עריכת הדף "אלשיך/איוב/א" (פסקה)

== כא ==

'''ויאמר ערום כו'''' אחר הודאתו והכנעו בה' ויברך על הרעה כדין ויאמר כו' יהי כו' והוא כי המצוה היא לברך בשמחה כשם שמברך על הטובה ועל כן החל ואמר ערום יצאתי. והוא בשום לב מי לא ידע שערום יצא ועוד כי הלא לא ערום ישוב כי אם נקבר לבוש אך יאמר במה שידענו מספר הזוהר כי כאשר לצדיק תורתו ומצותיו נעשה לו לבושי הוד מהמעשה אל הרוח ומהמחשבה אל הנשמה בגן עדן של מעלה כן מהעונות נעשה לבוש חלאת טומאת העון שבהן תתלבש נפשו ובלבוש ההוא יצית אש גיהנם לצער הנפש עמו עד כלות כל החלאה ההיא ותשאר אחרי כן הנפש כנר ישן הניתן בכבשן עד כלות האש כל שמן הנדלק בנר ההוא שאם לא כן לא היה אש גיהנם שולפת בנפש קדושה חלק אלוה ממעל ועל זה יאמר הנה טוב לי כי עוניתי ביסורין הללו ושוש אשיש בם כי הלא בהמה שמן חלקי כי הנה ערום יצאתי מבטן אמי מכל עון וערום אשוב שמה כי נכו כל אשמותי בזה ולרמוז כי על לבוש העונות ידבר הוסרה האל"ף ממלת יצאתי שהוא מלשון ויצת אש בציון לרמוז שהוא ערום מכסות המיוחד להצית האש בנפש האדם כמדובר כי הנה ה' נתן כו' והוא מאמרם ז"ל על פסוק ולך ה' חסד כו' שהוא יתב' בהיות איש כן מות על עון אשר חטא נותן לו בן כדי ליקח את הבן תחת אביו לכפר עליו שעושה חסד לשלם בו לאיש כמעשהו וזה יאמר ה' בעל הרחמים נתן וה' הוא ובית דינו לקח לכפר בעדו כי מאז נתן כדי להתחבר עם בית דינו ליקח לטובתו נמצא כי גם זה אל מדת רחמים יתייחס לכן לא אברך אל בחינת אלהים לומר יהי שם אלהים מבורך כי אם שם ה' כי הוא פועל כל זאת וזהו יהי שם ה' מבורך: