עריכת הדף "עבודת המלך/עבודה זרה/ז" (פסקה)

== יג ==

'''נטל ממנה עצים אסורים בהנאה, הסיק בהם את התנור יוצן, ואח"כ יסיק בעצים אחרים של היתר ויאפה בה, אפה בו את הפת ולא צננו הפת אסורה בהנאה.''' הרב כ"מ עמד על זה דכיון דס"ל לרבנו דזה וזה גורם מותר ולהכי סתם ולא חילק בין תנור חדש לישן דאפילו חדש בצינון סגי ליה ולא בעי נתיצה וכן פסק רבנו לקמן בסמוך בדין נטיעת הירקות תחת האשרה דמותר אפילו בימות החמה וכן בשדה שזבלה בזבל עכו"ם דמותר לזרוע אותה, וא"כ איך סתם וכתב אפה בו את הפת ולא צננו הפת אסורה בהנאה, והרי בתנור ישן הפת מותרת דהרי הו"ל זה וזה גורם, ודעת הכ"מ דרבנו מיירי באבוקה כנגדו ומשום דיש שבח עצים בפת, וסמך רבנו עצמו על מה שכתב בפט"ז מהל' מאכלות אסורות הכ"ב בתנור שהסיקוהו בקליפי ערלה וכלאי הכרם דאם גרף כל האש ואח"כ בישל או אפה בחומו של תנור הרי זה מותר.

''' וכן ''' עמד הב"י ז"ל והכ"מ על הא דכתב רבנו בפט"ז דמאכלות אסורות שם בתנור חדש שצרפו בעצי ערלה וגרפו את האש ואפה בו דמותר והוא מוקשה, דבתנור חדש דגם התנור נאסר א"כ הו"ל חד גורם דאיסורא, ולמה הפת מותרת ובקדירה שבישל אותה בקליפי ערלה וכלאי הכרם ובעצי היתר פסק רבנו בהכ"ד שם דאסור והוא ממתניתין דערלה פ"ג מ"ד תבשיל שנתבשל בקליפי ערלה ידלק ותמוה דהא הוי זה וזה גורם קדירה דהיתרא ועצים דאיסורא (ועי' היטב בדבריו שם) ונדחק בזה טובא ומוקי לה הט"ז בסי' קמ"ב סק"ד ג"כ באבוקה כנגדה ומטעם דיש שבח עצים בתבשיל, והמג"א ז"ל בסי' תמ"ה כתב, דקדירה שאני מתנור, וכבר הושג ע"ז דהא להדיא אמרו בפסחים כ"ז כי פליגי בקדירה ותנור והאריכו בזה טובא, ורבותינו הש"ך והט"ז ז"ל בסי' קמ"ב ומרן הגר"א ז"ל באו"ח סי' תמ"ה ובתשובות פני יהושע סי' י"א ועוד מחברים כתבו דהכא בעצי אשירה אפי' בלא אבוקה כנגדה אסור ואבוקה כנגדה בעי רק בערלה וכלאי הכרם דאפרן מותר משא"כ בעצי אשרה דאפרה אסור, וחום התנור לא גרע מאפרה עכ"פ, ולהכי בפ"ג מהל' חמץ ומצה ס"ל לרבנו ג"כ דאם בישל או אפה אותה הפת אסורה ואף שאין אבוקה כנגדה משום דחמץ אפרו אסור, ובאמת כן הוא דעת הראב"ד ז"ל בפסחים וכן דעת הראב"ד ז"ל באשכול בפ' כל הצלמים סי' נ"ב וכן דעת הרא"ש ז"ל, [והש"ך ז"ל שם הביא תוספתא מפורשת בערלה, תנור שהסיקו בקליפי ערלה אם חדש יותץ אם ישן יוצן אפה ובישל בגחלים מותר, אפה בכולם (כלומר בכל איסורי הנאה שהוזכרו שמה) מותר חוץ מעצי אשרה. הרי מבואר להדיא דשאני עצי אשרה מערלה וכלאי הכרם, אבל באמת יש נוסחא אחרת בתוספתא, אפר כולן מותר חוץ מעצי אשרה (תחת אפה בכולן) וכן הוא גם בכת"י הוצאת צוקרמנדל]. אמנם הרבה גמגומים יש גם בשיטה זו ועי' בט"ז ובש"ך שם ועי' באבני מלואים בתשובותיו מה שהאריך בזה. ואין מקום להאריך בכל הדברים.

''' אבל ''' ראה זה מצאתי בעזה"י מרגלית טובה אחת, שיטה חדשה שלא עמדו עליה רבותינו ז"ל שעל פיה יתבררו כל הדברים כמין חומר ומצאתי ראוי להאריך בה קצת ולעמוד על בוריה, דהנה כפי המבואר מכל דברי רבותינו קדמאי ובתראי ס"ל לכולהו דהתנור הוי ג"כ גורם, שהרי כתב רש"י ז"ל בע"ז מ"ט אפה בו את הפת בין בחדש שצננו וחזר והסיקו בעצי היתר, בין בישן בהיסק של עצי איסור וכן מבואר בר"ן שם ואחריהם דרכו בדרך זה כל רבותינו, ובאמת שכן מבואר לכאורה בגמרא להדיא בפסחים שם, דמוקי להא דתנור חדש יותץ כרבי, ופריך אימר דשמעת ליה לרבי משום דיש שבח עצים בפת, זה וזה גורם מי שמעת ליה, ור"ל דלהכי לא בעי נתיצה משום דהו"ל אח"כ בהיסק שני זה וזה גורם התנור שהוא האסור והעצים של היתר וכמבואר ברש"י ז"ל שם ועפי"ז סובבים והולכים כל הדברים.

''' אבל ''' ראה זה מצאתי לרבנו ישעיה הראשון ז"ל בתוס' הרי"ד לע"ז מהדורא תליתאי וז"ל אפה בו את הפת פי' המורה בין בחדש שצננו וחזר והסיק בעצי היתר, ובין בישן בהיסק עצי איסור הו"ל בתרווייהו זה וזה גורם שהפת שנאפית בחדש בהיסק שני באת ע"י גורם האיסור שנתחזק בהן התנור מראשיתו וגורם דהיתר ההיסק שני, ואינו נ"ל דלגבי אפיית הפת ליכא אלא חד גורם, שאם נאפית בתנור חדש שצננו, ע"י היסק שני חד גורם הוא דהיתר ואפילו למ"ד זוז"ג אסור הפת מותרת, דאילו שימוש בעלמא ששימש התנור שנתחזק בעצי אשרה אסור הפת, ואפילו נשתמש בעצי אשרה עצמן נהי דאסור להשתמש בהם אבל אם שם כלים עליהן מותרין הכלים בהנאה, ואם אפה את הפת בתנור ישן שהסיקו בעצי אשרה הפת אסורה ואפילו (חסרים כאן איזה תיבות ונראה דצ"ל ואפילו למ"ד זוז"ג מותר ופשוט) ולא ילפינן זה וזה גורם אסור אלא מדתני חדש יותץ כדדייק מינה תלמודא בפ' כל שעה, ועי' מ"ש שם במהדורא תנינא ותראה דברים מבוארים עכ"ל, והנה אנחנו לא זכינו לראות את אשר כתב בפסחים במהדורא תנינא. אבל נמצאו לפנינו דבריו ז"ל במהדורא תליתאה שם. ולפי שהוא יקר במציאות הנני מעתיק גם את דבריו אלה ללמוד מהם וז"ל שם, אפה בו את הפת אסורה בהנאה, פי' דוקא כשהסיקו בעצי אשרה שמכח העצים נאפית הפת אבל בחדש שנצטנן והסיקו בעצי היתר ואפה בו את הפת, אין הפת אסורה, שמחמת תשמיש בעלמא שנשתמש בתנור לא נאסרה הפת דאטו אם ימלא התנור פירות, יאסרו הפירות בהנאה בשביל שימוש בעלמא, לא יאסר בהנאה אלא הבגד שנארג מכח הכרכור, וכך הוא היסק עצי אשרה לרבנן כמו כרכור בבגד דאע"ג דלית להו לרבנן שבח עצים בפת ובעצי ערלה וכלאי הכרם שרי, הכא אסור כיון דמכח עצי אשרה נאפית, והלכך אין להקשות מה שהקשיתי בפ' כל הצלמים במהדורא קמא על מאי דפסק הלכה כר' אלעזר, דמה צורך בזה והרי כבר פסק לעיל הלכה כר' יוסי דאמר זה וזה גורם מותר ובלי שום פדיון מותרת, ולא היא דהוה סבירנא דהאי דקתני אפה בו את הפת אתנור חדש קאי ומשום תשמיש בעלמא היא אסורה ואין הדבר כן דלא קאי אסורה בהנאה אלא אישן יוצן דליכא אלא חד גורם באפיית הפת ואפילו לר' יוסי אסורה ואצטריך למפסק הלכה כר"א שיש לה תקנה ע"י פדיון עכ"ל והם המה הדברים הנאמרים שמה בע"ז שהבאנו.

''' וביאור ''' הדברים דס"ל לרבנו ישעיה ז"ל דהתנור אינו שום גורם אלא כמו שמניחין בו דבר, והרי אם מניחין על ע"ז עצמה, אף שאסור להניח עליה, מ"מ לא נאסר הדבר בשביל זה, והא דאמרו בגמ' דשייך בזה דין זה וזה גורם וכמו שהבאנו לעיל בהא דפריך לרבי זה וזה גורם מי שמעת ליה, ר"ל דזה שייך להך דינא דחדש יותץ, דהכי הדין הוא דמותר לאפות בו אח"כ, והרי התנור בודאי אסור בהנאה ומשום זה לבד היה צריך לנתצו אף אם נימא דלאחר שישתמש בו לא יאסר הפת, והרי בקערות וכוסות אסירי, ומזה הוא דילפינן דזוז"ג מותר, ולהכי בקערות וכוסות שנצרפו בקליפי ערלה צריך לשברן לכולי עלמא משום שההנאה מהם הוא בחד גורם שהרי נהנה מהנחה זו שמניח בהם משא"כ בתנור שאינו נהנה מן ההנחה בתנור דלא מטיא הנאה לגוף עד דאיכא גורם שני וכמבואר בגמ' ורש"י שם ולהכי מותר להשתמש בתנור לכתחלה למ"ד דזוז"ג מותר, אבל לענין איסור הפת אין התנור חשוב גורם כלל ותלוי רק באיזה דבר שהסיקו אותו.

''' וברור ''' שגם דעת רבנו כן הוא כשיטתו של התוס' רי"ד ז"ל ולדידיה אין התנור חשוב גורם כלל בנוגע לאיסור הפת, ולהכי פסק כאן דאם הסיקו בעצי אשרה אסורה הפת, ואפילו גרף האש דכיון דאפרו אסור וה"ה החום א"כ אין כאן זה וזה גורם כלל, דהתנור אינו חשוב גורם כלל וכן בהל' חמץ ומצה אסור אפילו גרף האש. ובמאכלות אסורות בערלה וכלאי הכרם דפסק דאפילו בתנור חדש אם גרף האש מותר, הרי ג"כ פשוט, דהרי החום מותר דהא אפרן מותר, והתנור שהוא איסור אינו גורם כלל, ובקדירה שבישל בה בקליפי ערלה וכלאי הכרם דאסור לא שייך כלל לומר זה וזה גורם משום הקדירה שהרי אין זה גורם כלל. והדברים מאירים בעזה"י. והמעיין בדברי רבותינו ז"ל כמה נדחקו למצוא הדרך בכל אלה הענינים, יראה. כי ע"פ הדברים האלה אין שום ספק וקמט כלל, ועי' בט"ז שם מה שהקשה מנטל כרכר ולדידיה גם בכרכר הוי זה וזה גורם ועי' בנקודת הכסף שם שהשיג עליו, ועי' היטב באבני מלואים בתשובותיו סי' ז' מה שהאריך, והרי לפנינו בדברי רבנו ישעיה הראשון ז"ל להדיא דבכרכר אין כאן אלא גורם אחד והרבה יש להאריך בזה כמובן בהשואת כל המקומות אלא שאין זה מטרתי כאן ויבואר אי"ה כל אחד במקומו. והנה באשכול בפ' כל הצלמים בסי' נ"ב מצאתי וז"ל הסיק בהם את התנור אם חדש יותץ שמחזיק התנור ומחסמו, ישן יוצן ולפי מ"ש שהלכה כר' אלעזר אפילו חדש די אם יוצן שאין עצי אשרה לבד מחזיקים אותו שאם יסיקו שנית יתחזק יותר וכו' והנה נראה מדבריו שגם הוא מפרש הך דזה וזה גורם על התנור ולא על הפת הנאפית בגרמת התנור, אבל לא זכיתי לעמוד בסוד יסוד דבריו בביאור זוז"ג דתנור חדש וה' יאיר עיני.

''' נתערבה באחרות יוליך דמי אותה הפת לים המלח.''' עי' כ"מ בהי"ד ועי' באשכול פ' כל הצלמים סי' נ"ב האריך לחזק שיטה זו של הרי"ף ורבנו ז"ל דהנאת כולה פת בעינן ולא הנאת עצים בלבד דא"כ לשרי נמי בלא תערובות עיי"ש היטב ועי' ברא"ש ור"ן דנראה להם פירש"י ז"ל דהנאת עצים קאמר ואפי"ה לא שרי אם האיסור בעין ועי' ריטב"א בסוגיין.

''' ושאר הככרות מותרין.''' בס' מעשה רוקח הספרדי בראש הספר הביא בשם ס' הבתים וז"ל לפי המובן מלשון הרב נראה שמותרים כולם אפילו באכילה אחר שהולך הנאת אותו הפת לים המלח עכ"ל והרז"ה ז"ל בפסחים פ' כל שעה והביאו הרא"ש ז"ל בע"ז דדוקא בהנאה ולא באכילה אבל הביא בשם רבנו יונה בשם תוס' דמותר אף באכילה ולא דמי לחבית יין נסך דאסור בשתיה, דכאן משום איסור אכילה אינו נאסר כמ"ש תנור שהסיקוהו בכמון וכו' ולא אסור אלא באיסור הנאה וכיון שמוליך הנאה לים המלח מותר בכל, והעתיקו מרן הגר"א ז"ל וכן הוא מבואר להדיא גם באשכול פ' כל הצלמים סי' נ"ב והאריך בזה טובא שם ועי' בר"ן פ' כל הצלמים שהאריך ג"כ ועי' להרב תוס' יו"ט בסוף פרק כל הצלמים מ"ש בזה שם ויש להאריך.