עריכת הדף "אלשיך/דניאל/ד" (פסקה)

== יז ==

'''אילנא די חזית כו' ועפיה שפיר כו'.''' הנה ראוי להעיר על מה זה השמיט ראש דברי החלום הלא הוא ואלו אילן בגו ארעא ורומיה שגיא והחל מרבה אילנא ותקיף ואם היה עם לבבו להיות מקצר ועולה במקום אשר אין לפתרון צורך בו הלא כל פסוק ועפיה שפיר כו' אין פותר אותו לא כלו ולא מקצתו והעתק יעתיקנו מראשו ועד סופו זולתי ומניה יתזין כל בשרא האמור למעלה והוא לא הזכירו וגם על זה נפקח עינינו מה ראה על ככה כי לא דבר רק הוא בשלשת הפסוקים האלה להסיר את ראשם וממחציתם יקח והשאר אחריו סוף הכתוב השלישי ועוד בשנותו את טעמו כי הלא המלך דבר ידורן צפרי שמיא ומה הגיעו אליו לאמר ישכנן צפרי שמיא ובחיות ברא שאמר תטלל שנה ואמר תדור:

'''אך''' לבא עד תכונת הדבר נשימה לבנו מה המה אלה חיות ברא וצפרי שמיא ואומר כי אין ספק כי עם בני ישראל בקרב עמים כשושנה בין החוחים כי גם כי המה כאדם על השמים כבודם יען כי גבהו נפשותיהם במאד מאד כי הלא חוצבו מתחת כסא הכבוד אך כל יתר עמים ע"א לגוייהם בארצותם עם הדומה לחמור יקראו בנחלתם על כן בהעלותו על ספר זכרונם להבדיל בין הקדש ובין החול במשל ומליצה את עמים כלם בשם חיות ברא יקראם כי הלא בהמה המה להם ואת עם בני ישראל לצפרי שמיא כי לרוממות נפשותם ימשיל את הנפשות לפורחות אשר לא בארץ המה והלא זאת תהיה כוונת הכתוב הנה באומרו תחתוהי וכו' לומר כי בצל נ"נ יחסו כל העמים ועניי עמנו ועתה נבא אל הענין והוא כי הן אמת כי גם כי בכל חכמת המלך נסתרה דרכו וחכמתו לא עמדה לו לדעת את החלום אך אין זה כי אם שלא עמד בסוד פשר דבר ועיקרו אך לא יבצר ממנו מזמה בצד מה להבין ולהשכיל נצר משרשיו וסעיפים המסתעפים ממנו קלי ההשגה בחשבו שהוא האילן שרומיה שגיא ורבה ותקיף כי מי לו גדול ממנו בדור ההוא וגם בענין חיות ברא וצפרי שמיא לא יחשב בעיניו לזר לחשוב מחשבות כי על האומות וישראל נאמר ומה גם עתה אחר מעשה חנניה וחבריו אשר הכיר מעלת ישראל ואלהיהם וגם כי לא יחזיק בדברים אלו יהיה זה פשר הדבר לא ימיש מלחוש אליו כי על כן היו לו הרהורין על משכבו ושגיא מתבהל ובזה נבין דבר המלך ומחשבתו ונבא עד תכונתו והוא כי במתק לשונו הגדיל גאונו ובחלק שפתיו הדיח את עם ה' אלה ממצבם וממעמדם וישימם למרמס כעבדי עולם ואשר גאה גאה הוא כי הלא חכמים ז"ל יגידו כי ממלכת נ"נ היתה ממלכה שפלה ועל שהצר לישראל נעשה ראש שנאמר הן ארץ כשדים זה העם לא היה ומן העפר הקימו ה' ויתנהו למלך על כל הארץ כאשר היה דבר דניאל אליו למעלה באומרו די אלה שמיא מלכותא חסנא וכו' יהב לך באופן כי כאשר רבה תקף גם במלכותו היה רש והוא זדון לבו השיאו והחל ואמר וארו אלו בגו ארעא ורומיה שגיא רבה אילנא ותקף וכו' כלומר כי טרם ירבה ויגדל היה רומיה שגיא ולא כן היה על כן דניאל די כל רז לא אנס ליה וידע כי לא נראה אליו כן הפרט הזה השמיט הדבר ואמר אילנא די חזית די רבת ותקיף כלומר לא ראית אילן רם מאד די רבה וכו' כי אם אילן סתם די רבה ותקיף וכו' ואשר הדיח והכניע את ישראל בחלקלקות הלא הוא באומרו ידורן צפרי שמיא והוא כי הלא הוא ית' יעד לגלות בבל שבעים שנה ואף גם זאת בהיותם שם בארץ אויביהם לא מאסם ה' לבלתי הקל עולם בשובם אליו כאשר היה ותהיה דירתם שם דירת עראי אך נביכדנצר בשנאתו אותם בחלק שפתיו הכביד את עול סבלו על ישראל באומרו ידורן צפרי שמיא שהוא לשון דירה וקבע לרמוז כי בקבע יהיו תחתיו בני ישראל אך ביתר עמים אמר תטלל חיות ברא כי הוא יורה כי לא יהיה עליהם כי אם לצל על ראשם וכמחסה ומסתור מגן בעדם: