עריכת הדף "אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/ב/פנחס" (פסקה)

=== הנאת גוף בדיבוב שפתיים ===
בעירובין {{ממ|[[בבלי/עירובין/נג/א|נג.]]}} בני יהודה דגלי מסכת נתקיים תלמודם בידם, בני גליל דלא גלי מסכת לא נתקיים תלמודם בידם. ופירש רש"י בלשון ראשון: גלי מסכת, למדו לאחרים. וסמוכים מצאנו לפירוש זה ממה שאמרו בעבודה זרה {{ממ|[[בבלי/עבודה זרה/לה/ב|לה:]]}} למה ת"ח דומה לצלוחית של פלייטין, מכוסה, אין ריחו נודף, מגולה, ריחו נודף. הרי שלשון 'גילוי' בת"ח מורה על שלומד לאחרים וריחו נודף למרחוק.

והנה אמרו בירושלמי {{ממ|[[ירושלמי/שקלים/ב/ה|שקלים פ"ב ה"ה]]}} אמר רבי שמעון בן נזירא, כל תלמיד חכם שאומרים דבר הלכה מפיו בעוה"ז שפתותיו רוחשות עמו בקבר, שנאמר "וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים".

מעתה נאמר כי זהו ההבדל בין בני יהודה לבני גליל, והוא כי בני יהודה דגלי מסכת ואומרים הלכה מפיהם גם אחר מיתת המלמדים, אז שפתותיהם דובבות בקבר. אבל בני גליל, דלא גלי מסכת, אין להם מי שיעורר שפתותיהם אחר מיתה, להיותם נהנים שם. והוא שאמרו בש"ס {{ממ|[[בבלי/שבת/קנג/א|שבת קנג.]]}} בני גלילאי אמרו, עשה דברים לפני מטתך, כלומר למדו היטב בהתבודדות וביחידות בלי גילוי מסכת, ואז לא תהנו מזה רק לפני המיתה ולא לאחר מיתה. אבל בני יהודה אמרו, עדה דברים לאחר מטתך, כלומר עשה ברכה בעולם הזה  ללמוד וללמוד, וזה יועיל לכם גם לאר מיתה. ומסיים הש"ס: מר כי אתריה ומר כי אתריה. כלומר, בני יהודה דגלי מסכת, אמרי עשה דברים לאחר המיטה. ובלי גליל דלא גלי מסכת, אמרי עשה דברים לפני המטה ולא זולת זה.

ועל הנאת שפתותיו הדובבות אמרו בירושלמי: מה הנאה יש לו, הר נזירא אמר כהדין דשתי קונדיטין, רבי יצחק אמר כהדין דשתי חמר עתיק, אע"ג דשתי ליה טעמיה בפומיה. ונראה שהם שואלים ודורשים האם באמירת ההלכה גם הגוף נהנה בקבר, או שהגוף לא הנה אלא רק הנפש. וזה ששאל 'מה הנאה יש לו', כלומר אם רוחנית לבד או גם גופנית.

והשיב בר נזירא, כמאן דשתי קונדיטין. כלומר ובקונדיטין יש ענין כולל, החיך הטועם יאמר לי לי, וגם יש בו בריאות הגוף שהוא רוחניי. ואף רחישת השפתיים אשר במת, יש בו נחת כולל לגוף וגם לנפש. ורבי יצחק אמר כהדין דשתי חמר עתיק, שאינו מוטעם כל כך לחיך, רק שותים אותו להיות בריא וחזק, ואע"ג דלית ליה טעמא בפומיה. וכך רחישת השפתיים יש בה נחת רק לנפש. {{ממ|אפיקי יהודה לרבי יהודה ליב אדל, נלב"ע י"ח תמוז תקפ"ח, דרוש השלושים, ערבי נחל}}.