הגלות אלי פתרון חלומי אשר גלה לי ע"י יוסף: 

'''ואמרו ''' על מה שאמרת שלא ידעת שם זה שעל כן אמרת מי ה' ולא ידעתי את ה' אל תתמה כי הנה אלהי העברים נקרא. כי שם הוי"ה לא היה שגור בפי העולם רק אלהי העברים שהוא ל' אלהים. ואשר שמעת ואשר חשבת שבהיותו אלהי העברים לא ישתרר על אומה אחרת. דע כי לא מבלי היותו אדון הכל מכנה עצמו לאלהי העברים. כי הלא יוצר הכל הוא אלא שנקרא עלינו ולא על אומה אחרת שאינו מקריא ומכנה שמו רק עלינו באופן שמשתרר גם עליך. וגם על שתי הבחינת אשר אמרת. כי השאלה היא גדולה ואין לעשות בתורת הטבת חן. ולא דרך שילום גמול שהוא בהכחשת היותך עבד לו כי הוא בראך גם זו אינה טענה. כי אדרבה השאלה היא קטנה כי הלא נלכה נא דרך שלשת ימים וכו' כלומר ואחר נשוב. ושמא תאמר שאפסיד שרותיכם כמה ימים עכ"ז הלא טוב לך לשלך. מלאבד את כלם כי הלא נירא פן יפגענו בדבר או בחרב ותפסיד כל העברים לגמרי: או יאמר שמא תאמר אלו ידעתי שתחזרו היתה השאלה קטנה. אך אולי לא ישובו עוד על כל זה טוב לך. כ"א לא נלך יקלוף ויפגענו בדבר וטבעו לידבק וימותו מהמצריים עם רב אגב ישראל וכן אי בחרב. פן בחרב אויבים ישלח עלינו במצרים שאין ספק ימיתו מהמצריים עד אין מספר: