עריכת הדף "אלשיך/משלי/יא" (פסקה)

== טז ==

'''לומר''' אשת חן תתמוך כבוד כלומר אינני נשבע כי גם שלא ילוני העשיר וינעול דלתו הנה אשת חן היא האשה הבאה אלי שלא ע"י פניה כמחמת ממון או מחמת יופי וכיוצא רק מפאת חן כי הוא יתברך נתן חני בעיניה וחנה בעיני שהוא ענין הזווג לש"ש ואדע כי תתמוך כבוד ולא תקפיד אם אעשה שבתי חול לבלתי הצטרך לבריות וע"י כן ועריצים הם העשירים יתמכו עושר בקפוץ ידם מלהלוות לתמוך עשרם בל ימוטו כי לא אחוש כי אשת חן תתמוך לי כבוד ותתפה על עניותי הנה אם שונא תוקעים בוטח בזה אך טוב:

(יג) '''אך''' בזאת שלא ירעיב ויסגף עצמו כי הנה גומל נפשו וגו' והוא כי ג' מדות הן יש אוכל למעדנים למלא בטנו ויש לקיים נפשו בגופו ויש מסגף גופו ומרעיבו והנה הלל הזקן באמרו לתלמידיו יום יום בלכתו לאכול לחם שהיה הולך לגמול חסד עם נפשו למדם דעת יבחרו בשנית לעשות חסד עם נפשו כדי סיפוק כלכלה בגופו וגעל בשני קצות מעמד שלשתן וזה מאמר שלמה בחכמתו מן השלשה ממחציתם תקח לגמול חסד עם נפשך כי גומל נפשו איש חסד ולא הראשונה למלא הגוף וגם בשלישית תגעל כי עוכר שארו ומסגף עצמו בחסר כל הנה זה יקרא אכזרי ואיש כזה לא יחוייב מלימנע מלשבע בשעת דחקו ומה גם בידעו שע"י מלאכתו יוכל לקיימה ויבטח בשם ה' ישלח ברכה במעשה ידיו וישלם את נשיו אשר הוא נושה בו:

(טו) '''או''' יאמר כי אם ערב איננו על כי רע ירוע וכו' כמדובר והמלוה שונא תוקעים ולא יתפוץ ללות על ידי תקיעת כף שישבע הלוה ובוטח העשיר שלא יענש על נעילת דלת באמרו תצא אשתו ערבנית כי הנה מה שרע ירוע הוא אשר ערב זר כי הלוה לא יקפיד על צרת הערב כי זר הוא:

(טז) '''אך''' אשה אצל בעלה היא כבשרה ולכן בוטח שבלתי יענש באמרו אם אשת חן של לוה תתמוך כבוד וצא תערב לו מפני הכבוד בל תזדלזל בב"ד גם עריצים הם העשירים יתמכו עושר וימאנו להלות: