עריכת הדף "תורה תמימה/קהלת/י" (פסקה)

== יח ==

'''בעצלתים וגו׳. ''' אמר רב קטינא, אין הגשמים נעצרין אלא בשביל בטול תורה, שנאמר בעצלתים ימך המקרה – בשביל עצלות שהיה בישראל שלא עסקו בתורה נעשה שונאו של הקב"ה מך{{תוספת|סא|לשון נקיה נקט, ור"ל שנעשה מך ודל בכחותיו שאין בו כח להוריד טל ומטר. }}, ואין מך אלא עני שנאמר ואם מך הוא מערכך, ואין מקרה אלא הקב"ה, שנאמר (תהלים ק"ד) המקרה במים עליותיו{{תוספת|סב|הבאור הוא, כי הקב"ה בגדולתו הקרה את העולם במים ולא יפלו לארץ, ובחטאת ישראל מך הוא כביכול להורידם לארץ, כי אחת גזר בתורה שאם לא ילכו בדרכיו אז ועצר את השמים וגו'. }}. (תענית ז׳ ב׳) 

'''בעצלתים וגו'. ''' ההוא דהוה קאמר ואזיל, האשה היא ניימא ודיקולא שפל{{תוספת|סג|ר"ל כשהאשה מנמנמת הסל שעל ראשה שהיא נותנת פלכה ומעשה ידיה בו שפל, כלומר, מתוך שהיא עצלה אין מלאכתה ניכרת, ומשל הוא להעזובה הבאה בשביל העצלות. }}, אמר ליה שמואל לרב יהודה, קרא כתיב בעצלתים ימך המקרה וגו'{{תוספת|סד|כלומר מתוך עצלות ימך וישפל המכסה. }}. (סנהדרין ז' א') 

'''בעצלתים וגו'. ''' בעצלתים ימך המקרה – על ידי שנתעצלו ישראל מלחנות במחלוקת בהר סיני{{תוספת|סה|כמ"ש במכילתא פ' יתרו ויחן שם ישראל כל מקום שנאמר ויסעו ויחנו, נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת, אבל כאן ויחן שם, השוו לב אחד, אמר להם, זמן הרבה אתם עושים כאן, והבאור הוא, שסבת המחלוקת היתה על שלא היה להם מנוחה במקום אחד רק גולים ומטולטלים ממקום למקום, והיו מרי נפש, לפיכך היו חולקים ומריבים, אך כאן שהובטחו על מנוחה כמ"ש ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו' נתיישבה דעתם והשוו לב אחד לקבל עול תורה ומלכות שמים, ועל שלא היתה תשובה גמורה אלא ע"י הבטחת המנוחה וגם רק בשב ואל תעשה לכן נקראת מנוחה זו בשם עצלתים – שנתעצלו לעשות רע, ועכ"ז זכו לרוב הטובה, וכמ"ש יש עצל ונשכר. }} ימך המקרה, דכתיב (תהילים י״ח:י׳) ויט שמים וירד{{תוספת|סו|המקרה תואר להקב"ה ע"ש הכתוב המקרה במים עליותיו [ע"ל אות ס"ב] וימך – שכביכול נמך עצמו משמים לארץ או דדריש המקרה על השמים שהן כקרוי על העולם. }}, ובשפלות ידים ידלף הבית – עד שנשתפלו ישראל מלחנות במחלוקת על הר סיני ידלף הבית (שופטים ה׳:ד׳) גם עבים נטפו מים{{תוספת|סז|פסוק זה במתן תורה איירי, כמבואר במ"ר במדבר פ"א, ויתכן דמפרש דהמים האלה הוא הטל שהוריד הקב"ה להחיותם כמבואר באגדה דשבת פ"ח ב' ולפנינו בשה"ש בפ' נפשי יצאה בדברו (ה' ו'). }}. (מ"ר) 

'''בעצלתים וגו'. ''' דבר אחר בעצלתים ימך המקרה – על ידי שנתעצלו ישראל מלעשות תשובה בימי ירמיהו, ימך המקרה (ישעיה כ"ב) ויגל את מסך יהודה{{תוספת|סח|מפרש המקרה – הכסוי, וכלומר יגל הכסוי, והיינו שהאויב גלה את המסך שהוא ביהמ"ק שהיה מכסה ומחסה לישראל. }}, ובשפלות ידים ידלף הבית – על ידי שנשתפלו ישראל מלעשות תשובה בימי ירמיהו כתיב (עמוס ו') כי הנה ה' מצוה והכה את הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקיעים{{תוספת|סט|רסיסים – דבר המרוסס ורצוץ. }}. (שם) 

'''בעצלתים וגו'. ''' רבי כהן פתר קרא באשה, בעצלתים ימך המקרה [על שם את מקורה הערה] על ידי שהאשה מתעצלת לבדוק עצמה בעונתה נעשית דוה, כמש"נ והדוה בנדתה, ובשפלות ידים ידלף הבית, על ידי שמשתפלת מלבדוק עצמה נעשית זבה, כמש"נ ואשה כי יזוב זוב דמה וגו׳{{תוספת|ע|מדה כנגד מדה בשביל עצלות שלה שלא לבדוק לטהרות או לבעלה נעשית נדה בלא זמן קבוע לנדתה ככל הנשים ואז יהיה קשה לה להתטהר כנודע בהל' נדה וכן נעשית זבה בלא עת הקבוע לה לזה מהטבע. }}. (שם)