עריכת הדף "
תורה תמימה/ויקרא/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יד == '''ואם תקריב. ''' מכאן היה ר' יהודה אומר, עתידה מנחת בכורים להפסק ולחזור, וכן הוא אומר (ס"פ מסעי) ואם יהיה היובל לבני ישראל, עתיד היובל להפסק ולחזור {{תוספת|פ|כנראה קשה ליה לר"י הלשון ואם, דלשון זה מורה על רשות, כשתרצה תקריב וכשלא תרצה לא תקריב, ובאמת הלא אין הדבר כן, כי הלא לפי המתבאר בדרשה הסמוכה דבמנחת העומר הכתוב מדבר, ומנחת העומר בודאי חיובית היא, כנודע, וא"כ איך אומר הלשון ואם תקריב, ולכן אמר שבא לרמז בלשון זה שעתידה מצות העומר להפסק כשיגלו ישראל מארצם ותחזור ותתחדש לכשישובו אליה, ומביא ראיה מיובל דאף הוא מצוה חיובית ובכ"ז כתיב ג"כ ביה לשון ואם, וזה ג"כ לכונה זו, כדמפרש. ואף כי לפי זה קשה הא בכל הקרבנות כן הוא דבגלות ישראל מעל אדמתם בטלו הקרבנות, ומה ראה לרמז זה במנחת העומר דוקא, י"ל משום דכל הקרבנות מביאין מחו"ל לירושלים ונקרבין אפילו בזמן שאין ביהמ"ק קיים ואפילו בזמן שאין ישראל שרויין בארץ, משא"כ העומר אינו בא אלא בזמן שישראל שרויין בארצם והמקדש קיים.}}. (תו"כ). '''מנחת בכורים תניא. ''' ואם תקריב מנחת בכורים, במנחת העומר הכתוב מדבר {{תוספת|פא|עיין מש"כ בדרשה הקודמת, וסמכו זה על לשון בכורים שמשמעותו ראשית קצירת התבואה, וגם בעומר כתיב (פ' אמור) והבאתם את עומר ראשית קצירכם.}}. (מנחות ס"א ב'). '''אביב. ''' איני יודע אם מן השעורין או מן החטין, הרי אני דן, נאמר אביב במצרים {{תוספת|פב|כי השעורה אביב (פ' וארא).}} ונאמר אביב לדורות, מה אביב האמור במצרים שעורים אף אביב האמור לדורות מן השעורים {{תוספת|פג|באור הגז"ש כי כידוע הוי זמן קציר התבואות בא"י ובמצרים שוה, ומכיון דמצינו כי בחודש ניסן כבר היה במצרים השעורה אביב, אבל החטה והכסמת לא היו אז עוד מתבשלות כל צרכן וזמן בשולן הוא רק בחודש סיון כמש"כ (בפ' תשא) וחג שבועות בכורי קציר חטים, ואחרי דמצות העומר להביא בניסן, כמבואר בפ' אמור, א"כ ממילא מצותו להביא מן השעורים, דשארי מינים עדיין לא נתבשלו אז.}}. (שם שם). '''אביב קלוי באש. ''' ת"ר, אביב זה אביב {{תוספת|פד|כלומר ראשית קציר.}}, קלוי באש אין לשון קלי אלא דבר אחר, הא כיצד, אבוב של קליות היה שם והיה מנוקב ככברה כדי שתהא האור שולטת בכולו {{תוספת|פה|ר"ל כי אין במשמעות קלוי באש שהתבואה גופה תהיה קלויה באש אלא ר"ל שתהיה קלויה ע"י כלי שמהבהב בו האש, וכמו שמצייר בזה. ומדייק זה מלשון קלוי שלשון זה מורה שאינו בשריפה ממש, וכמ"ש בסנהדרין צ"ג א' על הפסוק אשר קלם מלך בבל באש (ירמיה כ"ט) ומפרש אשר שרפם לא נאמר אלא אשר קלם, אר"י שעשאם כקליות ופירש"י שבלים המהובהבים באש, ור"ל שלא נשרף גופם לאפר.}}. (מנחות ס"ו ב'). '''אביב קלוי באש גרש. ''' איני יודע אם אביב קלוי או גרש קלוי, כשהוא אומר באש – הפסיק הענין {{תוספת|פו|כי לכאורה אפשר לפרש גם שהגרש יהיה קלוי והיינו שיקלנו לאחר שטחנם ונעשו גריסין, אך מדכתיב באש הפסיק הענין, וע"כ קאי אאביב, דאי אגרש הול"ל גרש קלוי באש, ולכן צ"ל שמקודם קולין את האביב ואח"כ טוחנין אותו ברחים של גרוסות כדי להוציא ממנו הסולת. ושרש גרש הוא טחון ושבור כמו ויגרס בחצץ שיני (איכה ב') בחלוף אותיות זסשר"ץ.}}. (שם שם). '''גרש כרמל. ''' מאי כרמל – רך ומל, דבי ר' ישמעאל תנא, כרמל – כר מלא {{תוספת|פז|בדרשה ראשונה רך ומל נראה דצריך לומר רך ומלא, וכ"מ בש"ס כת"י, וכ"מ בתוס' ס"ד ריש ע"ב, ור"ל שיהיו הגרעינין מלאין ומבושלין כל צרכן, אבל מרש"י משמע דבאמת הגירסא רך ומל, שפי' מל מלשון נמללת ביד, והוא סימן לרכות התבואה. ויתכן דראה לנכון לפרש כן משום דענין רכות ומלאות נכלל בדרשת דבי ר' ישמעאל כר מלא שיהיה מלא בגרעין כמו כרים וכסתות, ואם היה גם הת"ק מפרש מלשון מלאות מה מוסיף תנא דבר"י, וצ"ע. ועיקר הענין שראו חז"ל לדרוש נוטריקי"ן מלת כרמל כתב בס' התוה"מ משום דרוב המלות שבלה"ק שרשם לא יותר משלש אותיות, ואשר הם יותר דרשום חז"ל, והמלה כרמל היא כולה שרשית בד' אותיותיה, ועיי"ש שהביא דוגמאות לזה, וגם אנחנו השתמשנו בכלל הזה כ"פ בהמשך חבורנו [עיין לפנינו בפ' קדושים בפסוק ובגד כלאים שעטנז].}}. (שם שם). '''כרמל תקריב. ''' [מכאן למצות העומר להביא מן הקרוב לירושלים, מאי טעמא כרמל כתיב – רך ומלא] {{תוספת|פח|כלל דרשה זו נסמך על המבואר בדרשה הקודמת בריש פסוק זה דכל פסוק זה במנחת העומר איירי, ואמר בזה שצריך להביא מן הקרוב לירושלים, משום דאם יביאוה מרחוק תתקשה בדרך ולא תהיה רכה. והנוטריקו"ן רך ומלא נתבאר בדרשה הקודמת.}}. (שם ס"ד ב'). '''כרמל תקריב. ''' מלמד דבעינן כרמל בשעת הקרבה, לפכך אין מביאין מכרמל דאשתקד {{תוספת|פט|ומיירי שם בגמ' לענין הבאת העומר בשביעית. וסמך על הדרשה דלעיל רך ומלא שצריך שתהיה התבואה רכה, ועל זה אמר דלא די שתהיה רכה בשעת קצירה דלפי"ז היה מותר להביא מתבואה שנקצרת באשתקד שאז היתה רכה בשעת קצירה, אלא דצריך שתהיה רכה עתה בשעת הקרבה, וזה דריש מסמיכות המלה תקריב לכרמל דמשמע שבשעת הקרבה תהיה כרמל, דהיינו רכה, כמבואר.}}. (שם פ"ד א'). '''כרמל תקריב. ''' תקריב כל שהוא, תקריב מכל מקום [ואפילו ביום] ואפילו בשבת ואפילו בטומאה {{תוספת|צ|כל אלה דריש מדכתיב שני פעמים תקריב כאן, דדי היה לכתוב גרש כרמל תהיה, ולכן דריש דהיכי שאי אפשר להקריב העומר כפי פרטי המצוה, כגון שא"א להביאו מן הקמה שמצותו בכך, שאין נמצא כזה מותר להביאו גם מן העומרין, וכן אם א"א להביא מתבואה רכה, דהיינו מתבואה קרובה לירושלים אלא מתבואה רחוקה מירושלים, כמבואר בדרשה דלעיל, מותר להביא גם מן הרחוקה, וכן אם א"א לקצרו בלילה מותר לקצרו גם ביום וכן אם א"א לקצרו בחול ובטהרה מותר לקצור אותו גם בשבת ובטומאה, ויסוד דרשות אלו בנוי על המבואר בריש פסוק זה דכל הפסוק איירי במנחת העומר, יעו"ש. והנה לפנינו בגמרא ליתא הדרשה ואפילו ביום, אך מדאמר שם בברייתא מניין שאם לא קצר בלילה ונקצר ביום כשר, מבואר, דבהמשך הרבוים דתקריב חסרה הדרשה דאפילו ביום, אבל באמת צריכה להיות. וכן מצאתי בחידושי רבינו חננאל לשבת קל"א א' שהביא כל סוגיא זו והעתיק תקריב אפילו ביום, ועל יסוד זה העתקנוה גם אנו כאן במוסגר.}}. (שם ע"ב ב').
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף