עריכת הדף "
מראי מקומות/בבא קמא/לח/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==בגמ', אל תצר את מואב== הר"מ בסה"מ בשורש השלישי כתב שאין ראוי למנות מצות שאין נוהגות לדורות וע"כ לא נמנה אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה וכן האזהרה שבאה בבני עמון אל תצורם ואל תתגר בם, וכן שאר מוני המצוות לא מנו לאוין אלו, אמנם הרמב"ן בסוף סה"מ נסתפק למנות אלו ג' לאוין וכ' שהם מצוות הנוהגות לדורות שהרי נאמר אל תצר את מואב וגו' כי לא אתן לך מארצו ירושה כי לבני לוט נתתי את ער ירושה, וכיון שאסרה התורה משום שהיא ירושה לבני לוט א"כ ירושה אין לה הפסק, והביא מהמדרש [שהובא בתוס'] שדוד התיר מחמת שהם פירצו גדר תחילה ולא משום שאין זו מצוה הנוהגת לדורות, אלא דנתקשה הרמב"ן דמה טעם הוא זה להתיר את האיסור, ופירש הרמב"ן דיסוד האיסור הוא שלא ליקח ארצם מידם ומחמת זה אסרה תורה את המלחמה, דלא הותרה מלחמה אלא לרשת נחלה אשר נתן להם הקב"ה, ואשר ע"כ כל האיסור הוא מלחמה בחנם אבל מאחר שהם פירצו את הגדר הותר לנקום בהם כשם שהותר במדינים אע"פ שאין לנו חלק בנחלתם, וכתב הרמב"ן דמטעם זה לא הותר אלא כדי נקמה ולא יותר מזה וע"כ נענש דוד כי הכרית כל זכר מהם. ומסיק הרמב"ן והיוצא מכל מה שאמרנו שיהיו אלה השלש מניעות הבאות בשעיר ועמון ומואב מצוה לדורות, ומ"מ כיון שבא סנחריב ובלבל את העולם הותרה ארצם למלך המשיח, כמו שאמרו בחלק מארצם עמון ומואב טהרו בסיחון, ועוד שיכריתם הקל יתברך ויתעלה ותשאר ירושתם לנו וכו' עכ"ד, וצ"ת דמאחר שלימות המשיח הותר איסור זה א"כ אין זו מצוה הנוהגת לדורות, וכבר הביא המגילת אסתר להרשב"ץ בזוהר הרקיע שעמד בזה. וזה אין להקשות דמאחר שפירצו את הגדר א"כ אין זו מצוה הנוהגת לדורות דהרי נתבאר ברמב"ן שאיסור זה אינו מתיר לגמרי אלא רק כדי נקמה, ועוד שכ' הרמב"ן וז"ל ואפילו אם יש בהם התנאי הזה [שהם פירצו הגדר] עכ"פ ראויות הן להמנות שאינן מצות לשעה אלא לדורות היו נוהגות עד שיפרצו הם את הגדר תחלה עכ"ד [ולד' הרמב"ן בהמשך דהותר רק כדי נקמה א"צ לטעם זה וכמשנ"ת]. ובמש"כ הרמב"ן שאין איסור לנקום מהם וכל האיסור הוא מלחמה בחנם, צ"ת מסוגיין דקאמר דרצה לנקום מהם ק"ו ממדיינים ומה תשובה היא זו שתי פרידות טובות, והרי מ"מ המלחמה היא לנקמה וזה לא נאסר. ובמש"כ הרמב"ן בביאור הענין של הם פירצו הגדר תחילה דנמצא דהמלחמה לנקמה, הפנ"י בסוגיין והמהרי"ט ח"ב חו"מ סי' ק' פירשו באופ"א, דיסוד האיסור לערוך עמהם מלחמה הוא משום השבועה והברית שבין אברהם ללוט אלא מאחר שהם הפירו את השבועה ע"כ הותר לנו ג"כ לנקום בהם, [ודין זה דשנים שנשבעו זל"ז אם א' היפר את השבועה יכול חבירו ג"כ להפר הובא ביו"ד סי' רל"ו ומקורו משבועת אבימלך בסוטה דף י.] וביאר הפנ"י דמה שאמרו בסוגיין שתי פרידות טובות הוא טעם להמשיך את האיסור אע"פ שכבר הפירו את בריתם, [וכתב הפנ"י דהוא שלא כד' תוס'] אמנם המהרי"ט פי' דתרי דיני איכא איסור מצד הברית והשבועה וזה הופר במה שהם פירצו הגדר תחילה ואיכא איסור נוסף מחמת שתי פרידות והותר משנולדו. והנה הר"מ לא ביאר מדוע אין זו מצוה הנוהגת לדורות, ומד' הרמב"ן נראה שהוא משום שהם פירצו הגדר תחילה, אמנם י"ל דהוא ע"פ המבואר בסוגיין דהאיסור משום שתי פרידות טובות יש לי להוציא וכשהוציאן הותרו וכמשנ"ת מד' המהרי"ט, וכן מבואר במהרש"א בח"א בסוגיין וכ"ה בשיטה מקובצת בשם הר"ר ישעי', וק' דהניחא בעמון ומואב דהוא משום ב' פרידות טובות אבל בשעיר - אדום התם אין הטעם משום פרידות, ולדרכו של הפנ"י יסוד ההיתר הוא משום שפירצו הגדר תחילה ומ"מ עדין נשארו באיסורם מחמת שתי פרידות וכשנולדו הותרו וכ"ה בתור"פ [הובא בשיטה מקובצת]. ובכ' הגר"ח [בדין יש קנין לעכו"ם ד"ה והנה בעיקר.] פי' דלאו דאל תצר את מואב הוא רק קודם כיבוש ז' עממין, וע"כ אינו מצוה לדורות. ובעיקר הדברים צל"ת דבסוגיין נראה דעיקר קרא דאל תצר את מואב בא ללמדנו שלא נימא שיש מצוה להורגם וכנקמת המדיינים אבל לא נאמר זאת למניעה ואיסור.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף