עריכת הדף "אלשיך/תהילים/צ" (פסקה)

== יד ==

'''שבענו בבקר כו' ''' אמר הנה עוד יש טענה אחרת שעליה ראוי תשוב שכינתך אלינו ותפליא חסדך עמנו והוא כי הנה עתה סמוך ליציאת מצרים הוא כעת בקר והתחלת יום והננו עתידים לגליות ולצרות כי לא נעלם זה ממשה ע"ה ואם עתה אינך משביענו חסד לא נוכל לסבול בימים הבאים באמור כי מעולם לא ראינו טובה אך שבענו עתה בבקר חסדך ובזה ונרננה ונשמחה בכל ימינו תמיד כי תהיה לנו תקוה לאחרית שלום כי נזכור מה שהשבעתנו בבקר חסדך. או יאמר ענין מאמרם ז"ל בב"ר כי בסילוק הצדיקים הב"ה מראה להם מתן שכרם ונפשם שבעה והם ישנים שהוא כי מאור האושר ההוא תשבע הנפש כמאמרם שעל כן נאמר באברהם זקן ושבע וגם הגוף על ידי המות יתייחס לישן מהעריבות ההוא. ונבא אל הענין אמר הנה אם נשאל רב טוב בעולם הזה אפשר נשמן ונבעט לכן שבענו בבקר וכו' לומר למה תניח שביעתנו עד הערב הוא עת הסילוק שבענו בבקר חסדך הוא שתראנו אור דבקות השכינה מעין מה שאתה משביענו בערב שאינו השראת שכינה בעלמא כי אם עד גדר שביעה מאורך העתיד לידבק בצדיקים שהוא גדר שעין לא ראתה באופן שע"י כן לא נחטא כי אם שנגילה ונשמחה בכל ימינו כי נהיה דבקים בך ומוציאין כל ימינו בתורה ומצות וע"י כן כאשר בסילוק הצדיק שש ושמח בימים עצמם שעשה בהם מצות כי הן הם המתקרבים בסילוקן כמ"ש בספר הזוהר על ויקרבו ימי ישראל למות כי קונים ע"י המצות הוית קדושה אלא שלא כל הימים שש אדם בהם רק אשר עשה בהם מצות אמר שבענו כו' וע"י כן בכל הימים נעשה מצות וימצא כי נשמחה בכל ימינו שבימים עצמם שפעלנו מצות בהם נשתעשע. או יאמר במה שידענו כי בית ראשון נבנה בזכות חסד לאברהם ולהיותו אב לישמעאל נעשה הר ועל כן אברהם קראו הר והב' בזכות יצחק ועל עשו שהיה איש שדה על כן שדה נחרש וע"כ קראו שדה ואין שובה ונחת לשכינה עד הבית הג' שבזכות יעקב ע"כ קראו בית ויתכן שאמר משה מעתה שובה ה' מלשון בשובה ונחת ה' בל תהיה מטלטלת שכינה בגליות כי מעתה יהיה כעתיד והנחם והתחרט על עבדיך אברהם ויצחק שגזרת מקדש ראשון וב' בזכותם כי מעתה תבנה השלישי ופירש איך יהיה שהוא שבמקום הבנות הא' בבקר בראשונה שהוא בזכות חסד לאברהם אשר בו כדי שביעה בשלישי שבענו מעתה בבקר חסדך שלך ולא בחסד אברהם ולא יקפידו עבדיך כי תבטל שלהם כי טוב להם שנרננה ונשמחה בכל ימינו מעתה ולא יפסיקו חרבנות בינתים: