עריכת הדף "רבנו מנוח/חמץ ומצה/ב" (פסקה)

== יט ==

'''כתב ''' הרב ''' המפרש בים והיוצא בשיירא תוך שלשים יום זקוק לבער ואם דעתו לחזור קודם הפסח צריך לבדוק בו.''' אמר המפרש בשיירא ר"ל בארץ רחוקה דרך המדברות ולפי שאין דרך ללכת לשם אם לא בחבורת אנשים נקראת שיירא ואמרינן בגמרא הני שלשים יום מאי עבידתייהו שואלין בהלכות פסח קודם לפסח שלשים יום שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר לישראל על פסח שני ומש"ה מאותו זמן ואילך חל חיוב בדיקה ואפילו אין דעתו לחזור דכיון דפריש תוך שלשים יום איחייב ליה במילי דפסחא וצריך לבער. קודם שלשים יום אין צריך לבער ואם דעתו לחזור כו'. ודבר זה הוציא מן הירושלמי דאמרינן התם הני מילי מספק אבל בודאי אפילו מראש השנה והכי מפרשינן ליה לפי דעת הרב. ובספק כלומר שספק לו אם יחזור או לאו אבל בודאי כלומר שדעתו לחזור בודאי קודם הפסח אפילו מראש השנה צריך לבדוק כו' כמ"ש הרב. ואבא מארי ז"ל כתב פי' הירושלמי כך נראה הני מילי מספק שאינו יודע בודאי שיש חמץ בביתו. אבל בודאי שיודע באמת שהוא מניח חמץ בביתו אפילו מראש השנה צריך לבער ואפילו אין דעתו לחזור דהא בהא איירי. ע"כ ואם אין דעתו לחזור אינו צריך לבדוק פי' כיון שהוא קודם שלשים וזה לא היה צריך לכתוב שהרי כתבו:

'''כתב ''' הרב ''' וכן העושה ביתו אוצר תוך שלשים יום צריך לבדוק ואח"כ כונס אוצרו כו'.''' אמר המפרש מי שסוגר ונועל ביתו ע"מ שלא לפתוח להכניס שם תבואה תוך ל' יום צריך לבדוק ואפילו אין דעתו לפנותו שכבר חלה עליו מצות ביעור קודם שעשאו אוצר. קודם שלשים יום אם דעתו לפנותו קודם הפסח צריך לבדוק פי' דחיישינן דלמא מפנה ליה בתוך המועד ולא מצי מבטל ליה דלאו ברשותיה קאי לבטולי וקעבר עליה ואם אין דעתו לפנותו קודם הפסח אינו צריך לבדוק דהוי כחמץ שנפלה עליו מפולת והרי הוא כמבוער וכל הני דאמרינן דצריכין לבדוק צריכין לברך אעפ"י שהם רחוקים מן הפסח שהרי מצות חכמים הם עושים וכתב רב אחא אע"ג דאמרינן קודם שלשים יום אין זקוק לבער לכשיגיע זמן ביטול מבטלו בלבו שהרי אמרה תורה תשביתו שאור מבתיכם וכשהן מבטלין מברכין על ביטול חמץ ודוקא על ודאי אבל על ספק לא צריך וכ"כ הראב"ד:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}