עריכת הדף "אליה רבה/אורח חיים/תרמט" (פסקה)

==ב==

[ב] '''מיהו לא יברך וכו'.'''  צריך עיון דאם כן מאי פריך [סוכה] בדף ל' גבי מוכרי הושענות וליקני בשינוי השם דהא על כל פנים לא יהיה רשאי לברך אבל כשכותי קצצו רשאי לברך כיון שהוא לא גזל, ואפשר דהתם בשינוי השם ויאוש עדיף טפי {{ממ|[[מגן אברהם/{{כאן}}#|מגן אברהם]]}}. ותימא הא פריך הש"ס נמי התם וליקני בשינוי מעשה, גם עיקר הקושיא נראה לי לתרץ דשני המקשנים לא מקשו על המוכרים גופייהו אלא מקשים על רב הונא דאמר טעמא דקנה ושינוי רשות בידינו תיפוק ליה נמי טעמא דשינוי מעשה או שינוי השם ואי בעי לומר שלא יהיו הם גזלנים מאי תליא בשינוי רשות הוה ליה לומר טעמא שלא תהיו גזלנים. והנה גיסי הרב מהר"י בחק יעקב סימן תנ"ד תירץ דהא דאין לברך היינו בגזל גמור אבל רב הונא איירי בחששא רחוקה שמא גזלו כותים מותר לברך וסיים זה לשונו, ותדע דאם לא כן למה צוה רב הונא דוקא לענין הושענא דמצוה ולא בשאר כל הדברים שלוקחין מהם ליתלש, ועוד מאי פריך וליגזוז מוכרים גופייהו הלא רב הונא צוה לעשות לכתחילה, ואיך יורה להם לעשות גזל אלא ודאי דאין כאן גזל כלל רק משום חומרא דמצוה מחמירים, ובכל זה נראה ששגג הט"ז בסוף סימן תרס"ד שמקשה מרב אשי דגוזל בתרא עד כאן דבריו. ותמה אני למה שם תלונתו נגד הט"ז הא גם בבית יוסף בשם מצאתי כתוב הקשה כן וכן הוא בתשובת רשב"א סימן תרנ"ב וים של שלמה שם וכן בסוגיא דשמעתא ותוס' משמע דכל דין גזל גמור יש לו. ומה שהקשה מדלא צוה רב הונא כן בשאר דברים יש לומר דבלאו הכי היו קוצצים כותי רק הושענא למצוה היו רוצים לזכות במצוה ולקצץ בעצמן. וממה שהקשה מאי פריך וליגזז המוכרים גופייהו וכו' כבר תרצתי בחידושי לסוכה דפריך על מה שאמר ושינוי רשות בידינו ולא קאמר סתם ושינוי הרשות עיין שם ודו"ק: