עריכת הדף "רלב"ג - ביאור המילות/דברים/יב" (פסקה)

== טו ==

'''רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר.''' ראוי שתדע שאי אפשר שתהיה הכונה בזה להתיר בשר תאוה שנאסר במדבר שהרי זכר אחר זה ענין התר בשר תאוה בפרשת כי ירחיב יי' אלהיך את גבולך ואי אפשר שיתיר זה בקרבנות שהרי ביאר שאין לו רשות להביאם כי אם במקום אשר יבחר ה' ובהיות הענין כן הנה לא ישאר אלא שיהיה זה המאמר בפסולי המוקדשין והם אשר יש בהם מום רע כמו שנזכר בבכור בפר' כל הבכור שאם יש בו מום רע והוא מום קבוע לא יזבחנו ליי' ואם שם בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל רק את דמו לא תאכל על הארץ תשפכנו כמים כמו שאמר זה בה המקו' ולזה הוא מבואר שזה מהמאמ' הוא בפסולי המוקדין כי כבר נתבא' למעלה שלא יחוייב הביאם שם כאמרו וכל מבחר נדריכם מגיד שהעי מומין לא יחוייב להביא שם ובהיות הענין כן כבר יתבאר בפר' בחקותי שגם הבהמה הטמאה יחוייב שתפדה בצאתה לחולין למדנו מזה שהוא יחייב באלו שיפדו ואמר תזבח לפי שלא הותר לגדלם אחרי שנפדו כי הם אסורים בגזה ועבודה כמו שהתבאר בפר' כל הבכור:

'''ואכלת בשר.''' הבשר הותר לו לאכול אך לא יוכל לגדלם ויאכל החלב ואמר ואכלת שלא יותר לו להאכילו לכלבי' כי עדין יש בו קצת קדוש':

'''כברכת יי' אלהיך אשר נתן לך.''' למד בזה דרך ארץ שיאכל האדם מהבשר לפי עשרו לא יותר וכאלו באר בזה שלא יאסר אם עבר זמנו שהיה ראוי שיאכלנו אם לא היה בו מום ואף על פי שזכר דינו דין קדש לקצת הדברים:

'''בכל שעריך.''' מגיד שמותר לשחטו ולאכלו בכל המקומות הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל בעבור שלמדנו ממה שאמר תחלה שיש בו עדין קצת קדושה הוצרך לבאר שלא הוזהר הטמא מלאכלו אך טמא וטהור אוכלין בקערה אחת כמו הענין בצבי ואיל שאינן ראויין לקרבן: