עריכת הדף "ערך/תשעה באב" (פסקה)

== רחיצת הבית בתשעה באב אחר חצות ==
בקהילות רבות נהגו אחר חצות היום לנקות ולשטוף את הבית. וכן יש שנהגו לרחוץ ראשם.

וכך תיאר בספר חמדת ימים{{הערה|נדפס במהדורת ליוורנו תקכד {{ממ|ח"ג דף פט:}} ולא נדפס בדפו"ר וכן בדפוסים החדשים הושמט, וככל הנראה אינו מפי כתבו של הרב בעל חמדת ימים.}} את המנהג: נשים שלנו בכל שנה ושנה חוק ולא יעבור, שביום זה אחר חצות מתעסקות בכל כוחן ויכולתן בתיקון הבית והמיטות, ומסירין מתקרות הבית ומכל מקום שהם כריות העכבישים, ומנקין ומצהיבין בתמרוק את כלי הבדיל והעופרת ודומיהן המשמשין לנוי, ומכבדין ומרבדין הבית והסולמות. כלל העולה, עושים באותו יום קרוב כאילו הוא יום פורים וערב פסח.

כעין זה מובא באורחות חיים {{ממ|הל' תשעה באב אות יא}} מנהג קדום שהנשים רוחצות ראשם מן המנחה ולמעלה. וכ"ה בספר המכתם {{ממ|תענית ל.}}, כל בו {{ממ|[[כל בו/תשעה באב/סב|תשעה באב סימן סב]]}} ובספר אהל מועד {{ממ|ח"ב ע.}}. וכן זכר מנהג זה המאירי {{ממ|[[מאירי/תענית/ל/א|תענית ל.]]}}.

=== הקהילות שנהגו במנהג זה ===
החמדת ימים מביא שכך היה מנהג הנשים במקומו וכששאל לחכמים אם למנוע הנשים ממנהג זה אמרו לו שהוא מנהג הנשים מקדמת דנא ובפרט מנהג האשכנזים.

ובברכי יוסף {{ממ|[[ברכי יוסף/אורח חיים/תקנט#ז|סימן תקנט סק"ז]]}} כתב שמנהג זה הוא מנהג קדום בערי איטליה.

ובספר השומר אמת {{ממ|סימן לד אות כב}} הזכיר מנהג טריפולי{{הערה|שנהגו אחר המנחה לכבד את הבית ולרחוץ אותו בשפשוף יפה יפה, והמים מגיעין עד חצי הארכובה. ועי"ש מה שכתב בדעת הברכי יוסף שלא דיבר אלא על תיקון הבית וכיבוד המטות ולא על שפשוף הבית היטב כדרך שעושים לשבתות וימים טובים.}}.

=== מקור וטעם המנהג ===
על מנהג רחיצת הראש, מובא באורחות חיים{{הערה|ושאר פוסקים המובאים לעיל.}} שהזקנים הראשונים הם שהנהיגו מנהג זה ועשו סמך לדבר זה על מה שאמרו בהגדה כי המשיח נולד ביום תשעה באב.

אמנם המאירי {{ממ|[[מאירי/תענית/ל/א|תענית ל.]]}} כתב שמנהג זה נהגו בו הנשים בימי הגאונים והרבנים, אך מבואר שלא היה זה מתקנתם.

וכטעם האורחות חיים הביא בחמדת ימים לגבי מנהג רחיצת הבית שכששאל לחכמים אם למנוע הנשים ממנהג זה אמרו לו שהוא מנהג הנשים מקדמת דנא, וסמך למנהג זה מה שאמרו שבט"ב נולד המשיח. ותלה מה שלא מיחו בהם חכמים כדי שלא יתייאשו הנשים מהגאולה להיותן קטני אמנה בנחמות מפני שאינן יודעות ספר ולפיכך הן צריכות חיזוק.

=== המערערים על מנהג זה ===
המאירי {{ממ|[[מאירי/תענית/ל/א|שם]]}} אף שהזכיר מנהג זה של רחיצת הראש שנהגו בו הנשים בימי הגאונים והרבנים, וכתב שאין הדבר נאה רק שלא מיחו בהם חכמים. וכ"כ הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/תקנד|או"ח סימן תקנד]]}} כתב שהמנהג הזה נשתקע ולא נאמר, וכל הבא להקל בדבר כופין אותו שלא יעבור על דברי חכמים.

גם לענין מנהג רחיצת הבית כתב החמדת ימים שתמיה היתה אצלו על מנהג זה, כי מי התיר לעשות את היום המר הזה שהוא יום קביעות בכיה לדורות, שיש למעט בשבילו בשמחה אפילו מכניסת חודש אב.

אך כששאל לחכמים אם למנוע הנשים ממנהג זה אמרו לו שלא למונעם מהטעמים המובאים לעיל, כדי שלא יתאיישו הנשים מהגאולה. והסיק שאין למונעם ממנהג זה כיון שאינם עוברות על איסור חכמים כרחיצה.

{{שולי הגליון}}

{{ניווט כללי תחתון}}

[[קטגוריה:תשעה באב]]