עריכת הדף "
אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/ב/חוקת
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
=== השפתיים אמצעי בין מחשבה לעולם === איתא ביבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/צז/א|צז.]]}} אמר רב יהוד אמר רב, מאי דכתיב אגורה באהלך עולמים, וכי אפשר לו לאדם לגור בשני עולמים. אלא אמר דוד לפני הקב"ה, רבונו של עולם, יהי רצון שיאמרו דבר שמועה מפי בעולם הזה דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי, כל ת"ח שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר. אמר ר' יצחק בן זעירא, ואיתימא שמעון נזירא, מאי קראה, "וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים" ככומר של ענבים כיון שמניח אדם אצבעו עליו מיד דובב, אף ת"ח כיון שאומרים דבר שמועה מפיהם בעולם הזה שפתותיהם דובבות בקבר. ויש לדקדק, היאך מוכח זה מלישנא דקרא. ותו, שאמר אצל דוד המלך ע"ה 'שיאמרו', ובדברי דרשב"י 'שאומרים'. ותו, מאי לישנא ד'דבר שמועה' דהוה כפל ענין. ותו, מאי לשון 'בעולם הזה' דדייק בשלה מקומות. ותו קצת קשה איכות המשל של כומר הזה. ונראה לבאר, ונקדים שכבר אמרתי במקום אחר שהשפתיים אינם רק אמצעיים שבין המחשבה לעולם, דהיינו הדרך אשר בו יודרך המחשבה לאנושיית, והמחשבה היא רוחניית והדיבור הוא הממציאו לגשמיי. ואם כן מי שיאמר דבר חכם שמת דבר חכם שמת, אם כן הוא במקום שפתותיו, לפי שהוא כמעט כמו שפתותיו של איש זה. וידוע דבאמצעות הרוחניות יבואו כל גשמיות על מכונם הראוי, כמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/לג#כה|ירמיה לג כה]]}} "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי". ואם כן התורה היא כמו האהל אשר היא פרושה על כל דרכי בני אדם, ועל כל דרכי הארץ, להיות אחד באחדות שלמה. ולא לבד העולם הזה אלא אפילו העולם הבא. והנה דוד המלך ע"ה ידע בעצמו דכל ישראל ימצאו מנוח ומרגוע על ידי ספרו תהילים בכל דרכיהם בגלות. ובאמת בספרו תהילים פרש אוהל רוחניי על כל דרכי ה' בארץ להודיע שהכל הוא באופן השלם ובדרך רוחני ושלם. וא"כ זהו שאמר 'אגורה באהלך עולמים' דהיינו אני השגתי וזכיתי לאותה השגה שהכל הוא אוהל אחד פרוש מהקב"ה על כל דבר קטון וגדול בבריאה, והכל נתאחד ובאגודה אחת, ולא יחטא דבר קטון וגדול אלקיי אמצעי בשלמות הבריאה... וזהו תוכן תפילתו 'שיאמרו' (בני אדם) 'דבר' (דהיינו דבר ממש המועיל בתהלוכות החיים) 'שמועה מפי' (אשר יסודתו בההרי קודש של ספר תהילים) 'בעולם הזה' (דהיינו להתנהגות העולם אשר הוא כפרוזדור לפני העולם הבא). ובא אח"כ מימרא דרבי יוחנן שכבר פירשתי... משום הכי אמר 'שאומרים' דהיינו שהוא בעצמו ממציא 'דבר שמועה', שפתותיו דובבות וכו'. ומבואר גם כן אותו משל שבכומר וכו' דנה ידוע לכל המחקרים דהמחשבה משתוקקת לבוא לידי דיבור ולצאת משפה ולחוץ שתינתן לעולם, ואם כן הוא הדבר הנמשל בעצמו דו"ק היטב. {{ממ|שו"ת רבי עזריאל, לרבי עזריאל ב"ר יהודה ליב, נלב"ע ד' תמוז תרנט}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף מיזם
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף