עריכת הדף "
דבר אברהם/א/הערות ומלואים
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==כו== '''לסימן כ"ו אות ב' בסוגר:''' '''במה''' שכתבתי דפשוט הוא דאפילו אי סוף ביאה קונה מ"מ כשמקדש בביאה אינו לוקה משום לא תהי' קדשה על ההעראה כיון שמקדשה אח"כ בסוף ביאה, הנה מצאתי עתה בחי' הרי"מ להלכות קידושין {{ממ|[[חידושי הרי"ם/אבן העזר/כו#ד|סי' כ"ו סעי' ד']]}} שכ' על הא דחכמים אסרו לקדש בביאה דאי לא תהי' קדשה הוא העראה בל"ז אסור כיון דסוף ביאה קונה ועובר על לא תהי' קדשה בהעראה, וסוף דבריו חסר, אבל פשוט הוא כמו שכתבתי: '''שם:''' הערה ע"ז ותשובה עליה בח"ב סי' כ"ג: '''שם אות י':''' הערה ע"ז ותשובה עליה בח"ב סי' ו' אות ה': '''שם אות י"ב:''' '''במה''' שכתבתי דכיון דפסול ערל אינו אלא מדברי קבלה אין לומר דקאי עלי' ריבויא דקרא להכשר עבודתו בדיעבד, שבתי וראיתי שכעין זה מבואר בנזיר {{ממ|[[בבלי/נזיר/סא/ב|דף ס"א ע"ב]]}} אימא בני ישראל מדירין בניהם בנזיר ואין העובדי כוכבים מדירין בניהם בנזיר כו' האמר ר"י הלכה היא בנזיר, וכתב המפרש הלכה היא בנזיר שהאב מזיר את בנו בנזיר הואיל דלאו מקרא נפקא ליכא לך למימר דבני ישראל אתא למימר דישראל מדירין את בניהם בנזיר ולא העובדי כוכבים והתוס' שם (ד"ה אימא) כתבו וז"ל הא אתמר עלה אר"י הלכה היא בנזיר א"כ הלכה לא נשנית אלא לגבי ישראל אין סברא דליתי מיעוטא למעוטי דבר שאינו אלא הלכה למשה מסיני עכ"ל. אמנם בזבחים {{ממ|[[בבלי/זבחים/ה/ב|דף ה' ע"ב]]}} אמרינן ואלא הוא (דכתיב גבי אשם) למה לי לכדרב הונא דאר"ה א"ר אשם שניתק לרעי' ושחטו סתם כשר ניתק אין לא ניתק לא מ"ט א"ק הוא בהוייתו יהא, וכתבו התוס' (ד"ה ניתק) וז"ל ור"ת לא גריס כאן ניתק אין לא ניתק לא כו' ובא לפרש טעם למה הוא כשר כיון דגמירי דבאשם רועה ומפרש משום דכתיב הוא דמשמע בהוייתו יהא פירוש בהוייתו מה שסופו להיות דהיינו עולה שסופו עומד לכך לכשיסתאב ויכלו דמיו לנדבה, ואין לחוש אי קאי קרא אהלכתא דכה"ג אשכחן בפ' הלוקח עובר פרתו דאיצטריך קרא ואיצטריך הלכתא עכ"ל, וכבר עמד ע"ז הגרעק"א ז"ל בגליונו שם. ונהי דמסתירת דבריהם אין תימא דבזבחים משמי' דר"ת קאמרי לה ואפשר דהתוס' נזיר פליגי עלי' ומגוף הסוגיא דזבחים לא מוכחא מידי כדפירשו לה התוס' התם בנישנא קמא וה"נ יפרשו לה התוס' נדר, אבל מסוגיא דבכורות דמינה מסתייע ר"ת קשה אתוס' נזיר. אולם נראה דמהתם לק"מ ואדרבא איכא לתמוהי לכאורה אר"ח דמסתייע מינה. דאמרינן התם (דף ט"ז ע"א) מנין לחמש חטאות מתות ת"ל ממפריסי הפרסה טמא חמש חטאות מתות הילכתא גמירי לה כו' ואיצטריך קרא ואיצטריך הלכתא דאי מקרא הו"א לרעיי' קמ"ל הילכתא למיתה ואי מהילכתא הו"א היכא דעבד איקרי ואכל מהני חמש חטאות איסורא איכא לאו ליכא קמ"ל דאיכא לאו, ואין זה שייך כלל לענין התוס' נזיר ולהא דר"ח, דשפיר איכא למימר דאין סברא דאתא קרא למעיטי דבר שאינו אלא הלמ"מ, והוא משום דקרא באפי נפשיה קאי ולא משתעי אלא ממילי דמפורש בתורה ולא ממילי דהלמ"מ, וכיון דאי לאו הלמ"מ לא ידעינן מקרא דאב מדיר את בנו בנזיר אפילו בישראל לא שייך לומר דאתא קרא דבני ישראל למעוטי עכו"ם מהאי דינא, וה"ה בההיא דר"ת שייך לומר כן דאין לומר דאתא קרא הוא בהוייתו יהא לרמוז על ההוי' דעולה שהיא רק מהלמ"מ, יעוי' בתוס' תמורה {{ממ|[[תוספות/תמורה/יח/א#ניתק|דף י"ח ע"א]] ד"ה ניתק}} וש"ד, משא"כ בההיא דבכורות דקרא לא תלי כלל בהלכתא דחמש חטאות מתות ולא סמיך עלה, דאפילו אי לאו הך הלכתא שפיר שיך דינא דקרא שאם אכל מחמש חטאות אלו חלא תאכלו ממעלי הגרה ומלתא באפה נפשה היא ולא אתיא הלכתא אלא למימר דמתות כמבואר, ומאי שייטא היא להא דר"ת דאי לאו הלכתא אין מקים לקרא דהוא בהוייתו יהא לעולה כמ"ש, וצע"ק: '''אמנם''' לקושטא דמילתא נראה דמסוגיא דנזיר לא מוכח כלל דאין סברא לומר דקרא קאי אהלכתא ולא קשיא מינה אר"ח, די"ל דכוונת הש"ס היא דגם בלאו קרא דבני ישראל הוה ידעינן שאין העכו"ם מדירין אם בניהם בנדר דפשיטא היא דכל הלמ"מ לא נאמרה אלא בנוגע לישראל ולא לעכו"ם, וכן משמע מתחלת דברי התוס' שכתבו א"כ הלכה לא נשנית אלא לגבי ישראל, וכ"מ מחי' המאירי שם, ודלא כהבנת הגרעק"א ז"ל בדבריהם דבדרך כלל אמרו דלא קאי קרא אהלכתא אלא שסוף דבריהם נוטין קצת לדרך אחרת, ויש לדחוק ודו"ק: '''ובנוגע''' לדברינו בפנים להכשר עבודת ערל בר מן דין י"ל דלא שייך לכל זה ואפילו אי לא קאי קרא אהלכתא מ"מ כיון דכולל להכשיר עבודת כל הפסולין מזרע אהרן ממילא גם פסולים מהלכה ליתכשרו ולא יהו חמורין מפסולין דקרא:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף