עריכת הדף "אור שמח/נזירות/ד" (פסקה)

== ט ==

'''בגמרא ''' אמר כמשה בשבעה באדר מאי, המפרשים עמעמו בזה. ויתכן לפרש דקא בעי קודם הריני נזיר לאחר עשרים יום ומעכשיו נזיר סתם, ובעי הריני נזיר שמשון לאחר עשרים יום ומעכשיו נזיר סתם מהו, ולכאורה מפורש במשנתינו דהריני נזיר לכשיהי' לי בן ונזיר התחיל מונה את שלו כו'. אמנם שם לא אסיק אדעתיה שיולד הבן תוך הנזירות שנזר אח"כ והיה בדעתו שיוגמר נזירות שלו ואחרי כן יולד הבן ויקיים נזירות שתיהן נזירותו ונזירות הבן רק לבסוף נולד הבן תוך נזירותו לכן חיילא נזירות בתרא היינו נזירותו וכשנולד הבן מפסיק ומונה של בנו ואח"כ משלים נזירותו, אבל כאן מעיקרא לא היה בגדר האפשרי שימנה תוך עשרים יום נזירות בלא הפסקה וכן פירשו בתוס', ועל זה בעי אם אמר הריני נזיר בשבעה באדר ומכאן היינו משעת נדרו היה עשרים יום עד שבעה באדר והריני נזיר, או שאמר הריני נזיר שמשון בשבעה באדר ונזיר מעכשיו שבעת הנדר היה יכול השנה להתעבר ע"פ ב"ד ואז יותחל נזירותו השניה ויוגמר עד שבעה באדר השני, רק לבסוף אשתכח דלא נתעברה השנה ואין כאן רק עשרים יום מעת נדרו ומוכרח להפסיק ולהתחיל נזירות שמשון או לא חיילא, והכא שאני ממשנתינו, דבמשנה כי מתחיל נזירות בנו מבורר אצלינו אם חייל וכאן אף כי יגיע שבעה באדר הלא מעברין השנה עד הפורים ויכול שתתעבר השנה ועדיין הוא מנזירותו השניה שנדר ובאפשרי שיהא ביכלתו להשלים אותה ודוק:

''' אמנם ''' בפרק קונם יין אמר דאי לא ידע דמעברא שתא אם אסר על עצמו עד סוף אדר הוא עד סוף אדר הראשון נראה דהיכי דאוסר עצמו מזמן קודם אז נמשך רק עד אדר הראשון, אבל היכי שהאיסור מתחיל באדר אפשר דאין נפ"מ ולעולם אדר שני אמר [וגם שם יש גירסאות שונות ויעוין בש"ך שם] ובפרט אם תתעבר השנה קודם התחלת האיסור שבסוף שבט תתעבר השנה, א"כ כשיחול האיסור יהא נודע שנתעברה השנה והמכוון מאדר שני וכמו שכיו"ב נמצא בירושלמי יעוין ר"ן פ"ק דנדרים {{ממ|דף ל'}}, והא דתפסה הגמ' בשבעה באדר, הגהה כתובה בצדה מהגאונים "כמשה" שדרך לנדור בנזיר מיום מיתתו כמו שהיו מתאבלים עליו או דזה התירוץ דאם אמר בז' באדר בטח מכוון דבריו על אדר השני שבשנה שמת משה היה בחודש אדר השני כמוש"כ ודוק, ועיין פירוש רבינו גרשם בתענית {{ממ|דף י"א}} על אם נדרו קודם. לגזירתנו בפירוש השני הנפלא עיי"ש: