עריכת הדף "
בנין ציון/ב/ס
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==יד== יד „'''וששאלת''' פרה אדומה מאי טעמא קודמת לחודש כך מפורש במסכת מגילה ירושלמית ר' לוי בשם ר' חמא ב"ר חנינא אומר בדין הוא שתקדים החדש לפרה שבאחד בניסן הוקם המשכן ובשני לו נשרפה הפרה ולמה פרה קודמת שהיא טהרתן של ישראל כדתניא ובנבלתם לא תגעו ברגל שחייבין כל ישראל לטהר עצמן ברגל. '''יצחק''' ב"ר '''יהודה'''”: '''מימרא''' דירושלמי שנותנת טעם למה קורין פ' פרה קודם פ' החדש הובאה גם ברש"י במגילה (דף כ"ט) ומסתמא ע"פ מה שהורה לו רבו בתשובה זאת ואולם בפירוש דברי הירושלמי במה שאמר שהיא טהרתן של ישראל לענ"ד אין דעת רש"י כדעת רבו דבתשובה הנ"ל מפרש שחייבין כל ישראל לטהר עצמם ברגל וא"כ ה"ק כיון דפ' פרה כוללת יותר שכוללת כל ישראל אפי' שאינם מחוייבים בפסח כגון אונסים ושהם בדרך רחוקה וקטנים ונשים למ"ד נשים בראשון רשות לכן הקדימוה אבל מדברי רש"י שכתב (שם) ד"ה פרה אדומה להזהיר את ישראל לטהר שיעשו פסחיהם בטהרה ברביעית החדש הזה לכם ששם פרשת הפסח ובש"ס ירושלמי וכו' שהיא טהרתן ש"י עכ"ל נראה שמפרש שהקדימוה מפני שצריכין טהרה קודם לפסח: '''אכן''' עיקר קושית הירושלמי צל"ע דאם קושיתו שתקדים פ' החדש מפני שנאמרה בראשונה שנאמרה בר"ח ופרה נשרפה בשני. זה אינו דמה בכך שפרה נשרפה בשני הא ר' לוי גופה שהקשה בירושלמי כן אמר בגיטין (ד' ס') דפ' פרה נאמרה בר"ח ניסן ועוד אפי' לא נשרפה בשני מכ"מ קדמה פ' החדש באמירה לפ' פרה שנה שלמה דפ' החדש נאמרה בר"ח ניסן במצרים ופ' פרה בר"ח ניסן בשנה השנית ואם נלך אחר העשייה מה שנצטוה בהפרשיות אדרבא בדין הוא שיקדים פרה לחדש שהרי פרה נשרפה בשני והחודש שקורין מפני מצות פסח שבה לא נעשה המצוה עד י"ד בניסן: '''ואחרי''' כלותי לפרש בזה אזכיר עוד מה שנלענ"ד ביישוב שיטת רש"י בסוגיא זו מקושיות התוספ' דהנה בכלל ח' פרשיות שנאמרו בו ביום קחשיב ר' לוי גם פ' טמאים ופי' רש"י שזה פרשת ויהי אנשים וגו' שנאמר בה פסח שני והתוס' הקשו עליו שהרי בפסחים (ד' ו') יליף ששואלין ודורשין קודם הפסח ל' יום שמשה עמד בפ"ר ומזהיר על פסח שני הרי שבע"פ נאמרה פ' טמאים דאי בר"ח ניסן ה"ל ו' שבתות ועוד הקשו ממה דקאמר בסוכה (ד' כ"ה) אותם אנשים מי היו נושאי ארונו של יוסף היו דברי ריה"ג ר"ע אומר מישאל ואלצפן היו ר' יצחק אמר אם אילו היו כבר היו יכולים לטהר אלא שעוסקים במת מצוה היו שחל ז' שלהם בע"פ שנאמר ביום ההוא לא יכולים לעשות הא למחר יכולים לעשות ע"ש הרי בפי' שבע"פ נאמרה פ' טמאים ולכן כתבו התוס' דפ' טמאים היא פ' וינזרו ע"ש. אבל נ"ל ליישב שיטת רש"י דכבר הקשה הריטב"א בסוכה שם היאך תירצו ריה"ג ור"ע קושית ר' יצחק דכבר היו יכולים לטהר ועוד הקשה מה הוסיף ר' יצחק ביום ההוא לא יכולים לעשות הא למחר יכולים לעשות הרי גם ריה"ג ור"ע אפשר שסברו כן ואיך נוגע זה לדברי ר' יצחק אבל י"ל דזה הוקשה גם לרש"י ולכן ס"ל כיון דפ' פרה נאמרה בר"ח ובשני נשרפה הפרה א"כ אפשר שלא ידעו בר"ח עדיין שתשרף הפרה למחר ושיכולים לטהר ולכן מיד בר"ח ניסן כשצוה משה על הפסח כדכתיב בפ' בהעלותך באחד לחדש הראשון באו נושאי ארונו של יוסף או מישאל ואלצפן לאידך תנא וטענו למה נגרע והוכיחו ריה"ג ור"ע כן מכח קושית ר' יצחק שהרי יכולים לטהר אע"כ ששאלו קודם שידעו שיכולים לטהר דהיינו בר"ח ועוד דייקו כן מיתורא דביום ההוא דשני פעמים כתיב ביום ההוא ולא יכלו וגו' ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא דר' יצחק דרש שניהם האחד לעוסק במצוה פטור מן המצוה כמו שפי' רש"י בסוכה (שם) והאחד להורות שאין שוחטין על טמא שרץ מדכתיב ביום ההוא הא למחר יכולים לעשות כדאמרינן בפסחים (דף צ') אבל ריה"ג ור"ע דרשו לקרא הכי דבא לפרש שביום ר"ח מיד קרבו וזהו דקאמר ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא שהוא י"ד שעליו צוה משה לעשות בו הפסח ולכן קרבו מיד למשה ביום ההוא שדבר בו ואמרו למה נגרע וכששאל משה את פי הקב"ה השיב לו פ' טמאים מיד ביום ההוא שהיה ר"ח ניסן אף שלא היו צריכים לכך מפני שמגלגלים זכות ע"י זכאי כמ"ש רש"י בחומש מן הספרי אבל ר' יצחק לא ישר בעיניו לפרש כן דכיון שהיו יכולים לטהר לא היו צריכים לפרשת טמאים אע"כ דביום ההוא על ע"פ קאי דבו שאלו ולכן סיים דמה שכתוב ביום ההוא פירושו שלמחר יכולים לעשות ושייך זה שפיר לדרשתו דעיקר ראייתו היא מהך דביום ההוא דמשמע הא למחר יכולים לעשות א"כ ע"כ היה זה בערב פסח ולפ"ז עכ"פ לריה"ג ור"ע מוכח דבר"ח ניסן נאמר פ' טמאים דפסח שני דאל"כ יקשה הרי יכולים לטהר על כן פי' רש"י שפיר רבי לוי התם כריה"ג ור"ע ולכן ל"ק קושית התוס' מר' יצחק דלר"י באמת בע"פ נאמרה וכן ל"ק עליו מת"ק דפסחים (דף ו') די"ל דהוא ג"כ כר' יצחק ס"ל ואף דבבכורות (דף נ"ח) משמע דר"ע ג"כ ס"ל דשואלין ל' יום ולא יותר י"ל דהל"מ הוא וזהו מה שפרש"י בגיטין דלר' לוי יכולים היו לטהר שהוא כדעת ריה"ג ור' עקיבא: <noinclude>{{דיקטה}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף