עריכת הדף "אוצר:בית המדרש/פרשת השבוע" (פסקה)

= חומש ויקרא =
== פרשת צו ==
== פרשת שמיני ==
== פרשת תזריע ==
פרשתנו פותחת בדיני טומאת לידה אך משום מה מזכירה בתוך הדברים {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/יב#ג|ויקרא יב ג]]}} "וביום השמיני ימול בשר ערלתו", הלא דבר הוא. [[משתמש:מאיר|מאיר]] ([[שיחת משתמש:מאיר|שיחה]]) 03:50, 19 באפריל 2020 (UTC)
:הכלי יקר ביאר דבר זה באופן נפלא, שהרי מבואר בגמרא שהטעם למילה ביום שמיני שלא יהיו הכל שמחים ואביו ואמו עצבים לפי שהאשה טמאה טומאת לידה. הרי שמבואר היטב שאחרי שמזכירה התורה דין טומאת לידה שבעת ימים מוסיפה התורה ואומרת שלכן וביום השמיני ימול בשר ערלתו. ועיין עוד בזה בכלי יקר שם ובאור החיים. [[משתמש:ש&#34;ס יידן|ש&#34;ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש&#34;ס יידן|שיחה]]) 14:48, 24 באפריל 2020 (UTC)
== פרשת מצורע ==
== פרשת אחרי מות ==
=== נישואי שתי נשים (צרות) ===
שאלה:
מדוע נשיאת שתי נשים (צרות) מותר ע״פ תורה?

בפרשת אחרי מות "וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ עָלֶיהָ בְּחַיֶּיהָ." לשון 'צרור' שבפסוק, הוא המקור שב׳ נשותיו של אדם נקראות "צרות" זו לזו. 
רש"י במסכת חגיגה ה ע"א, מפרש שמשמעות המילה צרות ביחס לשתי נשים היא: ביחד - סמוכות, כיוון שנשים אלו סמוכות זו לזו. 
אולם המצודת ציון מפרש כי "צרתה - שתי נשים מאיש אחד תקראנה צרות והוא מלשון צר ואויב כי על פי רוב שונאות זו לזו".
עיין במשנה בסוף יבמות קטז: שצרות לא מעידים זל״ז משום ששונאת זו את זו. 
ובבראשית מצינו אצל למך שתי נשים אחת לתשמיש ואחת לבנים כו׳ 
וגם אצל האבות הקדושים מצינו שהיו מריבות בין הצרות למשל שרה והגר ורחל ולאה כו׳ (אף שח״ו להבינם כפשוטו) ואכמ״ל

לפי כל הנ״ל צ״ע מדוע באמת ע״פ תורה מותר לאדם לישא שתי נשים. הרי ע״י זה יבואו לידי מריבות כו׳ והרי התורה דרכיה דרכי נועם. 
באמת נשיאת שתי נשים נאסרה בחרם על ידי רבנו גרשום מאור הגולה ועיין שו״ת הר״ן סימן מח וז״ל שמא חרם זה לא לתקנת נשים לבד נעשה אלא אף לתקנת האנשים כדי שלא יכניסו מריבה לתוך ביתם כו׳

אבל עדיין ק׳ מדוע באמת מותר ע״פ תורה. 
האם יש אפשרות לדור בשלום ושלוה עם שתי נשים? [[משתמש:דב״ש|דב״ש]] ([[שיחת משתמש:דב״ש|שיחה]]) 17:26, 29 באפריל 2020 (UTC)
:לא קראתי בעיון כל הצורך, אבל לכאורה, עם עבודת המידות בדרך הנכונה, הכל אפשר. וגם האנשים הם צרות זה לזה וצריכים לעבוד ולשבר יצרם כדי שיוכלו להתקיים יחד. אלא שנחלשו הדורות ובא רבנו גרשום מאור הגולה, והאיר עיניהם של ישראל. [[משתמש:אברהם ברוכוביץ|אברהם ברוכוביץ]] ([[שיחת משתמש:אברהם ברוכוביץ|שיחה]]) 17:28, 29 באפריל 2020 (UTC)
::{{א|פעם}} שמעתי בשם הרב 'מרגליות הים' שבאמת לא מצאנו בחז"ל אף אחד מהתנאים והאמוראים שנשא שתי נשים. [[משתמש:מצולות ים|מצולות ים]] ([[שיחת משתמש:מצולות ים|שיחה]]) 17:33, 29 באפריל 2020 (UTC)
:::דברי רב ראובן מרגליות ז״ל נמצאים בספר עוללות.[[משתמש:דב״ש|דב״ש]] ([[שיחת משתמש:דב״ש|שיחה]]) 22:57, 29 באפריל 2020 (UTC)
:ודאי שיש אפשרות הרי יעקב אבינו היו לו ב' נשים וכן האור החיים הק' וכן הבבא סאלי ומה שמובא להלן בשם מרגליות הים שלא מצינו מהתנאים ואמוראים שהיו להם ב' נשים זה צ"ע קצת ממה דמבואר בחז"ל שרב כי הוי מטי לדרשציב כמדומני הוי מכריז מאן הוי ליומא ואולי היה זה אחר מות אשתו ועוד צ"ע משיטת ר"י שאף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו וכי היה נושאה ביו"כ? אלא ודאי נשאה קודם לכן [וצ"ל דלא ס"ל לר"י מביתו ולא ב' בתים כמו דאמרינן גבי ייבום בית אחד הוא בונה ולא ב' בתים וצ"ע ואכמ"ל ואולי מ"מ לא מצינו בקביעות ב' נשים לאיש אחד.[[משתמש:שבח המצוות|שבח המצוות]] ([[שיחת משתמש:שבח המצוות|שיחה]]) 14:54, 10 ביוני 2020 (UTC)
::הרב מרגליות הים עומד על הגמ' הנ"ל [יבמות לז: וביומא] דרב ורב נחמן היו מכריזים מאן הוי ליומא, ומאמרו נתפרסם בסיני תש"ז [סיני כא עמ' קעו - קעט], ויעו"ש משכ"ב. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 01:11, 19 באפריל 2021 (IDT)
:אם נדקדק, כמעט בכל מקום שמצאנו בתורה מי שהוסיף אישה על אשתו היתה לזה סיבה מיוחדת. עדה וצילה כתוב במדרש שזו היתה מחטאי דור המבול אחת להריון ואחת לתשמיש, אברהם נשא את הגר ע"פ בקשת שרה כי לא היו לה ילדים, יעקב נשא גם את רחל וגם את לאה כי רימו אותו ובאמת לא רצה בתחילה אלא את רחל, וכן את בלהה וזלפה בשנים שרחל ולאה לא ילדו, וע"פ בקשתן. [[משתמש:נועם|נועם]] ([[שיחת משתמש:נועם|שיחה]]) 02:16, 19 באפריל 2021 (IDT)
== פרשת קדושים ==
== פרשת אמור ==
=== וּבַת-כֹּהֵן֩ כִּ֨י תִהְיֶ֜ה אַלְמָנָ֣ה וּגְרוּשָׁ֗ה וְזֶרַע֮ אֵ֣ין לָהּ֒ וְשָׁבָ֞ה אֶל-בֵּ֤ית אָבִ֙יהָ֙ כִּנְעוּרֶ֔יהָ מִלֶּ֥חֶם אָבִ֖יהָ תֹּאכֵ֑ל וְכָל-זָ֖ר לֹא-יֹ֥אכַל בּֽוֹ ===

פירש"י וזרע אין לה. ממנו. [[משתמש:דב״ש|דב״ש]] ([[שיחת משתמש:דב״ש|שיחה]]) 15:46, 5 במאי 2020 (UTC)

צ"ע מה כוונתו לאפוקי?
:{{א|דב״ש|לכאורה}}, כוונתו למכלל לאו אתה שומע הן, שאם יש לה ולד אינה חוזרת לבית אביה, אך כל זה אם הולד הוא מאיש ישראלי אך אם נשאת לכהן ומת והניח לה בן ועדיין אוכלת בתרומה, ואחר כך נישאת לישראל ומת ואין לה בן '''ממנו''' ושבה אל בית אביה כו'. [[משתמש:סיני ועוקר הרים|סיני ועוקר הרים]] ([[שיחת משתמש:סיני ועוקר הרים|שיחה]]) 15:52, 5 במאי 2020 (UTC)
::אם יש לה בן כהן מבעלה הראשון אינה אוכלת בתרומה מכחו? [[משתמש:דב״ש|דב״ש]] ([[שיחת משתמש:דב״ש|שיחה]]) 16:01, 5 במאי 2020 (UTC)
:לגוף השאלה מה בא רש"י לאפוקי, אפ"ל דבא לאפוקי דס"ד דאם יש לה ולד בעלמא כבר לא תאכל בתרומה, דשוב אינה יכולה לחזור לבית אביה [ויש להוסיף ביאור בזה, אך עכ"פ יש ביאור לדברים]. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 01:13, 19 באפריל 2021 (IDT)

=== עַוֶּרֶת֩ א֨וֹ שָׁב֜וּר אוֹ-חָר֣וּץ אֽוֹ-יַבֶּ֗לֶת א֤וֹ גָרָב֙ א֣וֹ יַלֶּ֔פֶת לֹא-תַקְרִ֥יבוּ אֵ֖לֶּה לַיהוָ֑ה וְאִשֶּׁ֗ה לֹא-תִתְּנ֥וּ מֵהֶ֛ם עַל-הַמִּזְבֵּ֖חַ לַיהוָֽה ===
עיין רש"י ולשון ילפת, כמו {{ממ|[[תנ"ך/שופטים/טז#כט|שופטים טז כט]]}} וילפת שמשון, שאחוזה בו עד יום מיתה, שאין לה רפואה. 

וצ"ע מדוע לא כתב כן לעיל אצל מומי אדם. [[משתמש:דב״ש|דב״ש]] ([[שיחת משתמש:דב״ש|שיחה]]) 15:46, 5 במאי 2020 (UTC)

=== בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ יֵאָכֵ֔ל לֹֽא-תוֹתִ֥ירוּ מִמֶּ֖נּוּ עַד-בֹּ֑קֶר אֲנִ֖י יְהוָֽה ===
פירש"י אני ה'. דע מי גזר על הדבר ואל יקל בעיניך. 

לא הבנתי, מדוע דוקא אצל מצוה זו צריך להדגיש "דע מי גזר... ואל יקל" וצריך ביאור. [[משתמש:דב״ש|דב״ש]] ([[שיחת משתמש:דב״ש|שיחה]]) 15:59, 5 במאי 2020 (UTC)

=== לא לדבר דלטוריא על ישראל ===
;"וינזרו מקדשי בני ישראל" {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כב#ב|ויקרא כב ב]]}}
יש לרמוז דבר מוסר בפסוק זה, כי ישראל נקראים קודש כמו שנאמר בירמיהו "קודש ישראל לה' כל אוכליו יאשמו". וזה אמר הכתוב "וינזרו מקדשי בני ישראל" היינו שלא לדבר דלטוריא על ישראל הקדושים. {{ממ|לקוטי מהר"ם}}

== פרשת בהר ==
== פרשת בחוקותי ==