עריכת הדף "
דרישה/חושן משפט/קנה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== מז == ואמה שכ"ר ואפילו אם בא לסמוך לו דבר המיטלטל כו' כתב הב"י ז"ל כ"כ התוס' אבל ק"ל כו' [עב"ח שהביאו]. והנה דבריו סתומין וגם הניח לדברי רבינו בצ"ע שלא כדת לע"ד כי דברי רבינו ברורים המה כשמש ומדוקדקים הדברים היטב אחר שנציע ונקדים מקור מוצא הדברים והוא בדף י"ז גרסי' אתמר הבא לסמוך בצד המיצר (פי' הבא לסמוך בורו תחילה בצר מיצר שדהו ולחבירו אין שם בור) אביי אמר סומך ורבא אמר אינו סומך כו' עד כי פליגי בשדה העשוים לבורות רבא אמר אינו סומך אפי' לר' יוסי דאמר זה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו ה"מ התם דבעידנא דקא נטע ליתנהו לשרשיו דמזקי ליה לבור אבל הכא כל מרא ומרא דקא מחית מרפה לארעיה כו' ת"ש מרחיקין את הגפת ואת הזבל ואת המלח ואת הסיד ואת הסלעים מכותלו של חבירו ג"ט טעמא דאיכא כותל הא ליכא כותל סומך לא כי ליכא כותל נמי לא סומך והא קמ"ל דהני קשים לכותל ומקשה עוד כמה קושיות ומשני אותן עד"ז והלכה כרבא. וכתבו התוס' ז"ל מרחיקים את הגפת כו' טעמא דאיכא כותל כו' פי' וק' לרבא ותימא מאי קושיא הכא ודאי מותר לסמוך כשאין כותל שאין מזיק כלום וכשיחפוץ זה לעשות כותל יסיר את הגפת וי"ל דהני נמי מקלקלים את הקרקע ויזיק לכותל כשיבנה אפי' שוב יסיר ועוד אר"י דבכל אלו יש טורח בסילוקן ולכך מעתה יכול לעכב עליו כי יש לחוש שמא לא ימהר לסלקו כשירצה לעשות הכותל וא"ת אכתי מאי פריך לרבא הא מפרש טעמא לעיל משום דכל מרא ומרא כו' (פי' וקשה אפי' לשינויא קמא דתוס' הנ"ל דאף דגפת מקלקל הקרקע מכל מקום אין הקלקול מתחיל אלא לאחר שמעמיד הכותל שם ואז הוי גרמתו ואינו מזיק בידים להיות גירי דיליה משא"כ חפירת בור דבהדי דחפר מרפה לארעא בכל מרא ומרא) וי"ל דההוא טעמא ל"ק אלא אליבא דר"י והכא לא פריך אלא אליבא דרבנן עכ"ל התוס' (ואפי' לפ"ז דפריך לרבנן אכתי צריכין לתירוצי קמאי דתוס' דהא גם לרבנן יש לחלק בין מטלטלים דמצי לסלוקי מיד וק"ל) ור"ל דוקא לר"י דמצריך להיות ההיזק בגירי דיליה צריכים לטעמא דכל מרא כו' אבל לרבנן בלא"ה אסור והגמרא אינה מקשה אלא אליבא דרבנן ואליבא דרבא דאליבייהו אפי' כי ליכא כותל נמי ליהוי אסור לסמוך הגפת. והנה קושייתו דב"י הנ"ל הוא למה כ"ר להלכה דאפי' דבר המיטלטל אסור לסמוך שמא יתעצל כו' והוא מהתוס' הנ"ל כיון דהתוס' לא באו לידי זה אלא מכח הקושיא מאי מקשה הגמרא מגפת וקושיא זו ליתא אלא לרבנן אבל לר"י בלא"ה לק"מ דהא לר"י המשנה איירי דוקא כשבא לסמוך הגפת לכותל שכבר היתה שם ובזה אין חילוק כאשר הוא דבר המיטלטל דהא מיד כשבא לסמוך שם יקלקל הכותל עם הנחתו לגפת שם ואנן קיי"ל כר"י וזהו אשר העלה הב"י בצ"ע כנ"ל כוונתו ובא"כ הוא אני תמה על תמיהתו דהב"י דהא ודאי צ"ל דזהו סברא פשוטה אליבא דכ"ע דחיישינן שמא יתעצל דאל"כ גם לרבנן לא היה יכול להקשות טעמא דאיכא כותל כו' דהא י"ל דגם רבנן לית להו האי סברא וא"כ לק"מ מגפת והדומה לו שהוא דבר המיטלטל אלא ודאי המקשן סבר הא לסברא פשוטה וא"כ גם לפי מאי דקיי"ל ר"י מ"מ להרי"ף וסייעתו דס"ל דאפי' אם המזיק סמך קודם אפ"ה מחשב גירי דיליה מאחר שמזיק לחבירו מיד שיבוא לבנות כותלו א"כ ה"ה אפר בגפת דבר המיטלטל דינו כן וק"ל. ?כאלא אי קשיא הא קשיא דהרי מוכרחים אנו לומר מכח קושיית ותירוץ התוס' הנ"ל אליבא דר"י דהיכא דליכא ה"ט דכל מרא כו' בעינן שיהא הניזק קודם שבא המזיק לסמוך ומותר לסמוך הגפת ואינך כולהו היכא דליכא כותל שם וזהו שלא כדברי הרי"ף וסייעתו דס"ל דאף לר"י אסור לסמוך אפי' אין שם דבר הנסמך וכמ"ש רבינו ג"כ בהדיא בשמייהו. לכן נראה דהרי"ף וסייעתו לא ס"ל כתירוצם של התוס' הנ"ל אלא ס"ל דמ"ש רבא טעמו דכל מרא ומרא כו' משום דאלולי ה"ט לא הוי גירי דיליה כלל דהא אפי' אם כבר חפר חבירו בור בצידו אין זה מזיק לו בחפירתו על שיביא לתוכו מים וזהו לאו גירי דיליה כיון דההיזק בא אחר זמן וממילא מש"ה הוצרך לומר דההיזק התחיל בכל מרא אבל בסמיכת גפת א"צ לה"ט דשם אף אם אין כותל בשעת הסמיכה מ"מ מיד שיבנה חבירו הכותל בצד הגפת שסמך זה יהיה ניזוק מגפת שלו וכמ"ש לעיל וזה מחשב גירי שלו ומש"ה פריך הגמרא שפיר אף לר"י וגם אליביה מסיק הגמרא וקאמר דאה"נ אפי' בלא כותל אסור לסמוך הגפת וכמש"ר בשם הרי"ף ומשה"נ הביא הרי"ף כל הסוגיא ואי לא דס"ל דהגמרא קאי גם אליבא דר"י דקיי"ל כוותיה ודאי לא הוה מייתי לה בהלכותיו ומיהו אף דלא ס"ל להרי"ף כהתוס' בהא מ"מ בקושיית התוס' הראשונה הנ"ל שהקשו הא איכא למימר דשאני גפת דהוא דבר המיטלטל ויכול להסירו לכשירצה צ"ל דס"ל כתירוץ התוס' הנ"ל דחיישינן שמא יתעצל וכמ"ש רבי' בשיטת הרי"ף וא"צ עוד למ"ש לפני זה דרבינו כ"כ לפי שהסברא היא מוכרחת אלא ס"ל שהמקשן והתרצן דלשם אזלי גם אליבא דר"י וכמ"ש ומ"ש לפני זה לא כתבתי אלא לפי סברת הב"י והכל עולה יפה בס"ד ולא כב"י ודוק. ודע שאף שבהסוגיא הנ"ל השיב התרצן דצריך להרחיק אפי' ליכא הכותל לרבנן ס"ל לר"ת והרא"ש דלבסוף חזר בו התרצן כי הם גרסי בסוף הסוגיא הנ"ל אחר שהקשה מפלוגתת ר' יוסי ורבנן בחרדל ודבורים אלא אמר רבינא קסברי רבנן על המזיק להרחיק את עצמו וכתבו דמדקאמר אלא ש"מ דחזר בו מכל הני שינויי הנ"ל דקאמר דאה"נ אפי' בלא כותל אסור לסמוך אלא מודה רבא דגם לרבנן מותר לסמוך כל הני היכא דליכא שם הניזק וה"ק קסברי רבנן על המזיק להרחיק עצמו ואין נקרא מזיק אלא כשמזיק בשעת סמיכתו דהיינו שכבר קדם לו הניזק שמה ודוקא בבור הוא דאמר דאסור לחפור משום כל מרא ומרא ואותו הטעם אמר רבא לפי המסקנא אפר לרבנן וכ"כ הרא"ש בהדיא דבאם קדם הניזק דוקא פליגי ר"י ורבנן דלר"י גם בזה מותר לסמוך בדבר שאינו גירי דיליה אבל הרי"ף וסייעתו לא גרסי בסוף הסוגיא אלא אמר רבינא וס"ל דכל שינויי קמאי דאפילו ליכא כותל נמי אסור לסמוך קאי אליבא דהלכתא ואפי' לר"י צריך להרחיק כיון שמיד כשיסמוך אח"כ יוזק מגירי דיליה וכמ"ש לעיל. ובזה דברי רבינו מבוארים במאי פליגי וק"ל: ומ"ש רבי' דדעת רש"י כדעת רי"ף למדו רבינו מהא דכתב רש"י בסוף הסוגיא אהא דאמר רבינו קסברי רבנן דעל המזיק להרחיק את עצמו ז"ל אע"פ שקידם את עצמו בתחילה ברשות עכ"ל וזהו כהרי"ף דוקא דאילו לר"ת והרא"ש א"צ להרחיק אא"כ קדם לו הניזק וכנ"ל גם לא גרס שם אלא אמר רבינא כדגרסי התוס' הנ"ל. ועוד דרש"י פי' לפני זה אהא דפריך א"ה אימא סיפא ר"י מתיר בחרדל כו' עד ואי לא סמך היכי משכחת לה ז"ל ואי לא סמך אינש אפי' כשאין שם דבר הניזק כו' היכי משכחת דליסמוך חד מינייהו ברישא כו' ולפי' התוס' הנ"ל דכתבו דכל הקושיות הנ"ל אולי דוקא לרבנן אבל לר"י בעי' דוקא שיקדים הניזק עצמו אם לא בבורו וכנ"ל ק' מאי פריך כאן מר"י הא ודאי לר"י מותר להמזיק לסמוך נפשו כל שלא קדם לו הניזק שם ומשה"נ פירשוהו שם התוספות בפי' אחר וכתבו ז"ל אלא לרבא דאמר לא סמך היכי משכחת לה שבעל החרדל ירחיק כל ההרחקה לרבנן כיון דתרווייהו מזקי אהדדי כו' הרי דפירשו דמקשה מרבנן וככל קושיות הנ"ל לפי שיטת פירושם ולא מייתי שם דברי ר"י אלא ללמד מינייהו דתרווייהו מזקי אהדדי וס"ל דבהא ל"פ ודוק:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף