עריכת הדף "תורה תמימה/דברים/טו" (פסקה)

== כ ==

'''שנה בשנה. ''' מלמד שהבכור נאכל שנה בשנה בין תם בין בעל מום {{תוספת|פ|ר"ל בתם מותר להשהותו שנת העולם שהיא שנת הלבנה מיום ליום, ומיום השמיני שאז נרצה לקרבן, ובבע"מ משעה שנולד וכמש"כ לעיל בריש פסוק הקודם. וטעם הדרשה יתבאר ע"פ מ"ש בב"מ ס"ה א' שכירות שנה זו אינה משתלמת אלא לבסוף זמן השכירות שנאמר כשכיר שנה בשנה ר"ל בסוף השנה והוא כמו תחלת שנה האחרת, וכן בעלמא מורה הלשון שנה בשנה שנה שלמה וכמש"כ בסמוך, וגם הכא הוי הפירוש תאכלנו שנה בשנה – שנה שלמה, דהיינו עד סוף השנה.}}. (שם כ"ו ב').

'''שנה בשנה. ''' שנה של בכור לשנה שלו, מנינן, דאמר קרא לפני ה' אלהיך האכלנו שנה בשנה, איזוהי שנה שנכנסת בחבירתה, הוי אומר שנה של בכור {{תוספת|פא|ר"ל מיום שנולד עד יום כזה בשנה הבאה דבכהאי גונא השנה נכנסת בחבירתה, דכי הוי לבכור שנה אחת נכנסה שניה למנין עולם מתשרי, ודרשה זו מכוונת לתוכן דרשה הקודמת.}}. (שם שם).

'''שנה בשנה. ''' תנא דבי רב, שנה בשנה, יום אחד בשנה זו ויום אחד בשנה זו, לימד על הבכור שנאכל לשני ימים ולילה אחד {{תוספת|פב|אם שחטו כמצותו בסוף שנתו, וקמ"ל קרא דנאכל אותו יום ויום המחרת שהוא משנה האחרת וכמו שארי קדשים קלים כמבואר בזבחים נ"ו ב' ולפנינו בכ"מ בס' ויקרא. וע"ע לפנינו בפרשה קרח י"ח י"ח.}}. (בכורות כ"ו ב').

'''שנה בשנה. ''' תניא, מניין לבכור שעברה שנתו שאינו נפסל משנה לחבירתה, דכתיב תאכלנו שנה בשנה {{תוספת|פג|ר"ל אע"פ שמצותו לכתחלה לאכלו תוך שנתו כמבואר בדרשה דלעיל בכ"ז אם עברה שנתו לא נפסל. ועיין לעיל בפרשה הקודמת פ' כ"ג בדרשה מעשר ובכורות באה עוד דרשה בענין זה, ומפרש בגמרא דדרשה שלפנינו אצטריך למאן דדריש אותו הלשון מעשר ובכורות לענין אחר, כמבואר שם.}}. (תמורה נ"א ב').

'''שנה בשנה. ''' א"ר אבא בר ממל, נולדו לו שני טלאים, אחד בט"ו של אדר הראשון ואחד באחר של אדר השני, זה שנולד באדר השני כיון שהגיע יום אחד באדר של שנה הבאה עלתה לו שנה, וזה שנולד בט"ו של אדר הראשון לא עלתה לו שנה עד ט"ו של אדר משנה הבאה, מאי טעמא, ילפינן שנה שנה מבתי ערי חומה {{תוספת|פד|ושם כתיב תמימה, והסברא בזה משום דהראשון לא נחית לחדשי העבור משא"כ השני. וע' באו"ח סי' נ"ה ס"י ובמג"א שם המסתעף מענין זה לענין שנות בר מצוה ועוד ענינים שונים.}}. (ערכין ל"א ב').