עריכת הדף "הר המוריה/מעשה הקרבנות/ה" (פסקה)

== יז ==

'''בשפיכה ''' 

''' כנגד וכו'.''' מדכתב בשפיכה מבואר מזה שלמד זה מדכתיב ודם זבחיך ישפך וכדס"ל לר' ישמעאל בזבחים ל"ז א' ומסוף דבריו שכתב דילפינן לה מדכתיב ואת דמם תזרוק והיינו כר' יוסי הגלילי שם ולדידיה לאו פסח בשפיכה רק בזריקה יעו"ש היטיב בש"ס וע"ע בפסחים ס"ד ב' ורבינו פסק פ"א מהל' קרבן פסח הי"ד דפסח בשפיכה יעו"ש וע"ע פ"ג מהל' קרבן פסח ה"ט יעו"ש ועיין בלח"מ שהקשה זה ועוד הקשה דהא אסקינן התם בזבחים ל"ז דמאן דיליף לכל הניתנים במזבח החיצון שנתנם במתנה אחת שכיפר מדכתיב ודם זבחיך ישפך לית ליה לכל הניתנים בזריקה שנתנם בשפיכה יצא ורבינו לקמן פ"ב מהל' פסולי המוקדשין ה"א הביא דאם נתן מתנה אחת כיפר מהך קרא דדם זבחיך ישפך ושם הלכה ב' פסק דכל הניתנין בזריקה שנתנם בשפיכה יצא יעו"ש וכן הקשה שם מרן. ועוד קשה דהא רבינו פסק כר' עקיבא דבירך על הזבח לא פטר את הפסח ובירך על הפסח לא פטר את הזבח עיין בפ"ח מהל' חמץ ומצה ה"ז ולדידיה נתן של זריקה בשפיכה לא יצא כמו שמבואר בשילהי פסחים וכן הקשה שם הלח"מ ועוד יקשה הא רש"י כתב שם בזבחים דמאן דס"ל דפסח בשפיכה לא ס"ל דהניתנים בזריקה שנתנם בשפיכה יצא וא"כ יקשה על רבינו שפסק דפסח בשפיכה ופסק נמי דהניתנים בזריקה שנתנם בשפיכה יצא. והנה בזה י"ל דס"ל כמש"כ התוס' בפסחים שם ובזבחים דמ"ד דס"ל דנתנים בזריקה שנתנם בשפיכה יצא ס"ל נמי דפסח בשפיכה יעו"ש היטיב.

''' והנה''' עוד קשה על רבינו דהא מאן דס"ל דבשפיכה היינו דווקא בפסח ומעשר אמנם בבכור דכו"ע בזריקה דהכי כתיב קרא ואת דמם תזרוק ועד כאן לא פליגי ר' ישמעאל ור' יוסי הגלילי רק אם קאי ג"כ הך קרא על מעשר ופסח או לא דריה"ג ס"ל דהך לשון דמם לשון רבים קאי נמי על מעשר ופסח ור' ישמעאל ס"ל דקאי על בכורות שור וכשב ועז אבל בבכור כו"ע ס"ל דבזריקה. והן אמת דבתוספתא זבחים פ"ו איתא דגם בכור בשפיכה יעו"ש היטיב אבל בסוגיין לא משמע כן וכן משמע זבחים נ"ו ב' דקאמר התם מאן תנא אמר רב חסדא ריה"ג היא וכו' אלמא דזה פשוט ליה דבכור בזריקה ומדמשוה התנא למתן דמים בכור למעשר ופסח אלמא כולהו בזריקה דאם יש סברא לומר דבכור בשפיכה א"כ דילמא תנא דידן הכי ס"ל אלא ודאי דזה פשיטא דבכור בזריקה כדכתיב קרא א"כ קשה לכאורה ארבינו דכתב דגם בכור בשפיכה.

''' ועיין''' בספרי פרשת ראה פיסקא ע"ח וז"ל ר' ישמעאל אומר בתמורת קדשים הכתוב במדבר תשא ובאת אל המקום הרי הוא בא אל המקום מה יעשה לו ת"ל ועשית עולותיך מה עולה טעונה הפשט ונתוח וכליל לאישים אף תמורתה כיוצא בה ומה עולה טעונה מתן יסוד בשפיכה אחת ע"ג המזבח אף תמורתה כיוצא בה עכ"ל והנה הא דעולה טעונה מתן יסוד אחת ניחא דמיירי בדיעבד וכ"כ הזרע אברהם אמנם מש"כ בשפיכה לכאורה אינו נכון דהא בעולה וודאי בעי זריקה. ואולי אפ"ל דר' ישמעאל לשיטתו דס"ל כל הניתנים בזריקה שנתנם בשפיכה יצא וכאן מיירי בדיעבד. אבל יש לעיין למה תפס הלשון בכה"ג ולא תפס הלשון בזריקה גופיה לכן נ"ל לומר דלא נחית להשמיענו דין שפיכה או זריקה רק דמתנה אחת שפיכה קרי ליה (ואתי לאפוקי דלא הוי מתן אצבע) ובהיות כן י"ל דגם הלשון שפיכה שבתוספתא על כוונה זו אבל לעולם בזריקה ובהיות כן י"ל דגם לשון רבינו כאן ג"כ כך דכל מתנה אחת שפיכה קרי לה אבל לא נחית בהך לחלק בין זריקה לשפיכה ודחוק. ועיין ספרי ראה פיסקא ע"ח וז"ל ומנין לכל הקדשים שיהו טעונין מתן יסוד בשפיכה אחת ע"ג המזבח ת"ל ועשית עולותיך הבשר והדם ודם זבחיך ישפך וכו' (כן הוגה שם על הגליון בשם כת"י אחד ונכון הוא) ומנין לכל הקדשים שאם נתנו במתנה אחת שכיפר שנאמר ועשית עולותיך הבשר והדם (והיינו מסוף פסוק ודם זבחיך ישפך) ומנין למעשר ופסח שלא ינתנו אלא במתן אחד ת"ל ודם זבחיך ישפך עכ"ל ומבואר מכאן דדריש ג' דרשות ביחד שהוא צריך ליתן השירים ליסוד וכל הזבחים שנתן במתנה אחת כיפר ופסח ומעשר טעון שפיכה שלא כדעת תלמודינו בזבחים דמאן דדריש הא לא דריש הא. והזרע אברהם כתב דבאמת צ"ל ד"א בכל אחת מהם וכן משמע באדרת אליהו להגר"א בפרשת ראה שם יעו"ש היטיב.

''' והנה''' לכאורה היה נ"ל לומר כי הא דכל הניתנין על המזבח החיצון שנתנן מתנה אחת כיפר זה וודאי מוכח מדכתיב ודם זבחיך ישפך מדלא כתיב סביב וכמו שפירש"י שם ואף אם נימא שהך קרא אתי להורות דניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה כשר מ"מ מוכח דבשפיכה אחת כשר. ולבאר פי' הגמרא לפ"ז נ"ל דה"פ והא מיבעי ליה לשיריים שנשפכין על היסוד וא"כ לכן כתיב ישפך שפיכה אחת משום דקאי על שפיכת השיריים והתם לא בעי רק שפיכה אחת אבל בזריקות לא מהני באחת. ומשני דנפקא ליה מוהנשאר בדם ימצה. ופריך והא אכתי מיבעי ליה לניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא. ובאמת לכאורה צ"ע הא מ"מ מכאן נפקא ליה דשפיכה אחת כשר. ואולי י"ל דבאמת היה יכול לשנויי כן אבל כיון דאשכחן לר' עקיבא דס"ל בהדיא דאין זריקה בכלל שפיכה לכן משני בפשיטות וע"ד שכתבו התוס' לגבי שינויא סבר לה כר' יוסי הגלילי וכו' יעו"ש היטיב.

''' אבל''' יותר נראה לומר דהכי מקשה הא למדנו מהך קרא דשפיכה עדיף מזריקה והראיה דכל הניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא ואיפכא לא מצינו אלמא דשפיכה עדיף וא"כ י"ל דדווקא בשפיכה הוא דכשר באחת ולא בזריקה ובזריקה בעינן דווקא מתן שתים ומשני דס"ל כר"ע דלא עדיף זה מזה וכי היכי דמצינו דבשפיכה אחת סגי ה"ה בזריקה די באחת אמנם לר' ישמעאל עדיף שפיכה מזריקה מדחשיב קרבן שהוא בזריקה כטפל לגבי קרבן שהוא בשפיכה א"כ שפיכה עדיף טפי (ולעולם ר"ע ס"ל נמי דהניתנין בזריקה שנתנין בשפיכה יצא ומ"מ אינו עדיף שפיכה מזריקה ולפ"ז מיושב הך סוגייא דפסחים פ"ט א' דמסיק שם דפסח בשפיכה וכל הניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא) ופריך אכתי להכי הוא דאתי והא מיבעי ליה דמעשר ופסח טעונין מתן דם לגבי מזבח והתם די במתנה אחת שנתנן בשפיכה וא"כ אכתי מנ"ל הא דכל הקדשים שנתנן מתנה אחת כיפר והא הפסוק שכתוב דשפיכה אחת די מיירי בפסח ומעשר ולא בשאר קדשים וא"כ מנ"ל דכל הקדשים שטעונין שתי מתנות דבדיעבד די באחת. ומשני דס"ל כריה"ג דבכור ומעשר ופסח ילפינן דבעי זריקה אחת מדכתיב ואת דמם תזרוק וא"כ האי קרא דדם זבחיך ישפך קאי לאשמעינן דכל הקדשים שנתנן בשפיכה יצא וג"כ מדלא כתיב סביב אלמא דגם בשפיכה אחת די וה"ה בזריקה. ופריך לר' ישמעאל כיון דנפקא ליה מהאי קרא דפסח ומעשר טעון שפיכה א"כ מיבעי ליה לגופיה דפסח ומעשר טעונין שפיכה ומנ"ל דהניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא.

''' א"נ''' ה"פ הא ר' ישמעאל לא מפיק ליה כלל דמעשר ופסח טעון מתן דמים אלא מכאן דכתיב ודם זבחיך ישפך ולהכי י"ל דגלי לן קרא דבמתן חד סגי אבל שאר קרבנות אכתי מנ"ל דסגי בחד כיון דבכל אחד מהם מבואר דבעינן שתי מתנות ומשני דבמעשר ופסח כבר ידע דבחד סגי מדכתיב ואת דמם תזרוק וכו' אלא ודאי דקמ"ל בשאר קרבנות דכשרים בשפיכה ובחד סגי וה"ה בזריקה דחד סגי וכנ"ל. והנה לר"ע דס"ל בשפיכה על כרחך לא יליף לה מדכתיב ודם זבחיך ישפך דא"כ גם עליו יקשה קושיית הש"ס א"כ מנ"ל דהניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא ועל כרחך צ"ל דס"ל נמי מפסוק דואת דמם תזרוק וס"ל כיון דלא כתיב בהדיא א"כ על כרחך בשפיכה וע"ד שכתבו התוס' לר' יאשיה דספרי בקרח פיסקא קי"ח יעו"ש היטיב ועיי"ש בזרע אברהם ובהכי ניחא לי מה שהקשו התוס' שם בזבחים בסה"ד וז"ל ולכולהו לישני קשה אי פסח בשפיכה לר"ע א"כ דריש לקרא דדמן כר' ישמעאל ואחד תם ואחד בע"מ נפקא ליה מיהיה לך ולקמן נ"ז א' פליג ר"ע אר"י ומוקי לה לקרא דבשרם אחד תם ואחד בע"מ כריה"ג דהכא עכ"ל אמנם לפי מש"כ אתי שפיר דר"ע ס"ל דפסוק ודם זבחיך ישפך אתי להכשיר מתנה אחת בכל הקדשים ולהכשיר ניתנין בזריקה שניתנן בשפיכה וכנ"ל ופסח ומעשר דבשפיכה נפקא לן מדכתיב ואת דמם ומדלא כתיב בהדיא וכסברת התוס'.

''' ואחר''' כל הדברים הנ"ל יצא כנוגה צדקת דברי רבינו. מש"כ דפסח בשפיכה היינו מהך סוגיא דפסחים פ"ט א' ומהך דפסחים ס"ד ב' דאוקים ההיא מתניתין כיחידאה ומשמע דלית הלכתא כוותיה וכן מהך סוגיא דזבחים נ"ו ב' וכמו שנתבאר למעלה. ופסק נמי דכל הניתנים בזריקה שנתן בשפיכה יצא וכר"ע וכסוגייא דפסחים פ"ט א' וכן הביא נמי הך דכל הקדשים שנתנן במתנה אחת כיפר מהך דודם זבחיך ישפך וכו' וכאן הביא הא דואת דמם תזרוק על המזבח וכנ"ל וכן הביא בפירושו למשניות בזבחים פ"ה במשנת הבכור והמעשר והפסח. וכאן דכתב דכל אחד מהם טעון מתנה אחת בשפיכה משום דפסח ומעשר לכתחלה בשפיכה ובכור נמי כשר בדיעבד בשפיכה לא נמנע מלכתוב על כולן בשפיכה ובהכי מיושב היטיב מה שפסק כר"ע בהא דשל פסח לא פטר של זבח ודו"ק היטיב (ועיין בפתיחת רבינו מש"כ קודם הל' בכורות לקמן).

''' היסוד''' 

''' וכו'.''' שם בזבחים נ"ו ב' איתא דאתיא זריקה מעולה וכן הוא בפסחים ס"ד ב' ולמאן דיליף לה מודם זבחיך ישפך א"כ מנ"ל דבעי יסוד עיין תוס' זבחים נ"א ב' בד"ה תן לה וכו' שהקשו זה ותירצו דכיון דגלי קרא בבכור דטעון מתנה א' ה"ה במעשר ופסח יעו"ש א"נ י"ל דבק"ו ידעינן לה משיריים דחטאת מה שיריים שאינם מעכבין טעונין יסוד תחלת עולין שמעכבין לא כ"ש יעו"ש היטיב.

''' כמו''' 

''' שביארנו. ''' לעיל פ"ב מהל' בית הבחירה ה"י יעו"ש.

''' ומנין''' 

''' שאינן וכו'.''' עיין לח"מ שנדחק בלשון הזה דמשמע דאי לאו קרא הו"א דטעון שתי מתנות והא בש"ס אדרבה איפכא מסתברא דאי לאו קרא הו"א שאין טעון מתנה כלל יעו"ש. והנה לשון הספרי בראה שהבאתי לעיל בס"ק ל"ט הוא כלשון רבינו. וצ"ע עוד בזה ובלא"ה לק"מ מלשון רבינו שכלל כל הקרבנות ביחד (דהיינו בכור ג"כ) לכן כ' דמנין שאין טעונין רק מתנה אחת דלא כשאר קדשים משא"כ בש"ס דלא דברו רק ממעשר ופסח לבד לכן אמרו שפיר שטעונין מתן דמים לגבי מזבח. ופשוט.