עריכת הדף "ערך/פירות שביעית" (פסקה)

== נתינת שמן במדורה ==
הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/שמיטה ויובל/ה#ח|פ"ה משמו"י ה"ח]]}} כתב לאסור. ובטעם הדבר נחלקו האחרונים:
:המקדש דוד {{ממ|סימן נט סק"ד}} כתב שמדורה אינה שווה לכל נפש, כיון שאדם חשוב אין דרכו להשתמש במדורה, כמבואר בשבת {{ממ|[[בבלי/שבת/כא/ב|כא:]]}}.
:בערוך השולחן כתב דאין זה דרך הנאתו.
::בביאור ההלכה {{ממ|שמו"י פ"ה ד"ה ולא}} העיר מהמבואר בשו"ע {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תרעו|סימן תרעו]]}} שעושה מדורה מהשמן הנותר בנרות חנוכה.
:::ויישב שאדרבה כיון שאסור בהנאה לכך שורפו ואין מכאן ראיה שזהו שימוש רגיל בשמן.
::עוד העיר בביאור ההלכה מהמבואר בשבת {{ממ|[[בבלי/שבת/כג/ב|כג:]]}} במילא קערה והקיפה פתילות דעשאה כמדורה, הרי שהיו נוהגים לעשות כן.
::עוד העיר מדברי הגמרא בשבת {{ממ|[[בבלי/שבת/כ/ב|כ:]]}} לגבי ד' מדורות וכו' ואחת מהם של רבב. ופירש [[רש"י/שבת/כ/ב|רש"י]] שומן ושעוה וכל דבר הניתך. מבואר שנהגו לעשות מדורה משמן.
:::ויישב שאולי כוונת הערוך השולחן שאין דרך לשים שמן במדורת עצים.
:באור שמח ביאר, שהוא משום שאין הנאתו וביעורו שווה.
::בביאור ההלכה {{ממ|שם}} ביאר שנר הנאתו וביעורו שוה שהוא נעשה להאיר, משא"כ מדורה שעיקרה לצורך חימום ממילא אין ההנאה אלא אחר הביעור, כעצי הסקה {{ממ|[[בבלי/סוכה/מ/א|סוכה מ.]]}}
::אמנם הר"ח {{ממ|[[תוספות/בבא קמא/קא/ב|בתוספות ב"ק קא:]]}} כתב שהעשוה מדורה להתחמם בה חשיב הנאתו וביעורן שווים. והעיר שאפשר שאף רש"י מודה ולא דיבר אלא בהסקה שנעשה תחילה גחלים.
::עוד הקשה על האור שמח, דרבי יוסי נחלק בסיפא דברייתא לענין צובע עציץ ונותנו למדורה, ומשמע שמודה ברישא לדין זה שאסור ליתן שמן למדורה, ודעת רבי יוסי בסוכה {{ממ|שם}} דלא בעינן הנאתו וביעורו שוה.
:בביאור ההלכה ביאר שטעם האיסור לפי שנראה כמפסיד השמן, כיון שדולקת המדורה והשמן אינו מוסיף כמעט לבעירה, ואין ניכר ההנאה שמשתמש בזה{{הערה|וריו"ס ס"ל שמותר לצבוע כלי ולהשליך למדורה, שאף שאסור לצבוע בפירות שביעית הכא שאני שאח"כ שורפו ונהנה ממנו. וחכמים ס"ל שמ"מ לא מינכרא הנאתו וכנ"ל, או שכיון שיכול להנות ממנו בהדלקה ממש, לפיכך צביעת כלי והשלכתו לאש חשיבא הפסד.