עריכת הדף "
מעשה רקח/שבת/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== טו == '''האשה שישבה על המשבר וכו'.''' פ"ק דערכין אמתניתין דהאשה שיצאה ליהרג אין ממתינין לה עד שתלד ישבה על המשבר ממתינין לה ואמרינן בגמרא ישבה על המשבר מ"ט כיון דעקר גופא אחרינא הוא אמר רב יהודה אמר שמואל האשה שיצאה ליהרג מכין אותה כנגד בית הריון כדי שימות הולד תחילה וכו' למימרא דהיא קדמה ומיתה ברישא והא קיימא לן דוולד מית ברישא דתנן תינוק בן יומו נוחל ומנחיל וכו' דוקא בן יום אחד אבל עובר לא דהוא מיית ברישא וכו' הני מילי לגבי מיתה איידי דוולד זוטרא חיותיה עיילא טיפה דמלאך המות ומחתך להו לסימנים אבל נהרגה היא מיתה ברישא והא הוה עובדא ופרכיס עד תלת פרכוסי מידי דהוי אזנב הלטאה דמפרכסת אמר רב נחמן אמר שמואל האשה שישבה על המשבר ומתה בשבת מביאין סכין ומקרעים את כריסה ומוציאין את הולד פשיטא וכו' לא נצרכא להביא סכין דרך רשות הרבים וכו' ע"כ. ופירש רש"י אבל עובר אם מתה מעוברת לא ירתי לה קרובי העובר דהוא מית ברישא ומשני הני מילי דהוא מית ברישא לגבי מיתה כשהיא מיתת עצמה ופרכינן לגבי מיתה מי מיית היא ברישא והא וכו' ופרכיס לאחר מיתת אמו זנב הלטאה אם חותכים אותה מפרכס החתיכה ואע"פ שאין בה חיות ומקרעין את כריסה דזמנין דמקרי דהיא מייתא ברישא ע"כ. '''ובסוגיא ''' זו איכא למידק טובא דלפום הך מימרא דרב נחמן אמר שמואל נראה דהוולד אף שמתה אמו יכול להתקיים ולחיות ומשמע ודאי דהיא מייתא ברישא ואם כן כי מתרץ ליה דההוא עובדא דפרכס מידי דהוה אזנב הלטאה כלומר ולעולם דהוולד מיית ברישא אמאי לא מותיב ליה מהך דהאשה שישבה על המשבר דמוכח מינה דאפשר שתמות אמו תחילה וכמ"ש רש"י ז"ל ומשום הכי התירו לחלל שבת כגון להביא סכין דרך רשות הרבים ואלו הוה בריא לן דהוולד לעולם מיית ברישא פשיטא שלא היו מתירים לחלל שבת ואם כן ההיא דפרכס תלת פרכוסי הוה אתיא כפשטא. '''והדבר ''' מבואר דאין כאן קושיא דמימרא דרב נחמן אמר שמואל אינה אלא באשה שישבה על המשבר דאמרינן לעיל שכבר נעקר הוולד לצאת ומהאי טעמא ממתינין לה עד שתלד אמנם בלאו הכי לעולם דהוולד מית ברישא וכן דקדק רש"י שכתב בההיא דאבל עובר לא אם מתה מעוברת כלומר שמתה מעצמה בלי חולי הלידה דהיינו ישבה על המשבר דבכי הא אי אפשר שיחיה וכי פריך ליה מההוא עובדא דפרכס מתרץ ליה נמי בכי האי גוונא משום דלא משכחת לה בשום פנים שיחיה דאם לא כן אלא שבאחת מני אלף אפשר שיחיה הוה ליה לתרץ דחז"ל לא דברו אלא בהווה ורגיל ולא חיישי למיעוטא דמיעוטא ומעתה לא תקשה נמי דאמאי נקט בההיא מתניתין דנחלות תינוק בן יומו דמשמע שכבר נולד לישמועינן רבותא אפילו בישבה על המשבר דכיון דלאו מלתא פסיקתא היא דאפשר שימות מחמת חבלי לידה לא נקיט ליה ונקט תינוק בן יומו שכבר ניצול דהוי מלתא פסיקתא וכזה תירצו התוס' פרק מי שמת דף קמ"ב ובנדה דף מ"ד, ומבואר גם כן מדבריהם דדוקא במתה מעצמה הוא דאמרינן דאין שום מציאות שיחיה אמנם בנהרגה אי נמי מתה מחמת לידה דהיינו בישבה על המשבר לא מעתה בהכרח לומר שמ"ש רש"י דזמנין דמקרי דהיא מייתא ברישא הדבר מבואר דלא קאי אלא לדברי ר"נ אמר שמואל דהיינו בישבה על המשבר דוקא דאם לא כן קשה כל מה שהקשינו. '''והוזקקתי ''' לזה מפני שראיתי להרב מג"א או"ח סי' ש"ל שכתב דמשמע מתשובת רמ"א סי' מ' דלעולם קורעים אותה דבספק נפשות אזלינן לקולא ואחרי המחילה הראויה הדבר קשה טובא כמ"ש ומה שהקשה שם מדברי התוספות דחולין דף ל"ח התירוץ נראה לענ"ד מבואר ממ"ש בפ' מי שמת ובנדה ועל כרחך חדא מנייהו נקטו וגם מדברי רש"י דפרק אלו טריפות לא קשיא דכוונת רש"י אינה אלא אמתה מעוברת ולא בישבה על המשבר וכן פירש ז"ל בההיא דנדה שציין בד"ה אבל עובר וכו'. '''ותמהתי ''' ממ"ש הרב עוד שם דמדסתמו הרמב"ם והמחבר משמע דלעולם קורעים ונסתייע גם כן מדברי רש"י שכתב דזמנין דמקרי דהיא מייתא ברישא דמשמע דלעולם קורעים ודלא כהתוספות שחילקו בין מתה מחמת לידה א"נ נהרגה למתה מחמת עצמה שהיא גמרא ערוכה הנ"ל ולא זכיתי להבינו חדא דהרמב"ם והרב ב"י לא סתמו דבריהם ומשמע דפרשום ביתר שאת דבשבת שם פסקו האשה שישבה על המשבר ומתה דמשמע ישבה על המשבר דוקא והיינו טעמא כמ"ש בגמרא דגופא עקר הוא וזו היא מימרת רב נחמן אמר שמואל וביו"ד סי' י"ג פסק דין שחט את הבהמה ומצא בה [בן] תשעה חי והפריס על גבי קרקע דטעון שחיטה והרמב"ם ז"ל הביאו פ"ה ממאכלות אסורות דהיינו כדאמרינן התם וכדברי התוספות דבנהרגה נמי אמו מייתא ברישא אבל במתה מעצמה איני רואה שום פוסק שיאמר שמותר לחלל עליו שבת כיון דלא שייך פקוח נפש כלל דהיא מייתי ברישא ודאי והוי נגד גמרא ערוכה ותו קשה לי דמתחילה משמע מדבריו דהחילוק הוא בין נעקר ללא נעקר משמע דהכל הוא בשעת לידה ושוב כתב דהרמב"ם והמחבר הם נגד תוספות והתוספות כתבו להדיא דהחילוק הוא בין מתה מחמת לידה ונהרגה למתה סתם עיין עליהם כי דבריהם מבוארים וכן נראה גם כן מדבריו ז"ל בסוף לשונו כשהביא חילוק התוספות ומה גם שייחס לרש"י ז"ל מה שאינו נראה כלל אחרי המחילה וגם התוספות לא חלקו על דבריו בזה כלל וההיא דנוחל ומנחיל שכתב ז"ל וכן דברי הסמ"ע אינו ענין לזה עיין עליו. סוף דבר שגבו ממני דבריו ז"ל וצל"ע ואין בידי כל הספרים כעת לראות הענין על נכון. '''שאין חזקתו חי.''' הלכתא גברוותא השמיענו ז"ל דמחללין שבת אפילו באין חזקתו חי ומכאן ראיה עוד למה שכתבתי בדין ב' ועיין מ"ש בדין ג' וכתב הרמ"א בשם האיסור והיתר ז"ל דמה שאין נוהגים עכשיו כן אפי' בחול משום דאין בקיאין במיתת האם בקרוב כל כך שאפשר לולד לחיות ע"כ. ועם כל זה נראה ודאי דהוי הפך דעת רבינו שהרי אפילו באין חזקתו חי קאמר דדחי שבת מכ"ש וק"ו בחול להצלת נפש מישראל וק"ל.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף