עריכת הדף "ערך/קריאת שמע" (פסקה)

== זמנה ==
=== קריאת שמע של ערבית ===
==== תחילת זמנה ====
נחלקו התנאים בתחילת זמן קריאת שמע של ערבית:

'''1.''' פלג המנחה. דעת רבי יהודה לשיטת התוס' {{ממ|[[תוספות/ברכות/ב/א#מאימתי|ב. ד"ה מאימתי]] ו[[תוספות/ברכות/ב/ב#אמר|ב: ד"ה אמר]]}}.

'''2.''' משעה שקידש היום בערבי שבתות - שהוא בתחילת בין השמשות{{הערה|רש"י ברכות {{ממ|[[רש"י/ברכות/ב/ב#משעה ב'|שם ד"ה משעה הב']]}}.}}. דעת רבי אליעזר בברייתא{{הערה|ואם הדעה המובאת במשנה {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/א|שם עמוד א]]}} שתחילת הזמן הוא מצאת הכוכבים, היא דעת רבי אליעזר, יש לומר שאלו שני תנאים החלוקים בדעת רבי אליעזר {{ממ|[[בבלי/ברכות/ג/א|שם ג.]]}}.}}

'''3.''' משעה שכהנים שנטמאו טובלים - שהוא מעט קודם בין השמשות{{הערה|רש"י ברכות {{ממ|[[רש"י/ברכות/ב/ב#משעה א'|ב: ד"ה משעה הא']]}}.}}. לשיטת רבי יוסי שבין השמשות הוא כהרף עין קודם צאת הכוכבים. דעת רבי מאיר בברייתא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/ב|שם]]}} על פי ביאור הגמרא שם{{הערה|ותנא דברייתא האומר כן בדעת רבי מאיר חולק על התנא האומר {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/ב|בברייתא אחרת שם]]}} בדעת רבי מאיר שתחילת זמן קריאת של ערבית הוא משעה שבני אדם נכנסים לאכול פתן בערבי שבתות. [[בבלי/ברכות/ג/א|גמ' ג.]].}}.

'''4.''' משעה שכהנים שנטמאו וטבלו מותרים באכילת תרומה, שהוא שעת צאת הכוכבים. דעת חכמים או רבי אליעזר{{הערה|שני שיטות בגמרא בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/ג/א|ג.]]}}, ולהשיטה שזו דעת רבי אליעזר יש לומר שהשיטה המובאת בשם רבי אליעזר בברייתא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/ב|שם ב:]]}} היא דעת תנא החולק על התנא במשנה בביאור דעת רבי אליעזר.}} במשנה בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/א|ב.]]}}, וכן דעת חכמים בברייתא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/ב|שם ב:]]}} ורבי יהושע בברייתא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/ב|שם]]}}.

'''5.''' משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח{{הערה|והיינו קצת קודם זמן אכילתו, שהרי משהגיע זמן קריאת שמע אסור באכילה עד שיקרא שמע ויתפלל. {{ממ|[[תוספות/ברכות/ב/ב#משעה|תוס' שם ד"ה משעה]]}}.}}. ברייתא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/ב|ברכות ב:]]}}, וכן דעת ר' חנינא בברייתא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/ב|שם]]}}{{הערה|סדר הזמנים כאן הוא לפי פשטות רש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/ב/ב#משהעני|ד"ה משהעני]]}} הסובר שעני מקדים לאכול לפי שאין לו נר להדליק בסעודתו, וכן מבואר ברש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/ב/ב#נכנסין|ד"ה נכנסין]]}} אם גורסים בו 'לכולם'. אך עי' רש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/ב/ב#והי|ד"ה והי]]}} שיש שגרסו בדבריו שזמן עני מאוחר מכל שאר הזמנים. ועי' [[מהרש"א - חידושי הלכות/ברכות/ב/ב|מהרש"א]] ו[[מהרש"ל/ברכות/ב/ב|מהרש"ל]].}}.

'''6.''' משעה שבני אדם נכנסים לאכול פתן בערבי שבתות{{הערה|שממהרין לסעודה לפי שהכל מוכן. {{ממ|[[רש"י/ברכות/ב/ב#בערבי|רש"י ברכות ב: ד"ה בערבי]]}}.}}. דעת רבי מאיר בברייתא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/ב|שם]]}}{{הערה|ותנא דברייתא האומר כן בדעת רבי מאיר חולק על התנא האומר {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/ב|בברייתא אחרת שם]]}} בדעת רבי מאיר שתחילת זמן קריאת של ערבית הוא משעה שהכהנים טובלים. [[בבלי/ברכות/ג/א|גמרא ג.]].}} ודעת רב אחאי או רב אחא בברייתא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/ב|שם]] לחד אית דאמרי ברש"י [[רש"י/ברכות/ב/ב#נכנסין|ד"ה נכנסין]]}}{{הערה|סדר הזמנים כאן הוא לפי שיטת רש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/ג/א|ג. ד"ה קשיא]]}}, אך לדעת התוס' {{ממ|[[תוספות/ברכות/ב/א#מאימתי|ב. ד"ה מאימתי]]}} שעה שבני אדם נכנסים לאכול בערבי שבתות היא מוקדמת מזמן צאת הכוכבים. ולכאורה אף קודמת לזמן שהכהנים טובלים שהרי לא מסתבר לחלק כל כך בשיעורי זמן שכיבה, כמו שכתבו התוס' {{ממ|[[תוספות/ברכות/ב/ב#ואי|ב: ד"ה ואי]]}}, ועוד שלא הזכירו התוס' זמן שהכהנים טובלים כהסבר לקריאת שמע מבעוד יום כשם שהזכירו את זמן שקידש היום.}}.

'''7.''' משעה שבני אדם נכנסים לאכול פתן בימות החול. דעת רב אחאי או רב אחא בברייתא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/ב|שם]] לחד אית דאמרי ברש"י [[רש"י/ברכות/ב/ב#נכנסין|ד"ה נכנסין]]}}{{הערה|לפי זה אפשר שזמנו של רבי מאיר בברייתא 'משעה שבני אדם נכנסים לאכול פתן בערבי שבתות' וזמנו של ר' חנינא 'משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח' הוא זמן אחד.}}.

===== להלכה =====
להלכה פסק הרי"ף {{ממ|[[רי"ף/ברכות/א/ב|א: מדפה"ר]]}} שתחילת זמן קריאת שמע של ערבית הוא משעת צאת הכוכבים, כדעת חכמים בברייתא וכדעת חכמים במשנה, ואף אם במשנה אין זו דעת חכמים אלא דעת רבי אליעזר{{הערה|שנחלקו בכך בגמרא בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/ג/א|ג.]]}}.}} מכל מקום חכמים מסכימים עם דבריו שהרי לא חלקו על דבריו אלו כדרך שחלקו על דבריו בהמשך המשנה.

===== קרא קודם הזמן =====
דעת רש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/ב/א#עד|ברכות ב. ד"ה עד]]}} שאם קרא קודם צאת הכוכבים לא יצא ידי חובתו, ויחזור ויקרא פרשה ראשונה.

דעת רבינו תם {{ממ|[[תוספות/ברכות/ב/א#מאימתי|שם ד"ה מאימתי]]}} שאם קרא קודם צאת הכוכבים אחר פלג המנחה, יצא ידי חובתו ואינו צריך לחזור ולקרות.

דעת ר"י {{ממ|[[תוספות/ברכות/ב/א#מאימתי|שם]]}} שאם קרא קודם צאת הכוכבים משעה שקידש היום או משעה שבני אדם נכנסים לאכול פתן בערבי שבתות יצא. ובשעת הדחק סומכים על כך לכתחילה{{הערה|עי' שאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ג|סימן ג]]}} שנקט בדעת רש"י שאף הוא מודה שסומכים על שיטות אלו אך רק לענין דרבנן, ולכן צריך לחזור שוב על פרשה ראשונה שהיא מדאורייתא.}}.

===== לעיון נוסף =====
* שו"ת מן השמים {{ממ|[[שו"ת מן השמים/יט|סימן יט]]}}.
* שאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ד|סימן ד]]}}.
* שו"ת עונג יום טוב {{ממ|[[עונג יום טוב/יד|סימן יד]]}}.

==== גמר זמנה ====
במשנה בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/א|ב.]]}} מובאות ג' דעות בגמר זמן קריאת שמע של ערבית:
* דעת רבי אליעזר - סוף האשמורה הראשונה, כלומר סוף השליש הראשון של הלילה{{הערה|גמרא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ג/א|שם ג.]]}}.}}.
* דעת חכמים - חצות.
* דעת רבן גמליאל - עד שיעלה עמוד השחר.

בגמרא מובאות שתי דעות נוספות:
* בברייתא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/ב|שם ב:]]}} נאמר: מאימתי קורין את שמע בערבין, משהעני נכנס לאכול פתו במלח, עד שעה שעומד ליפטר מתוך סעודתו.
* בברייתא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ח/ב|שם ח:]]}} נאמר: רבי שמעון בן יוחי אומר משום רבי עקיבא, פעמים שאדם קורא קריאת שמע שתי פעמים ביום, אחת קודם הנץ החמה ואחת לאחר הנץ החמה, ויוצא בהן ידי חובתו אחת של יום ואחת של לילה. כלומר, ניתן לקרוא ק"ש של ערבית עד הנץ החמה.

===== שורש המחלוקת =====
דעת רש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/ג/א#לאו|שם ג. ד"ה לאו]], [[רש"י/ברכות/ט/א#רבנן|ט. ד"ה רבנן]]}} שמאחר שחייבה התורה לקרוא קריאת שמע 'בשכבך', נחלקו התנאים בביאור תיבה זו:
* דעת רבי אליעזר שכוונת הפסוק לזמן בו בני אדם הולכים לשכב שהוא בתחילת הלילה.
* דעת רבן גמליאל שכוונת הפסוק לזמן שבו בני אדם שוכבים, דהיינו במשך כל הלילה עד עלות השחר.
* חכמים מודים לפירושו של רבן גמליאל, אלא שהם גוזרים להקדים ולקרוא עד חצות כדי שלא יתמהמה מלקרוא קריאת שמע עד שכבר יעלה עמוד השחר ויעבור זמנה.
* הברייתא בדף ב' מפרשת כוונת הכתוב על תחילת זמן השכיבה ממש{{הערה|רש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/ב/ב#סיפא|שם ב: ד"ה סיפא]]}}.}}.

===== ביאור דעת חכמים =====
* דעת רוב הראשונים{{הערה|רש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/ג/א#לאו|שם ג. ד"ה לאו]], [[רש"י/ברכות/ט/א#רבנן|ט. ד"ה רבנן]]}}, תוספות {{ממ|[[תוספות/פסחים/קכ/ב#אמר|פסחים קכ: ד"ה אמר]]}}, רא"ש {{ממ|[[רא"ש/ברכות/א/ט|ברכות פ"א ה"ט]]}}.}} שחכמים לא אמרו דבריהם אלא לכתחילה, אך בדיעבד אם לא קרא קודם חצות חייב לקרות קריאת שמע עד שיעלה עמוד השחר.

* דעת תלמידי רבינו יונה {{ממ|[[רבינו יונה/ברכות/א/א|שם א. מדפה"ר]]}} שדעת חכמים שאין לקרוא קריאת שמע לאחר חצות אפילו בדיעבד{{הערה|שיש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה.}}

===== להלכה =====
בגמרא נאמר {{ממ|[[בבלי/ברכות/ח/ב|שם ח:]]}} אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבן גמליאל.

;דעת הרא"ש
על פי זה פסק הרא"ש {{ממ|[[רא"ש/ברכות/א/ט|שם פ"א סימן ט]]}} שאין צריך להחמיר ולהרחיק עד חצות לגבי קריאת שמע כמו לשאר דברים, שהרי חכמים לא נחלקו על רבן גמליאל אלא לענין סייג ורבן גמליאל אינו מצריך להרחיק, והלכה כמותו.

;דעת הרמב"ם
אמנם הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/קריאת שמע/א/ט|ק"ש פ"א ה"ט]]}} פסק: אי זהו זמן קריאת שמע בלילה, מצותה משעת יציאת הכוכבים עד חצי הלילה, ואם עבר ואיחר וקרא עד שלא עלה עמוד השחר יצא ידי חובתו שלא אמרו עד חצות אלא כדי להרחיק אדם מן הפשיעה.

בביאור דעת הרמב"ם נאמרו באחרונים כמה דרכים:
* הכסף משנה {{ממ|[[כסף משנה/קריאת שמע/א/ט|שם]]}} ביאר, שהרמב"ם פסק כחכמים, וכדעת רוב הראשונים שחכמים לא אמרו דבריהם אלא לכתחילה אך בדיעבד צריך לקרות קריאת שמע עד שיעלה עמוד השחר.
::השאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ד|סימן ד]]}} תמה על כך מדברי הגמרא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ח/ב|ברכות ח:]]}} אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבן גמליאל, ואם כן מדוע פסק הרמב"ם כדעת חכמים.
:::הקרן אורה {{ממ|[[קרן אורה/ברכות/ב/א|ברכות ב.]]}} מיישב שהרמב"ם מפרש דברי רב יהודה אמר שמואל על פירושו של רבן גמליאל בדעת חכמים, שהלכה כדעתו שלא נחלקו חכמים עליו בביאור הפסוק כפי שרצו לומר בניו{{הערה|ברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/ט/א|ט.]]}}.}} ולא אמרו עד חצות אלא משום סייג. אך למעשה הלכה כחכמים שיש לקרות קריאת שמע עד חצות.
:::עוד יישב הקרן אורה, שהרמב"ם פסק כחכמים שהרי יחיד ורבים הלכה כרבים. ורב יהודה אמר שמואל פסק כרבן גמליאל משום שאזיל לשיטתו {{ממ|[[בבלי/ברכות/כא/א|כא.]]}} שקריאת שמע דרבנן, ואם כן אין טעם לסייג בקריאת שמע כשם שלא מצינו סייג בתפילה.
::::הקרן אורה מקשה על יישוב זה, שאם כן יקשה לדעת רב יהודה שק"ש דרבנן מפני מה באמת דעת חכמים לעשות סייג לקריאת שמע ואילו לתפילה לא גזרו.
* השאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ד|שם]]}} ביאר, שהרמב"ם ס"ל כדעת תלמידי רבינו יונה{{הערה|מובאת לעיל.}} שדעת חכמים שיש לקרות קריאת שמע עד חצות אפילו בדיעבד, וס"ל שרבן גמליאל החולק על דעתם אינו חולק אלא לענין דיעבד אך לכתחילה מודה הוא שיש לקרות קריאת שמע קודם חצות.
::הקרן אורה {{ממ|[[קרן אורה/ברכות/ב/א|שם]]}} תמה על דבריו, שהרי כל הכרחם של תלמידי רבינו יונה לפרש כן בדעת חכמים הוא שמאחר שלכולי עלמא לכתחילה יקרא קריאת שמע מיד בצאת הכוכבים, שוב לא שייך לומר סייג נוסף לכתחילה עד חצות. ואילו לדברי השאגת אריה, הרי לדעת רבן גמליאל יהיו שני סייגים אלו ואם כן נפל ההכרח לפרש כדעת תלמידי רבינו יונה ומנין לרמב"ם שזו דעת חכמים.