עריכת הדף "אליה רבה/אורח חיים/ריג" (פסקה)

==ב==

[ב] '''ויש אומרים דלדידן וכו'.'''  לשון הרמ"א ויש אומרים דבכל הדברים חוץ מפת ויין לא מהני הסיבה, והוא הדין ישיבה לדידן ולכן נהגו עכשיו בפירות שכל אחד מברך לעצמו, עד כאן. מבואר דגם לדידהו יש חילוק והוא דעת הראב"ד הביאו בית יוסף בסימן קע"ד דפוסק כלישנא בתרא דר"י עיין שם. ועולת תמיד משמע שהבין שהוציאו רמ"א מדברי רשב"א בסימן זה, ועל כן תמה דהא לרשב"א עצמו אין נראה סברא זו ואדרבה הוה ליה לרמ"א לפסוק כתוס' ומרדכי וסמ"ג דסבירא להו דאפילו ליין לא מהני הסיבה, והוא הדין ישיבה לדידן, עד כאן ולא דק. ומכל מקום זה צריך תירוצא אמאי לא פסק כתוס' ומרדכי וסמ"ק, ועוד הא הבית יוסף כתב לעיל בסימן קע"ד שדברי ראב"ד יחידאי הן נגד כל הפוסקים. ונראה לעניות דעתי דרמ"א כתב לדברי הראב"ד משום שראה שנוהגין בפירות לברך כל אחד בעצמו וביין אין נוהגין כן, וסמך המנהג לדברי הראב"ד והיינו דסיים ולכן נהגו וכו'. והנה מלבושי יום טוב הקשה על הלבוש מאי טעמא לא כתב כדברי רמ"א, וכן בלחם חמודות דף נ"ג כתב דנשתבש ר' מרדכי יפה בכאן. ולעניות דעתי יפה כיוון הלבוש כי קשה ליה לסמוך מנהגינו על דברי ראב"ד יחידאי, אלא סבירא ליה דקיימא לן כתוס' ומרדכי וסמ"ג דמדינא בכולהו מהני הסיבה (וכן מצאתי להדיא בסמ"ג דף קי"א. ותימא גדולה על הב"ח בסימן קע"ד שכתב דסמ"ג סבירא ליה כראב"ד דמדינא לא מהני הסיבה, גם בלאו הכי תמוה). אלא במה שכתב הסמ"ג וסייעתו דאין אנו רגילין לקבוע עצמינו על היין וכו' סבירא ליה ללבוש דזה דוקא בימיהם, וכן משמע מהב"ח בסימן קע"ד. אבל האידנא כיון שנוהגין לקבוע על היין דינו כפת, ומשום הכי נוהגין ביין לברך אחד לכולם: