עריכת הדף "
משך חכמה/שמות/יב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כב == '''ולקחתם''' אגודת אזוב. ביונתן ותסבון כו' דבמאן פחרא כו'. ובפסוק והיה הדם לכם לאות כו' פירש ויהא דם נכסת פסחא וגזירת מהולתא מערב לכון למיעבד מניה את כו' עיי"ש. וכוונתו, דדימה זה להזייה במצורע בנגעי בתים שצריך אגודת אזוב ובכלי חרש כו', שטהרת הבית מע"ז כטהרת מצרעת בתים ופשוט, והיו בישראל שבט לוי שלא עבדו ע"ז ומהלו כמו דדריש בספרי על קרא דכי שמרו אמרתך כו' לכן הקדים מזוזות למשקוף שמזוזות רומזים על יצחק ויעקב כדאיתא במדרש רבה. ומצות פסח מצאנו אצל יצחק ויעקב כמו על קרא דקח לי שני גדיי עיזים שהיה לפסח שזה המכוון ותכלית הבכורה, שישראל יתקיים בהם ועבדום וענו אותם ובשביל שיפרעו השטר חוב יהיו הם בניו של יעקב העיקר, ולהם יקרא זרע להתדבק באלקות לעולם ולמתן תורה, לכן נזכר בנתינה המזוזות קודם, אבל בהנך שמשכו מעו"ג ונימולו בעת עשיית הפסח, בהם היה אגודת אזוב שנטהרו בתיהם כטהרת צרעת בנגעי בתים, שזה טומאה היוצאת מגופם ולכן היה דם הפסח מעורב בדם מילה והיה המשקוף קודם שהוא רמז לאברהם שמילה ניתנה לאברהם אבינו והוא העיקר בזה. ולכן לא כתב קהל עדת ישראל רק לכל זקני ישראל שהן זקני אותן שבטים שעבדו עו"ג ולא נימולו הם היו צריכים לאגודת אזוב ודו"ק היטב. '''ויותר''' יתכן, דהנה עו"ג הוי כצרעת וכמו דדרשו על קרא והצרוע אשר בו הנגע על בהמ"ק ראשון שהיה בו סמל בבאה. וכן כשחטאו בעגל אמרו כי פרעה אהרן שנעשו מצורעים שזה טומאה היוצאת מגופו וכן ערלות שזה לא הותרה בצבור, וכמו שאמרו בפרק אלו דברים דאמרינין לצבור זילו מוהלו. לכן מי שנכשלו בעו"ג ומילה היה האגודת אזוב כמו במצורע וכמו שפירש יונתן בתרגומו, אולם שבט לוי וכיו"ב שנימול ולא עבדו ע"ז היו טמאים בשאר דקדוקי מצות שלא שמרו וזה כמו טומאת מגע שהותרה בצבור, ולאלו היה האגודה כמו אזוב באפר פרה שלטמאי מתים שטומאה זו דחויה בצבור ודו"ק. '''אשר''' בסף, מכילתא, מגיד הכתוב שחוקק עוקה בתוך האסקופה. צ"ע דלפ"ז מתקיים שפיר מן הדם אשר בסף, ותמוהין דברי הירושלמי בפרק מי שהיה טמא ה"ה דקאמר נותן כלי על האסקופה עיי"ש ודו"ק. '''ואתם''' לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר הנה המתבונן יראה כי במצרים נשתכח מהם גופי תורה שהיו גוי מקרב גוי הללו עובדי ע"ז כו' וכן הפרו ברית מילה [ילקוט]. אמנם הסייגים והגדרים שמרו ביתרון גדול, כמו שאמרו במכילתא שלא שנו שמם, שלא שנו לשונם, שלא גלו מסתורין יעו"ש, לא כן בגלות בבל היו שומרים גופי תורה אמנם הסייגים והגדרים עברו, שבניהם היו מדברים אשדודית ושינו שמם והתחתנו עם גויי הארצות כמו שנאמר בעזרא, והנה בימי היות ישראל בגולה, העיקר הוא הסייגים והגדרים שלא יתערבו בין העמים, ולכך אמרו עד יעבור עמך עד יעבור עם זו קנית כו' ראוים היו ישראל לעשות להם נס בימי עזרא כדרך שהיו כו' אלא שגרם החטא. פירוש, שעברו הגדרים והסייגים ולכך אמרו במד"ר חזית סוף פרשה ד' מהיכן היו ישראל מנסכין במדבר ממה שהיו תגרי עו"ג מוכרין ועדיין לא נאסר יין העמוני, ולכן אמר יחזקאל בנסכים ממשקה ישראל שלא יהי' כמו שהי' במדבר מיין העמוני ודו"ק. הלא הנסכים היו במדבר מיין עו"ג ואח"ז גזרו על יינן ושמנן ופתן לעשות סייג וגדר בין ישראל לעו"ג שלא יאבדו קיומן וצורתן הלאומית ולכן אמרו על י"ח דבר שאף אליהו אינו יכול לבטלן. פירוש שנחיצת הסייגים מוכרחין לאומה עד כי אף אם יבוא המבשר על משיח ג"כ לא יבטלו אם לא כשיבוא משיח ואז כו"ע עבדים לישראל (עירובין מ"ג) ויעשה השי"ת מה שיהיה ברצונו. דוגמא ההלכה פסוקה דר"ז שבנות ישראל החמירו על עצמן וכו' ובזמן המקדש ע"כ שיבטל דאל"ה לא תדע האשה מתי להביא קרבן זיבה. '''והנה''' אברהם עשה סייג וגדר כמו עירוב תבשילין והוא אחריו מפני היחוד (מדרש). והנה על שניות לעריות אמרו ושמרתם משמרתי עשו משמרת למשמרתי וזה נאמר על אברהם עקב אשר שמר משמרתי, כי ידעתיו אשר יצוה בניו אחריו ושמרו דרך ד' היינו שמירה וסייגים וגדרים, והנה איוב היה שומר מצוה וגופי תורה וסר מרע אבל בלא סייג וגדר ולכן אמרו עפרא לפומיה דאיוב דאילו בדידיה איסתכל ואברהם אפילו בדידיה לא הסתכל, הרי דאיוב לא עשה סייגים רק היה סר מעצם הרע. ולכן גם בניו הניח לעשות משתות והקריב עולות אולי חטאו בניו, אבל לא הזהיר אותם שלא לעשות משתה ולכך אמרו בשמות רבה פ' כ"א יציבני למטרה יפרפרני שכשעמד סמאל ואמר בניך היו עובדי עו"ג עד עכשיו כו' מה עשה הקב"ה מסר לו איוב כו'. פירוש שאמר לשטן השמת לבך לעבדי איוב כו' ומה טען השטן שלא היה שומר סייגים וגדרים ומה התועליות משמירתו גופי תורה וההשגחה עשתה גדר לשומרו ולהצליחו וזה ואתה שכתה בעדו כו'. וכיון שכן הנך טוען שעיקר הוא שמירת הסייגים הלא בני ישראל המה מצוינים וגן נעול מעין חתום לא שנו שמם ולשונם דבר אל בני ישראל ויסעו ששומרים הסייגים באופן נפלא מאד, וזה ביאור מאמרם מנין היה יודע משה שהוא יום כו' בשעה שהיה לומד תורה שבכתב היה יודע שהוא יום ובשעה שהיה לומד תורה שבע"פ היה יודע שהוא לילה, שבלילה, הוא תוך הגלות, העיקר תורה שבע"פ הסייגים והגדרים המה נחוצים לקיום הדת ודו"ק. '''ולכן''' הרבה התורה בסייגים גבי פסח וחמץ בבל יראה מפני שעל פי הגדרים והסייגים נגאלו ולהורות נתן שלא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר שכל אדם יהא נגדר ומקושר ללאומתו בסייגים וגדרים, שכל זמן שלא יהיה אור האלקי מופיע עליו גלויה לעיני כל הסכנה גדולה שלא יתערבו בין האומות ויאבדו קיומם, וזה אני ד' לא שניתי שתמיד אני ברחמים והגזירות הוא כדי שאתם ב"י לא כליתם שלא יתערבו בין העו"ג בהתקרבם אליהם, למימי אבותיכם סרתם מחוקי ולא שמרתם שלא עשיתם סייגים וגדרים ודו"ק היטב.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף