עריכת הדף "עוטה אור/שיר השירים/א" (פסקה)

==יז==
'''קרות בתינו.''' יתבהר בהקדם פירוש מלת '''רהיטנו''', בארנו בס"ד {{ממ|בהפטרת תרומה}} מאמר הכתוב ויספן את הבית גבים שטרחו המפרשים ז"ל מה ענין גבים, ופשוט שהוא בית דלפה ששנינו {{ממ|[[משנה/מדות/ד#ו|מדות פ"ד מ"ו]]}} והבאתי שם דברי הרמב"ם והראב"ד שהיו עושין תקרה על גבי תקרה וביניהם הפסק ונותנים שם מרזבים קטנים בעלי קבול לקבל מים הנוטפים דרך התקרה העליונה שלא תדלוף התקרה התחתונה, והם נקראים גבים בלשון הכתוב, מקום כנוס מים. והנה קהלת אמר {{ממ|[[תנ"ך/קהלת/י#|פרק י']]}} בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלוף הבית, הכוונה כי המתעצל בעת בנותו ביתו לקבוע קורות חזקים וכבדים לתקרת ביתו, ובעצלותו קובע קורות דקים וקלים סופו כי ימך המקרה, תרד ותשפל התקרה כולו ויהיה עמלו לריק, ואם ישפיל ידיו בעצלות ולא ישפוך מי המרזבים ויעברו המים על גדות הכלים ההם הנה בשפלות ידים ידלוף הבית, והוא בפשוטו לשון המקרא כאן '''קורות בתינו ארזים''' חזקים וקיימים, '''רהיטנו''' הוא מלשון ברהטים בשקתות המים {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/לא#|בראשית ל"א]]}} הם '''ברותים''', אמנם פנימית הענין כי שלמות האדם בעולמו הם התורה והיראה, ואחז"ל {{ממ|[[משנה/אבות/ג#|אבות פ"ג]]}} אם אין חכמה אין יראה אם אין יראה אין חכמה כמאמר חז"ל אין בור ירא חטא, ואמרו {{ממ|[[בבלי/יבמות/קט/ב|יבמות קט:]]}} האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו, והמשיל הכתוב קנין התורה אשר תכונן ביתו של אדם לתקרת הביא אשר בהיותה חזקה ולפי הנגלה מכבדת היא על כותלי הבית, והם נושאים אותה, בכ"ז הנסיון ילמדנו כי התקרה בהיותה חזקה תאחד ותישר את כותלי הבית לבל יעבטו, כן התורה תדמה לבלתי מתבונן היטב אשר תכביד על תכונות הגופניות, ואמרו חז"ל זאת התורה אדם כי ימות באהל אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה, בכ"ז נדע כי באמת היא חיינו ואורך ימינו כמאמר חז"ל {{ממ|[[בבלי/תמיד/לב/א|תמיד לב.]]}} מה יעשה אדם ויחיה ימית את עצמו, כלומר יפנה לחכמה וירחיק עדוני ההבל, ומה נעים בזה דבר חז"ל {{ממ|[[בבלי/מגילה/יא/א|מגילה יא.]]}} בעצלתים ימך המקרה בשביל עצלות שהיה לישראל בתורה כו' דרשו המקרה על למוד התורה כמו שכתב בס"ד, ואולם האדם באשר הוא אדם כי שיח וכי סיג לו, לא ימלט מנפול מעט בעניני הגופנים, והם כדלף טורד, אבל ביראת ה' יחיש להזדרז לשפכם הלאה לבל ידלוף הבית כולו וישחת, ולתכלית זה נתנו ימי השביתה וימי התחנה לישראל לעורר לבבו להנקות ממימי התאות הגופניות, לבל יצופו על ראשינו, על זה אמר קהלת {{ממ|}} בעצלתים בתורה ימך המקרה יעבוט כתליו ותרד תקרתו, אם אין חכמה אין יראה, ובשפלות ידים אם לא יזדרז ביראת ה' לעתים תכופים ידלוף הבית, והוא מאמר הרעיה '''קורות בתינו ארזים''' תלמידי חכמים נמשלו לארזים {{ממ|[[בבלי/תענית/טז/ב|תענית טז:]]}}, '''רהיטנו ברותים''' לקנות לנו בתמידות דרכי היראה להנקות מדלף הטורד, ובשתי אלה יאושרו בני לרצון דודי.

<noinclude>{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>