עריכת הדף "רלב"ג - ביאור המילות/שמות/כג" (פסקה)

== יז ==

'''שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון יי'.''' וזאת הראיה היא עם קרבן עולה כמו שאמר ולא יראו פני ריקם ואלו השלש פעמים הם בחג המצו' ובחג השבועות ובחג הסוכות. והנה התועלת בזאת הראייה היא לראות ענין בית המקדש שהוא מורה על מציאות השם יתע' ועל הגדולו' שבסודות הנמצאות כמו שנבאר במה שיבא בג"ה ולזאת הסבה באה המצוה להקריב לשם יתע' קרבן בעת הראייה ולזה ג"כ באה מצו' החגיגה אז להורות על שהוא ראוי שישמח האדם ויהיה חוגג בזכותו לעבוד האל ולהשיגו כפי כוחו כי זה הוא תכלית השלמות ותכלית השמחה כמו שהתבאר במקומותיו. וראוי שתדע כי לא יתחייבו באלו שתי המצו' כי אם הזכרים לא הנקבות והטומטום והאנדרוגינוס שנאמר כל זכורך וכבר יתחייבו עליהם בעת הראייה ביום הראשון של מועדים ויש להם תשלומי על האופן שביארנו בענין החגיגה והנה עכ"פ אם לא הביא עולת ראיה ביום הראשון עובר על לא תעשה שנאמר ולא יראו פני ריקם. והנה דין העבד ודין האשה הוא אחד בזה כמו שישתנה דינם בשאר מצות עשה שיש בהם זמן קבוע ועוד שכבר נאמר בפרשת הקהל בבוא כל ישראל לראות את פני יי' אלהיך למדנו משם שלא יחוייב בראייה כי אם ישראל לא עבד כי אינו ישראל גמור והנה החרש והשוטה והקטן אינם בני מצות כי אינם בני עדת ולה אינם מחוייבים בחגיגה וראיה והנה הסומא פטור מן הראייה שנאמר לראות את פני יי' אלהיך ולזה הענין מורה על הראות כל אחד מהם לאחד והנה ראות השם יתע' אותנו הוא ראייה שלמה בזולת חסרון ולזה יהיה הסומא באחד מעיניו פטור מן הראייה והנה אמר הכתוב לראות שהוא מבנין נפעל לראות להורות כי בראותנו אותו יראה אותנו וישגיח בנו ובכלל הנה הוא מבואר כי לא הוכרחנו בעצמות ללכת לבית המקדש כדי שיראה יי' אותנו כי עיניו משוטטות בכל הארץ ולזה יהיה עלותינו שם כדי שנראהו לפי מה שאפשר לנו וזה יהיה סבה אל שיראה אותנו וראוי שתדע כי מי שאינו יכול לעלות ברגליו המו הזקן והחולה ומה שידמה להם הוא פטור מן הראייה שנאמר בעלותך לראו' את פני יי' אלהיך והעליה שעולה האדם לפי הנהוג הוא ברגליו והנה הטמא והערל פטורין מן הראיה כי אינן רשאין להכנס למקדש ואולם הטמא הוא מבואר בתורה והערל השוהו לבן נכר שנאמר כל בן נכר ערל לב וערל בשר וראוי שתדע כי החרש שאינו שומע אע"פ שהו' מדבר או האלם שהוא שומע פטורין מן הראייה כי התועלת המכוון כראייה לא ישלם כי אם למי שישמע וידבר כי אז יתכן לו שישאל לחכמים אשר אצלו על מה הורה כל ענין וענין מבית המקדש וכבר יתבאר זה ממה שנאמר בפרשת הקהל לראות את פני יי' אלהיך וגומ'. ואמר שם בענין הקהל למען ישמעו ולמען ילמדו שכל הבאים לראות ראוי' לשמוע וללמד והלמידה השלימה לא תהיה כי אם למי שהוא מדבר כדי שישאל מה שהוא מסופק בו: