עריכת הדף "אוצר:בית המדרש/מועדים/חנוכה" (פסקה)

== חנוכה ימי שמחה? ==
הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/חנוכה/ג#ג|חנוכה פ"ג ה"ג]]}} כתב: ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו כו' ימי שמחה והלל כו'. ואילו הטור {{ממ|[[טור/אורח חיים/תרע|או"ח סימן תרע]]}} הביא דעת ר"מ מרוטנבורג שריבוי הסעודות שמרבים בהם בימי החנוכה הן סעודת הראשות שלא קבעו אלא להלל ולהודות ולא שמחה ומשתה.

ואף שהיה מקום לומר שנחלקו בזה הני ראשונים, אך אכתי יקשה כן בדעת המשנה ברורה שהרי הזכיר {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/תרע#א|שם סק"א]]}} דברי הרמב"ם כלשונו. ואחר כך {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/תרע#ו|סק"ו]]}} הביא טעם הלבוש שלא קבעות למשתה ולשמחה, והזכיר "ונראה הטעם דלא קבעו כאן לשמחה" כו', ופשטות לשונו שאין דעתו שיש דין שמחה בחנוכה, אא"כ כתב כן בדעת מהר"ם מרוטנבורג וליה לא סבירא ליה. [[משתמש:מצולות ים|מצולות ים]] ([[שיחת משתמש:מצולות ים|שיחה]]) 12:22, 23 בנובמבר 2020 (IST)
:נראה שאין כאן מחלוקת אלא שישנם "שני דינים" בשמחה, וגם המהר"ם מרוטנבורג והמשנה ברורה מודים להרמב"ם שיש דין שמחה מסויימת בחנוכה יותר מבחול, אלא שאין דין שמחה של סעודות. והרמב"ם לא התכוון לשמחה של סעודה. ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. (קצת דומה לעניין זה, עי' שדי חמד {{ממ|כללים מערכת א' פאת השדה אות פ"ב}} שהאריך לעניין השאלה אם יש דין שמחה בשבת, ובתוך הדברים כתב: ואפשר לומר שגם הרב סדר היום מודה דאין חיוב שמחה בשבת אלא שמכל מקום שייך לומר דאנחנו מקבלים את השבת בשמחה ובצהלה ודוד המלך ע"ה אמר עבדו את ה' בשמחה וכל עבודתו יתברך צריכה להיות בשמחה בין בשבת ויום טוב בין בחול עכ"ל, והוא דומה להנ"ל שיש שני דינים בשמחה). בברכת "חנוכה שמח (!)", [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 02:59, 24 בנובמבר 2020 (IST)