עריכת הדף "רלב"ג - ביאור המילות/שמות/ל" (פסקה)

== לב ==

'''על בשר אדם לא ייסך.''' כל אדם במשמע ואפילו מי שנמשח בשמן המשחה כי אדם הוא ולזה אם סך בו כלים ובהמה או אדם מת פטור כי לא ידבק בו גדר האדם וראוי שתדע כי הסך ממנו לגוים פטור כי המאמר הוא בבני ישראל שנאמר ואל בני ישראל תדבר לאמרו וגו':

'''ובמתכונתו לא תעשו כמוהו.''' לא ליי' ולא לכם:

'''קדש הוא.''' ולזה נמנעה בו הסיכה ואחר זה ביאר כי מי שיעשה זה ענשו כרת ואשר יתן ממנו על זר. רוצה לומר משמן המשחה שעשה משה. והנה נכלל במה שאמר אשר יתן ממנו הסיכה והמשיחה ולזה הוא מבואר שהנותן משמן המשחה על כהן גדול והדומה לו שנמשח בשמן המשחה פטור שנאמר על זר ואין אלו זרים אצלו. ולא יתחייב עליהם אם לא סך אותם כי הכל זרים אצל סיכה שנאמר על בשר אדם לא ייסך ומזה המקום יתבאר על הסך ממנו אפילו כהן גדול ענוש כרת. ואולם השעור אשר יתחייבו בו הוא כזית כי לא יורגל לתת מהשמן על האנשים שימשחו עצמן בו פחות מזה השעור ולזה לא יתחייבו בו על הסיכה בפחות מזה השעור והנה בענין שמן המשחה ספק אינו מעט וזה כי זה השמן אי זה שהיה שעורו היה מחוייב שיכלה באורך הזמנים ויעדר ממנו המשיחה ולא תהיה אם כן זאת המצוה נוהגת לדורות וזה הענין אנחנו נמצא בהפך כי התורה קראה הכהן הגדול הכהן המשיח וזה לאות כי ראוי תמיד בכל כהן גדול שיהיה משוח בתמידות התורה שהיא נצחית לפי השרשים התוריים ואם אמרנו שזה השמן לא יכלה הנה זה יהיה בתכלית הפלא שיהיה מה שיחסרו ממנו תמיד נשאר על שיעור אחד והוא מבואר שלא ימצא בכאן מופת מתמיד ונאמר שכבר ביאנו כמאמר הששי מספר מלחמות השם שכבר יתכן שימשך המופת בסבת הנביא גם אחרי מותו ולזה תמצא שלא סר המן במות משה כמו שהתבאר בספר יהושע והיה זה כן כי מהנביא נמשך ביד אלהינו הטובה עליו לתת כמו טבע לדברי' המקבלי' שימצא להן כמו זה המציאות הנפלא אז ובזה האופן היה המן אשר נגנז בצנצנת נשאר קיים באורך הזמנים עם מהירות הפעלות המן עד שהיה נבאש מה שנשאר ממנו אחר יומו. והיה נמס הנשאר ממנו בשדה כחם השמש לפי שכבר נתן בו על דרך המופת כח טבעי אל שלא יתפעל מהדברים אשר מחוץ ובזה הכח היה נשאר קיים גם אחרי מות הנביא וכן הענין בשמן המשחה לפי מה שאחשוב רצוני שכבר נתן בו כח טבעי על דרך המופת להתקיים ולשנו' מה שידבק בו מהאויר המקיף ולהשיבו אל טבעו והנה תמצא כי לשמן האותות מה לקבול זה הטבע עד כי יאמרו בשמן כאשר יתישן לא יחסר בל יתוסף שעור מה ואולם הסמים אשר בזאת ההרכבה היו עוזרים גם כן אל זה כי המופתים כשיעשם השם יתע' יבקש להם הסבו' היותר נאותו'. והנה תמצא כי רבותינו זכרונם לברכה הסכימו גם כן בראש כריתות שזה הענין היה בשמן המשחה על דרך פלא. והנה כיון השם יתעלה שלא יהיה שם שמן המשחה זולת זה כדי שתהיה הקדושה נאצלת על מי שנקדש בזאת המשיחה על יד משה רבינו אדון הנביאים שהיה נכבד מכל נולד להוסיף מעלה בנפש על זאת הקדושה וראוי שתדע כי כלי שרת יהיו קדושים אף על פי שלא נמשחו בשמן המשחה כיון שנשתמשו בהן במלאכתן שנאמ' ואת כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקדש מגיד כי בפעל השירות הם נכנסין בגדר כלי השרת שהם כלי הקדש כמו שזכר בסוף הפרשה וכלה אהרן ובניו לכסות את הקדש למדנו שכיון ששרתו בהם בקדש הם נקראים כלי הקדש. ובזה האופן היו מתקדשים כלי השרת בבית שני כי לא היה להם שמן המשחה ובכלל הנה משיחת הכלי' לא היתה אלא לפי שעה כדי שיתישב יותר בלבם קדושת המשכן וכליו. ואולם אחר שנתישב בלבם ענין קדושת המשכן לא נצטרכו לזה וכן משיחת כהן הדיוט לא היתה אלא לפי שעה ובזאת המשיחה נתקדשו כל הכהנים הבאים אחריהם זולתי כהן גדול מפני יתרון מעלתו על שאר הכהנים ולזה אמר' התורה בכהן גדול אשר יוצק על ראשו שמן המשחה מגיד שלא יוצק שמן המחשה על כהן הדיוט והנה התועלת בזאת המצוה מבואר: