עריכת הדף "אור שמח/מאכלות אסורות/ב" (פסקה)

== יז ==

'''תולעת הנמצאת במעי הדגים.''' 

''' הנה ''' בהגהות הובא מה שהשיג ר"ת על הנך דמפרשי קוקיאני תולעים שבבשר, דא"כ איך חולק רב ששת על ברייתא דואת נבלתם תשקצו לרבות דרנין שבבהמה יעו"ש, ובאמת הוא פירוש רש"י, רק רש"י כתב קוקיאני תולעים שבכבד ובריאה ויעוין תוס', ויתכן לדעתי דרש"י כוון בזה ענין חדש וזה הוא, דנראה דאם נשחטה הבהמה ומצא בה בן ח' או בן ט' מת ובתוך הולד יש דרני דבשרא מותרין לאכול, וטעמא דאם נמצאין בתוך הבהמה עצמה הלא טעונין שחיטה דבאיסור אבר מן החי הן, ומדבר הטעון שחיטה הן באין ועליהן אין שייך ההיתר דכל בבהמה תאכלו ושחיטת הבהמה לא מהני לדידהו שהרי יש להן חיות לעצמן לכן באיסורייהו קיימי, אבל הולד הנמצא דלאו בר שחיטה הוי ומשתריא מקרא דכל בבהמה תאכלו הואיל ואית ליה פרסות, וא"כ אע"ג דלאו בר שחיטה הוי מותר בשחיטת אמו מקרא דכל בבהמה תאכלו, אע"ג דשחיטת אמו לא עבדא ביה שינוי מידי, וא"כ הנך דרני מיבטלי אל הולד דמיניה גבלי ומשתריין עבורו, ודוקא בבהמה הניתרת עבור שחיטתה שפעלה בהן שינוי למשקל חיותה מינה לכן בהנך דרני שהשחיטה לא פעלה מאומה לא משתרי, אבל בהולד שגם בו לא פעלה השחיטה מאומה רק משתרי משום כל בבהמה תאכלו א"כ הנך דרני נמי מיבטלי להולד שמיניה גבלי. ומצאנו קרוב לזה ברא"ש לקמן פרק בהמה המקשה סימן ה' וז"ל, ואל תתמה לר' יוחנן כיון דנקרא חלב בגמר חדשים למה ניתר בשחיטת אמו דיו לולד שיהא כאמו כו' י"ל דגזה"כ כך הוא, שהרי למדנו מכל בבהמה תאכלו שאם חותך מעובר מותר, מן הטחול של הבהמה אסור, הרי דכוון לזה, דכיון דאין העובר ניתר רק משום כל בבהמה תאכלו כל הנחתך מהעובר או החלב שלו בטל להעובר ומשתרי ג"כ ועיין בזה:

''' וזה ''' כבר הרגשנו לריש לקיש דאמר שחט את הקנה ואח"כ ניקב הריאה דכשרה משום דכמנחא בדיקולא דמיא, א"כ אם ישחוט הקנה ויטול אחד את הריאה ואחר שחיטת הבהמה בשני סימנים דאיגלי מילתא דשחיטת קנה הויא שמה שחיטה אטו משתריא הריאה, ופרשתי דבאמת לא משתריא מידי רק ע"י שחיטת שני סימנים, ומועיל להריאה דכמנחא בדיקולא דמיא שחיטת הסימן השני, היינו דמשתריא מקרא דכל בבהמה תאכלו, ואע"ג דאמרו אותה כשהיא שלמה ולא כשהיא חסרה, זה דוקא היכי דלאו דרך שחיטה הויא חסירה, אבל כאן בריאה דמיפסקא חיותא ע"י שחיטת הקנה דרך שחיטה לאו חסירא הויא וקרינא בה אותה תאכלו, וכיון דריאה וכבד משתריין ע"י כל בבהמה תאכלו דרוב פעמים הקנה נשחט תחלה וכמו שפירש"י בדף ל"ב תו מיבטלי הנך דנרי להם דמנייהו גבלי כיון דגם להם נצרך ההיתר משום קרא דכל בבהמה תאכלו הוי כאילו נמצאו בבן פקועה היינו בולד הנמצא מת או חי בתוך הבהמה דפרשתי דשרינן דמיבטלי להעובר ודוק. ולהמסקנא דקוקיאני אסירי משום דמעלמא דרך אוסייה אתו. ולפ"ז ריאה המוחזקת במורנות יש לצדד דשריא לאכילה ולא מתסרא משום דרני דבישרא וכמו שנתבאר וצ"ע עוד בזה: