עריכת הדף "
ביאורי מהר"י קורקוס והרדב"ז/ביאת מקדש/ד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יז == '''והרי הדבר מפורש הוא כו'. ''' כ' מהר"י קורקוס ז"ל פ"ק דסנהדרין {{תוספת|קכו|י"ב ע"ב.}} נתבאר שאין מעברין לכתחילה מפני הטומאה ולכך בקש רחמים על עצמו. ופרש"י ז"ל דהיינו טומאת ע"ז שנטמאו בימי אביו שמטמאה כמת, כי מאותה שעה גזרו עליה. והי' הוא מחזירן למוטב וידע שלא יספוקי לטהר. אבל מדברי רבינו נראה שהוא סובר דטמאי מתים היו. ועשו אותו בטומאה ונדחית הטומאה מפני הציבור. כי כן הדין. והסבה שהיו טמאים למת כי בהיות אחז רשע לא היו חוששין ליזהר ולישמר מן הטומאה וכשמלך חזקיהו ידע שלא יספיקו ליטהר ועבר השנה. וכן מצאתי להר"ן ז"ל שכתב בשם רש"י ז"ל ומ"מ אעפ"י שעברו את השנה מפני הטומאה, היו הרבה רחוקים מירושלים ולא הספיקו להגיע האגרות אשר כתב חזקיהו וליטהר ולבא. וגם הרבה אפי' מהקרובים נתרשלו ונתעכבו ולא היו מאמינים והיו אומרים אפשר אתמול אביו עובד ע"ז ועכשיו מיד בנו אומר לנו לעבוד לאל אחד ולעשות פסח. {{תוספת|קכז|מלשון פרש"י בדה"י ב' ל' ט"ו יעו"ש.}} עד שידעו שהי' לשם שמים אז באו כלם. ולכן נשארו רובם טמאים. כן נראה שצ"ל בדברי רבינו, {{תוספת|קכח|ע' כס"מ וע"ע בהר המוריה שהאריך כאן ובמ"ש מהר"י קורקוס א"ש.}} עוד נתבאר בסנהדרין שעיבר את השנה ביום ל' של אדר. ומ"מ עדיין לא קדשוהו ב"ד. דאי קדשוהו לא הי' טועה. אלא השתא סבר כיון דלא קבעוהו אעפ"י שראוי לקבעו. הואיל וראוי לא אמרינן וקי"ל כשמואל דאמר הואיל וראוי וכן מתבאר פ"ק דברכות: {{תוספת|קכט|י' ע"ב.}} ''' והרר"ד ן' זמרא ז"ל כ' ''' וק"ל והלא לא ניתנה הטומאה לדחות אלא מפני טומאת מת עצמה. וממנ"פ אם גזרו עליה כמת עצמו, רוב הקהל היו טמאין ויעשו בטומאה. ואם לא עשו אותה כמת איך הי' להם כח לבטל קרבן פסח בזמנו. ואם היו להם כח לעשות אותה כשאר טומאות א"כ ידחו לפ"ש. וי"ל דכל זה הי' בכלל הטעות שעיבר השנה מפני טומאה כזו שהיא מדרבנן. אבל איתא בירושלמי {{תוספת|קל|פ"א דסנהדרין ה"ב.}} דגלגלתו של ארונא היבוסי מצאו תחת המזבח, והקשו עלה ולמה עבר. והא סגי בהזאה ג' וז', ושמא לא הי' להם הדבר מזומן ליטהר כך תירצו התוס'. {{תוספת|קלא|שם בסנהדרין ד"ה שעיבר.}} וק"ל וכי מפני גלגולת אחת נטמאו בה רוב כהנים. {{תוספת|קלב|ע' מל"מ פ"א מבהב"ח הי"ג שהוכיח מכח זה שמצאו הגלגולת טמון בקרקע המזבח והיתה טומאה רצוצה דבוקעת ועולה כו' וכל מי שנכנס לשם נטמא וזה תליא אי קבר עכו"ם מטמא באהל ולכך פרש"י מפני טומאת ע"ז יעו"ש. וע"ע בנוב"ת או"ח סי' פ"ו.}} ותו דקרא כתיב כי מרבות העם וגו' לא הטהרו. וצ"ל לפי הירושלמי דתרתי הוי רוב כהנים נטמאו בגלגולת. א"נ מזבח עצמו נטמא. וגם רוב ישראל היו טמאים בע"ז כדכתיב רש"י ז"ל. ולפיכך עברו את השנה שלא כדת. ואכתי צריך טעם במה טעה חזקיהו והחכמים ועברו השנה מפני הטומאה, וי"ל דס"ל כר"ש דאמר מעברין לכתחילה מפני הטומאה וביקש רחמים על שעיבר ניסן בניסן. ואכתי איכא למידק דשלא לצורך עברוהו. דהא טומאת מת דחויה היא בציבור. וכ"ש למ"ד הותרה בציבור. ונהי דס"ל כר"ש דמעברין לכתחילה מ"מ לא עשו כן בלא טעם. וי"ל דרוב העם היו טמאין מקצתם טמאי מת ומקצתם בשאר טומאות, נמצא מיעוט הקהל עושין פסח בזמנו ורובם נדחין לפ"ש {{תוספת|קלג|דברי רבינו הרדב"ז צ"ב מהא דאמרי' בפסחים פ' ע"ב היו שלישיתן זבין ושלישיתן טהורין ושלישיתן טמאי מתים אר"מ בר פטיש אותן ט"מ אינן עושין לא את הראשון ולא השני וכ"פ הרמב"ם פ"ז מק"פ ה"ו יעו"ש. גם צ"ע כיון דנטמאו רוב הכהנים או המזבח כמ"ש הרדב"ז לעיל א"כ גם אם כל הקהל טהורין, עושין בטומאה כש"ס פסחים ע"ט ע"א במתני' וברמב"ם לעיל הלכה י"ד יעו"ש. - גם מ"ש הרדב"ז דהמזבח עצמו נטמא. צ"ע דמזבח אינו מטמא כש"ס חגיגה כ"ז ע"א לאבע"א שם וכ"פ הרמב"ם פי"א ה' מטמאי משכב ומושב הי"א. ואולי כוונת הרדב"ז כלי שרת כלשון הש"ס פסחים ע"ט ע"א ומזבח דנקיט לאו דוקא.}} ומחזו כי חוכא. א"נ משום לא תתגודדו. ובשלמא בזמן שהם יחידים ליכא למיחש ולפיכך עיבר את השנה כדי שיעשו כל ישראל פסח יחד. וטעה בזה דקי"ל אין מעברין מפני הטומאה. והי' ראוי שיעשו כדין תורה והראוי לעשות בזמנו יעשה. <span class="R"> קלג)</span> והראוי לידחות ידחה וטעה נמי בדשמואל וכו': {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} ---- {{מרכוז טקסט|הערות}} ----{{ביאורים}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף