עריכת הדף "
פרי מגדים - משבצות זהב/יורה דעה/נז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יד == '''למקום''' צר. הט"ז העלה דבהמות דווקא במקום שהן רועות בלי מחיצה ועופות במקום רחב שרי אף במחיצות שפורחין באויר והוה כלא עאל כל שיש לומר לא השיגום ולהתיר למוכרו במקום רחב בבהמות אפשר דיסכים ש"ך אות כ"ד דמותר למוכרו. כתב הכה"ג בהגהות הב"י אות כ"ג וכ"ד בשם דמש"א דרוחב כחצר המשכן מאה על חמשים הוה רחב ולגבי עופות הוה דיר מקום רחב כשהדורס חיה אבל עוף לא דפורח ג"כ באויר. הנה מה שהיקל בחצר המשכן אם באנו למ"ש הב"ח לדייק דווקא רועות בלי מחיצה משמע דאין להקל ומ"ש להחמיר בעוף הדורס לשון הש"ע מורה במ"ש עוף הדורס לכלוב או לול שלהם משמע הא לחצר ודיר אף עון הדורס שרי שמא לא השיגם ולא ידענא מנא ליה להחמיר בהא. ומיהו כשאין הדיר מקורה גם הוא יודה דאפשר דברחו באויר לחוץ וזה ברור. ודע דסבור הייתי לומר מ"ש הרשב"א בקצר ב"ש ש"ש דף כ' ב' בד"א כלוב או דיר אבל במקום שהם רועות יראה לכאורה סתירה שמתחלה כתב דיר הא חצר גדול אף שמוקף מחיצות שרי ואח"כ הטיל תנאי אחר רועות בלי מחיצות נראה דקאי למ"ש שם קטע נח רוגזיה היינו בדיר יש חילוק משא"כ במקום רחב כמו חצר דטורח הוא לו להשיגם בקל אף קטע אסור דחמתו בערה בו ולא נתקררה כמו בכלוב שחתול עומד מחוץ ומכניס ידו לפנים אף קטע אסור הביאו המחבר ס"י כיון שא"א לעשות כרצונו וה"ה חצר רחב גרע טפי ומש"ה לא הזכיר אלא דיר ובקעה אמנם מסתימת הפוסקים משמע קטע אף במקום רחב שרי ולא אסור אלא מכניס ידו לפנים ומיהו מיירי שוודאי יכול להשיגם אלא על ידי טורח דאל"ה הוה כלא עאל שמא לא השיגם ביד נ"ל {{אצבע מורה}} ולקמן אבאר עוד: '''והנה''' ראיתי לחקור בכאן חקירה אחת והוא דהא דחיישינן לספק דרוסה בהוא שותק והם מקרקרים אי הוה מן התורה או מדרבנן. ואם הוה מן התורה מ"ט לא אמרינן אוקי אחזקה. ומה שהביאנו לזה הוא דהר"מ ז"ל בפ"ה ה"ג מה"ש כתב הואיל ואין בפי' אלא דרוסה לפיכך החמירו בה וכל ספק שיספק בה אסור וכתב הט"ז בסימן כ"ט אות א' דהר"מ סובר דלא אוקמא אחזקה הואיל והוא בפי' דלא התוס' פא"ט מ"ג דרוסה שכיח זהו כוונת הט"ז יע"ש ע"כ משמע דהחמירו בה חז"ל לא מ"ה ועוד דמ"ה אין לחלק בין הלמ"מ ומ"ש בקרא דכולן הן גופי התורה עיין פ"א מהל' אישות ופ"ה במ"ש שם. אמנם ממ"ש הטור בשם ספר המצות ס"ד שנתערב גמגם לאסור דכיון שקודם שנתערבה היה הספק הא' אסור מן התורה משמע דס"ד מן התורה אסור לא מדרבנן. הן אמת שהסמ"ג במ"ע ס"ג כתב והיכא דנשא זאב שה מן העדר וספק אי דרס ביד או בשן ונתערב כו' בהא הוה ספק א' ד"ת משא"כ כשהוא שותק והם מקרקרים אפשר דהוה רק מדרבנן. שוב ראיתי במ"ב סימן פ"ז כתב דמקום רחב הוה כמו צידה בשבת ויו"ט כל שאין יכול לתפוס בחד שחיי' ובפרט דרוסה דרבנן ורב אין חושש ונהי דקיי"ל כשמואל מ"מ יש ללמוד איסור דרוסה דרבנן מצידה דאורייתא יע"ש הרי שכפל דבריו דרוסה לא הוה אלא דרבנן והיינו בהוא שותק והם מקרקרים דבהכי איירינן והוא פלא בעיני ומסתימת הטור דס"ד שנתערב משמע דקאי אהוא שותק כתב דספק הא' הוה דאורייתא. ובחה"ר כתב בדף נ"ג ד"ה קטע ואי לא היה אלא חד בדיר ונכנס ארי ושותק והוא מקרקר ונתערב אסור דכיון דאסרתה התורה כר"י בעל התוס' ריש ביצה הרי דקרי ליה ספיקא דאורייתא אמנם בארוך קט"ו לא הזכיר ספק א' דאורייתא אלא שנודע הספק מתחילה עי' סי' ק"י באופן שדברי מ"ב שכתב דרוסה דרבנן הם פלא בעיני מטעמא דכתיבנא {{אצבע מורה}} ועיין סימן ק"י בש"ך גבינות העובדי כוכבים שנתערבו: '''ודע''' דבהוא שותק והם מקרקרים ובכל הני דאמרי' אימור יש בו מחלוקת הר"ן פי' דוודאי הוה והלכך ספק אי לא ידעינן אי שתקי או מקרקרים אסור מספק כמ"ש ברי"ף דהני אימור הוה ודאי והרשב"א בחידושיו ד"ה הא דאמר ר"א פי' דאי לא ידעינן אי שותקין מתירין מספיקא הביאו המחבר והר"ב סי"ב הרי חזינן להר"ן בספק אסור ולהרשב"א בספק מותר ודווקא הוא שותק והם מקרקרים איכא הוכחה וקרוב לוודאי דדורס מש"ה צווחין לשמואל ומיהו בציפורן תחובה בגבו ועאל ארי ביניהם אפי' שותקין כתב הרשב"א בארוך ובחדושיו דאסורין אלמא אף בספק השקול אוסר דאף דאמרינן איכא למימר הכי והכי זהו לרב הא לשמואל שכיח הוא שציפורן מארי בא לא מכותל ודוחק. והנה כפי הנראה מרש"י חולין נ"ג א' ד"ה דרוב אריות דורסין ממש ומתוס' שם ד"ה רוב ראוין לדרוס והשתא לרש"י בכותל נתחכך וציפורן בכותל היה כמו שיראה הרואה שם ד"ה נתחכך והתוספות פירשו ארי חולם ונתחכך בכותל וארי חולה ישב שם ומארי נשמט ונתחב בגבו והרשב"א בחידושיו הסכים לפיר"ת יע"ש. ולכאורה הייתי אומר דהיכא דספק עאל הוה ס"ס והא בעינן שיהיו שקולים אלא דוודאי הוא שותק והם מקרקרים לא ושכיח והוכחה הוא אלא ספק הוה ומשום דרוב דורסין כפירש"י ורוב זה לא הוה רוב גמור כ"א מדרבנן ומש"ה בס"ס מתירין כמ"ש התוס' בכתובות ט' א' בסוגיא דפ"פ דרובא דרצון לאו מ"ה אלא מדרבנן ולכך בס"ס מתירין וה"נ דכוותיה ולכאורה דרוסה לא הוה ספיקא אלא מדרבנן כדכתיבנא. ומ"מ הרשב"א דמתיר בלא ידעינן אי מקרקרים אלמא סובר דרוב דורסים ראוין לדרוס ובמקרקרים איכא הוכחה א"כ בספק עאל אמאי הוה ס"ס והא ספק הב' לאו שקול הוא וי"ל דאיכא ספק שמא למטה מחלל הגוף כמ"ש הרשב"א הילכך עאל ליכא אלא חדא ספיקא שמא למטה מחלל משא"כ לא עאל ומיהו ראיתי להמי"ט דף קס"ו א' שהעיקר הטעם דרוב בחזקת שאינן דרוסים יע"ש וכן הוא בקצר כלל ב' דהוה ס"ס ועוד דרוב בחזקת שאינן נדרסים ומיושב קושית הלבוש כמו שאבאר בש"ך אות ל"ב יע"ש וכן כתב המי"ט עוד אבאר לך שאע"פ שכ' הר"ב בסימן נ' ספק מחיים אסור ל"ד לדרוסה דהתם חזקה מחמת רובא ויצאה מהרוב משא"כ כאן לא יצאה מרוב ולא מחזקה ברורה שהיה לה בשעה שנולדה עיין סימן ע"ט אלא מטעם שיש הוכחה הואיל והם מקרקרים או כהר"ן דספק דרוסה שכיח כמ"ש התוס' א"ט מ"ג או כרש"י דרוב אריות דורסין ממש ורב אין חושש דאיכא רובא דכשרות וחזקה נגדו עדיף: '''ועם''' זה יש ליישב קצת מ"ש הלבוש בס"ט כתב חוששין לס"ד דספיקא דאורייתא לחומרא הרי דלא כמ"ב דמן התורה ספיקא הוה ובסי"ב אי לא ידעינן אי שתקו אי צווחו התיר מטעם ס"ס לא מחמת חזקה דרובן אינן נדרסים דסובר כמ"ש סי"ג דרוב אריות דורסים ודאי כפירש"י מש"ה הוה רובא נגד רובא ומש"ה בעינן ס"ס עיין ש"ך אות למ"ד ובסי"ד נמצא ציפורן בין לחה או יבשה אסורה ול"ת כבר היה בכותל והשיג עליו הש"ך אות ל"ד דאדרבה יבשה מסתברא לאסור יע"ש ואני אומר זהו לרב דאין חושש לס"ד וסובר רוב בהמות אינן דרוסין עדיף ואלים הוה לחה עדיפא מה שא"כ לדידן הוה יבשה עדיפא דלחה הוה ספק השקול ואיכא נמי ספק דרוב אריות דורסין לו שהציפורן מכותל כקושית התוס' שם משא"כ יבשה וודאי מכותל כיון שיבשה היא וליכא כ"א שמא דרס והן שותקין אפ"ה חיישינן והוה שפיר לא זו אף זו אף דבין אין להקפיד כמ"ש הסמ"ע ולקמן בש"ך אות ל"ד אבאר מזה. באופן שאין הכרע כ"כ אי דרוסה בהן מקרקרים הוה דאורייתא או דרבנן וכעת צ"ע ובסימן ק"י אבאר: '''והיכא''' שנתערב ספק דרוסה באחרים דאין להתיר מס"ס יבואר לקמן בסימן ק"י. ודע דסבור הייתי דכל שנודע ספק הא' מתחלה לא הוה ס"ס כיון שאתה עושה כוודאי איך תחזור ותאמר שמא כשירה זה נוהג בספק במציאות לא בספיקא דפלוגתא דרבוותא דהא קיימא דרי דגברי ואמרי דכשר הוא ולפ"ז דרוסת הזאב או מה שלמעלה מזאב דהוה ספק פלוגתא אי נתערב באחרים מהו הדין לאכילה. גם הא דכתב הר"מ ספיקא דאורייתא לחומרא מדרבנן אי נוהג זה הדין בספק פלוגתא ולקמן בקונטרס הספיקות אאריך בעז"ה. וראיתי לכה"ג בהגהות הב"י אות קכ"ב כתב דכל שנודע ספק הא' אף בספק פלוגתא דרבוותא אמרינן כן. כן יש ללמוד מכתבים סימן ק"ל עכ"ל. ועיינתי בכתבי מהרא"י והתם על אודות ג' שעירים של ר' מיישטריל השיב דהוה ס"ס חלב פטור עיין סימן קכ"ט בלשון השואל אמנם מהרא"י ז"ל בסימן ק"ל השיב דא"נ לא הוה פלוגתא מידי ספיקא לא נפקא וכתב דעת ר"י בשה מן העדר לא הוה ס"ס ה"ה כאן והרואה שם דבתחלה כתב דעזים דרכן לחלוב רובן קודם לידה וכן בש"ע סימן שי"ו וא"כ לא הוה פלוגתא דרבוותא דעזים כ"ע מודים דחלב אין פוטר והוה ספיקא דמציאות ואין ללמוד משם לפלוגתא דרבוותא אמנם מלשון השואל יש ללמוד כן {{אצבע מורה}} ובהיות שהדברים ארוכים אין כאן מקומן ועיין סימן ק"י:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף