עריכת הדף "
מעשי למלך/כלי המקדש/ח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יג == <small>א')</small> ''' ותכלת ''' ''' האמורה בתורה הוא הצמר הצבוע כעצם השמים.''' <small> הנה הכ"מ כתב על דברי רבינו ותכלת הצבוע כעצם השמים ולא פירש יותר נראה מדבריו שלא מצא מקור לדברי רבינו כדרכו ובוודאי ידע הכ"מ מגמ' מנחות דף מ"ג שתכלת דומה לים וים לרקיע וא"כ יש לתמוה שלא כתב שזה גמ' מנחות ולכן נראה דקשיא לי' להכ"מ דבגמ' איתא דדומה לים וים דומה לרקיע ובירושלמי ברכות איתא דדומה לים וים לעשבים ועשבים לרקיע א"כ למה כתב רבינו דדומה לעצם השמים הא באמת אינו דומה להשמים אלא דומה לים וים דומה לשמים א"כ אין התכלת דומה לעצם שמים כמש"כ רש"י סוטה דף י"ז לכן לא כתב מקור לדברי רבינו ובאמת תימא רבה הוא על רבינו שכתב שדומה לשמים ובגמ' מבואר דרק דומה לים או לעשבים אמנם זכיתי לעמוד על דברי רבינו שכמה עמקו דבריו כי הנה בספר מאמר פתיל תכלת ושפוני טמוני חול מהגאון מו"ה גרשון חנוך ז"ל הביא מספר ערכי הכינויים שכ' וז"ל תכלת ישנו בג' בחינות בנוקבא ובדוכרא ובאימא של הנוקבא הוא של ציצית ועליו אמרו שדומה לים ושל הזכר עליו אמרו שדומה לרקיע והוא סוד המשכן ויש ג"כ סוד תכלת מארץ ישראל והוא תכלת הגמור בסוד כסא הכבוד והוא של כה"ג ועם האמור אפשר ליתן טעם למה אינו עולה אלא אחת לשבעים שנה לרמוז שזה התכלת אינו אלא מהנוקבא שהוא בת שבע ואולי לבגדי כה"ג בזמן שהי' צדיקים גמורים ומשוחים בשמן המשחה הי' מכוונים לצוד אותו במקומו מהמובחר על ידי שם וע"ז אמרו בגמ' שגנוזים שם לצדיקים לעתיד לבוא ואמנם אותו זקן דאיתא בספרי דהי' מתפרנס מהחלזון נראה שלא הי' מתרמי לי' אלא מהבינונים מכאן שלא הי' לאחר החורבן עכ"ל לפי"ז זה כונת רבינו דהא דאמרו בגמ' דדומה לים היינו על הפחות שבתכלת והוא רק בבחינת נוקבא וזה לוקחין לציצית אבל הבינונים מבחינת דוכרא זה שהי' נוטלים לבגדי כהונה וע"ז אמרו שדומה לרקיע לכן כאן דאייריא לענין בגדי כהונה כ' רבינו שדומה לרקיע ובצמר תכלת האמור בציצית הוא הדומה לים כמש"כ רבינו בפי' המשנה בפ"ט מכלאים ותכלת הוא צמר צבוע כאן תרשיש דהיינו מראות הים כמו שפירש"י בחולין דף צ"א וגויתו כתרשיש תרשיש ים ששמו תרשיש כדתרגמינן תרשיש כרום ימא מראות הים שכ' אני' באה תרשישה והיינו ים התיכון שיורדין בו מא"י והיינו שמשם החלזון עולה עכ"ד {{ממ|אולם בדניאל י' פירש"י שהוא ים של אפריקה}} אך לכאורה יקשה דהא בפ"א מציצית כתב רבינו שתכלת צמר צבוע כפתוך שבכחול וזו היא דמות הרקיע הנראית לעין השמש בטהרו של רקיע הרי דגם בציצית מדמה רק למראות השמש אולם הדבר ניחא דיש להבין למה שינה רבינו לשונו דכאן כ' כעצם השמים ובה' ציצית כ' דמות הרקיע הנראה לעין השמש בטהרו של רקיע אך הוא הדבר אשר דברנו דהא בארנו דיש כמה גוונים דתכלת והיינו כי יש מראה תכלת שחור כמו הרקיע בשעה ששקעה השמש דנראה ירוק שחורי כמו שכ' בספר הנ"ל לפרש מש"כ רבינו כעצם השמים שהכונה בעת ששקעה השמש כפירש"י פ' שלח דומה לרקיע המשחיר לעת ערב ה"נ יש תכלת שחור דונקעל בלוי דבשעה שהשמש זורח אז הרקיע העלל בלויא מעתה אני אומר זהו שכתב רבינו בה' ציצית דמות הרקיע הנראה לעין השמש דהיינו בשעה שהשמש זורח שאז נראה מראות הרקיע העלל בלויא וזהו מראות הים ג"כ וכמו שבארתי ופלא על הגאון המחבר הנ"ל בספרו דף י"ז שכ' דדברי רבינו כאן הם דברים אחדים עם מה שכ' בה' ציצית ולא הרגיש שבה' ציצית כ' שדומה לרקיע שנראה לעין השמש והוא מרחק רב שזה העלל בלוי דרק בציצית אמרו שדומה לים שמראה תכלת שבנוקבא הוא העלל בלויא מראה תכלת שבזכר הוא תכלת דונקעל בלויא וכמו שביאר שם דניכר במראה השמש בזכוכות העלל בלויא שבסוף דונקעל בלויא והנה אמת נכון הדבר ויש לתמוה דתוס' דף ח' כ' דרקיע מזהיר טפי מכוכבים דהא כתוב והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע וכ' דפרקי דר"א מפרש דקאי ארקיע שעל ראש החיות שמזהירין מכוכבים שאורו כאור החמה וא"כ יש לתמוה לדעת תוס' דרקיע מזהיר יותר הא אמרינן דתכלת דומה לרקיע ופלא אולם בחי' הר"ן כתב וז"ל דהרקיע גוף דק ובהיר מאוד אינו מקבל אור השמש אבל הירח והכוכבים שהם גופים עבים מקבלים אורה כמו שאורה ניכר יותר באבנים ובארץ מבמים עכ"ל א"כ ניחא דהרקיע מצד עצמו אורה רב אלא כיון דאין מקבל אור השמש לכן לנגד עינינו הוא אוכמי כמראה תכלת:</small><br>''' אמנם ''' יש לתמוה דבמנחות פירש"י דע"י תכלת זוכרין ישראל היושב על הכסא הוא הקב"ה וקשה דבחולין דף פ"ט איתא אלא ציצית מאי הנאה איכא ומשני כד"ר דאמר תכלת דומה לים וים דומה לרקיע ופירש"י דהיינו הנאה שיש לישראל שהקב"ה מסתכל בכסא כבודו וזוכר את ישראל שמלובשין בתכלת אבל לפי מה דפירש במנחות איפכא יקשה מאי הנאה איכא לישראל ונ"ל לישב על נכון דבברכות דף ו' הני תפילין דמרי עלמא מאי כתיב בהו א"ל דכ' ומי כעמך ישראל גוי אחד וכו' דכתיב את ד' האמרת היום וד' האמירך היום אמר להם הקב"ה אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם לפי"ז יש לומר גם בציצית כן דהא איתא בגמ' דהקב"ה מתעטף בציצית כש"ץ והיינו ג"כ חטובא מול חטובא דישראל לובשין תכלת והקב"ה ג"כ מתלבש בטלית של תכלת ועי"ז זוכרין ישראל להקב"ה והקב"ה זוכר את ישראל ומתעטף בציצית כש"ץ ומתמלא רחמים עליהם וקורא השלש עשרה מידות ונ"ל שהוא ע"ד דאיתא בריש חגיגה כשם שבא ליראות כך בא לראות וכן נשמע מספרי דאיתא בלשון אחר וראיתם אותו וראיתם אותם לא נאמר אלא וראיתם אותו מגיד שכל המקיים מצות ציצית מעלה עליו הכתוב כאלו מקבל פני השכינה עכ"ל והיינו כיון שע"י התכלת נזכרין לפני הקב"ה ממילא הוה כאלו מקבלין פני שכינה לכן דרשו בלשון זה אמצות ראי' והוא בירושלמי פ"ק דחגיגה אריב"ל כל המקיים מצות ראי' כאלו מקבל פני שכינה ובזה דרשו כשם שבא ליראות כך באו לראות ע"כ גם במצות ציצית יש לפרש כך והארכתי בזה בה' חגיגה כעת בא לידי ספר משכנות לאביר יעקב הנדפס בירושלים עיה"ק שסתר דברי המחבר מאמר פתיל תכלת יען כי במנחות דף מ"ד איתא דחלזון דומה לדג וכן פירש"י שבת דף ע"ד וזה החלזון שמצא הרב המחבר הנ"ל אינו דג אלא עכבר טמא דכל דג אין לו ריאה וזה החלזון יש לו ריאה כמו שראוהו ת"ח אצל המחבר א"כ הוא חי' טמאה שבים לא דג טמא כי זה גם המחבר מודה שהוא מין טמא ולכן דן שדם דגים טמאים מותר ואינו כן שאין כלל מין דג כי גם בזנבו ניכר שהוא מין עכבר וכן הביא דברי הזוהר פ' תרומה דתכלת מההוא נונא דימא דגינוסר דאיהו בעדב"י דראובן רק זה לעומת זה עשה אלקים דיש בים חלזון טמא כשלא הוכשר שתכלת וכתב שם ששאלו את הרב האיך יכול להעיד שזה החלזון הא יש לו ריאה ואינו דג ולא מצא מענה רק אמר דמה בכך אם אין זה החלזון הא אין פסול בזה ע"ז השיב המחבר משכנות לאביר יעקב דשפיר יש תקלה דיבוא להטיל ציצית בסדין של פשתן וכן מה שהעלה במאמר פתיל תכלת דאפי' אם אין זה תכלת ופסול משום לבן הא לא חסר רק חוט אחד משמונה חוטין כשר כיון דהחוט השביעי לא הוה כנפסק מעיקרו העלה הרב משכנות לאביר יעקב להוכיח מגמ' דאפי' אם חוט השביעי לא נפסק מעיקרו רק חוט השמיני ג"כ פסול ודבריו נראים נכונים ע"כ בוודאי יש למנוע מלהטיל ציצית צבוע בדם חלזון הזה הנקרא טונט פיש ועל שהעלה בספר מאמר פתיל תכלת דא"א לומר כהמדרש שהחלזון נגנז אחר החרבן דהא בימי אמוראים אביי ורבא הי' צובעין ומטילין תכלת וע"כ דזה הוספה הוה מהמדרשים כ' בספר הנ"ל שידעו ברוה"ק שיגנז ולא יעלה ע"כ גנזו ממנו תכלת על כמה מאות שנים אמנם הנה בס' מאמר פתיל תכלת הקשה ג"כ מזמן שהי' ישראל במדבר מהיכן לקחו חלזון וכן אי נאמר דהביאו עמהם ממצרים ולא נמצא בספר משכנות לאביר יעקב תשובה על זה ולכן אומר דזה שהי' החלזון עולה בגבולי זבולון הי' ג"כ קודם שנכנסו ישראל והי' כן מימות עולם יען שהי' מעותד לישראל עלתה שם תמיד ואח"כ כשנכנסו ישראל לא"י כללו זה משה בברכותיו של זבולון שיזכה שיהא תמיד כך בגבולו והי' זה אחת מהברכות שבירך השם את ארץ המעותד לבוא ליד ישראל שיעלה שם החלזון וכמו שהי' פירותיו משונה ע"י שמעותד לבוא ליד ישראל כך הי' משונה בזה שהעלה החלזון בגבולו מעצמו וכשם כשנחרבה הארץ נטלה ממנה הברכה שהיא ארץ זבת חלב ודבש כך ניטלה מהם ברכה זו אבל קודם שנכנסו לארץ כבר הי' החלזון עולה בגבול המעותד לבוא ליד זבולון ומשם הביאו למצרים וכן הליכוהו התגרים גם למדבר ולקחוהו ישראל:<br>''' אמנם ''' פשוט נראה לי דלק"מ דהא בקרא דשפוני טמוני חול פי' חלזון וזכוכות לבנה ואיתא בסוטה משחרב ביהמ"ק בטלה זכוכות לבנה וכתבו תוס' חולין דף פ"ד דלא בטלה לגמרי א"כ כך י"ל דחלזון בטלה אבל בכל זה לא בטלה לגמרי דאפשר שתעלה גם עתה בגולה בימי אמוראים אולי היתה עולה עדיין מעט מעט מן המעט אבל אח"כ בטלה לגמרי ואין עולה כלל עוד אבל לעולם לא נטלו לתכלת ציצית רק מחלזון שעלה מעצמו בגבול זבולון ועוד יש לומר דרך חדש דגניזת חלזון ובטילת עלייתה לא תליא בחרבן ביהמ"ק רק בביטול נשיאת בית דוד דהא בקרא כתיב ביהודה כיבס ביין לבושו ובדם ענבים סותה ובתרגם פי' יהא ארגון טב לבושהי כסותי מילא מילא צבע זהורי וצבעונן א"כ תלי קרא במלכות יהודה ברכת צבע זהורי וצבעונן א"כ יש לומר גם התגלות צבע תכלת תליא בנשיאת בית דוד ונשיאת בית דוד הי' עומדת עד תחילת זמן הגאונים כדאיתא בסה"ד אשר בשנת ד"א רפ"ד שנים הי' בר מר זוטרא בן מר זוטרא מזרע דוד ראש סנהדרין עד אלפים ת"נ שנים ואפשר שעד עת ההוא הי' תכלת בנמצא דהי' עולה עדיין החלזון עד שבטלה הנשיאות לגמרי בטלה גם זה ובזה מיושב כל מה שנתקשה בס' מאמר פתיל תכלת {{ממ|ועיין ירושלמי פ"ק דשבת ה"ג מבואר דס"ל דחלזון אין לו גידין ועצמות כלל אך בגליון הש"ס שם רצה לפרש דדייק מדחי יותר מו' חדשים ע"כ שבאמת הי' לו גידין ועצמות עכ"פ נשמע דלא הי' מין שרץ אלא כמין תולעת וכפי' רש"י בסנהדרין דף צ"א ולכן אמרו במנחות דרק דומה לדג אבל עכ"פ ל"ה שרץ שבים וע' בדברי רבינו פ"ב ממא"ס הכ"ד שכ' דאיכא מין ברי' דהולכת על הארץ ומעופפת באויר ורבה במים וחייב עלי' ה' מלקיות והוא מין דג כמש"כ בספר המצות כן י"ל בחלזון ששוהה במים ובזה דומה לדג אבל כיון שהולכת גם על הארץ הוה כמין תולעת ונמלה וביעב"ץ כ' דהוא מין חומט ימא}}:<br><small> ב') </small> ''' הארגמן ''' ''' הוא הצמר הצבוע אדום ותולעת השני הוא הצמר הצבוע בתולעת.''' <small> והראב"ד השיג שהארגמן הוא משלשה צבעין במשל"מ נתקשה בכונתו ובספר הנ"ל הביא ירושלמי פ"ט דכלאים ה"א תכלת וארגמן ותולעת שני מה תולעת שני דבר שיש בו רוח חיים אף כל דבר שיש בו רוח חיים מוכח דגזה"כ בתכלת שיבוא מבע"ח דוקא לא מדומם ולא מצומח ולכאורה קשה מזה על דברי רבינו שנראה מדבריו דההבדל בין ארגמן לתולעת שני שארגמן צבע אדום שלא מבעל חי ותולעת שני הוא הצמר הצבוע בתולעת וזה תמוה דהרי בירושלמי יליף לה בהיקשא תכלת וארגמן ותולעת שני דבעינן דבר שיש בו רוח חיים לכן נראה שכונתו דארגמן הוא אדום ביותר ותולעת שני הוא הצמר הצבוע בתולעת שאינו אדום כ"כ כמש"כ הרד"ק דהי' ב' ארגמן תרגומו ארגוונא והוא צבע אדום וכרמיל הוא צבע אדום ג"כ אלא שארגמן הוא צבע אדום שקורין לאכא וכרמיל הוא תולעת שני וכ"כ רבינו בפי' המשנה שם ארגמן הוא הנקרא בערבי ארגוון והוא הצמר הצבוע בצבע הלאכא ומקור הדברים הוא בפסיקתא רבתא כשעלה משה למרום פתח הקב"ה ז' רקיעים והראהו בית המקדש של מעלה והראהו ארבע צבעונים שעשה מהם משכן שנאמר והקמות את המשכן כמשפטו אשר הראתה בהר אמר לפניו רבש"ע א"י דמות ארבע צבעונים אמר לו חזור לימינך חזר וראה גדוד של מלאכים שלובשין לבוש דומה לים אמר לו זו היא תכלת אמר לו חזור לשמאלך חזר וראה אנשים לובשים לבוש אדום אמר לו היא ארגמן אמר לו חזור לאחוריך וראה גדוד שהם לובשין לא אדום ולא ירוק אמר לו זו היא תולעת שני חזר לפניו וראה גדודים לובשין לבוש לבן א"ל זהו שש משזר ומסולק בזה השגת הראב"ד דהדבר מבואר בפסיקתא שארגמן הוא אדום ביותר אכן באמת גם דברי הראב"ד יתכנו שכן היא בזוה"ק תרומה וארגמן דא כנופיא דכליל כל גוונין כחדא ובאדרא רבה קדישא מהו ארגמן גווני דכלילת תלת גווני וכן הוא בזוהר חדש פ' חקת אלון תלת גוונין חיוור וירוק וסומק אינון לבושי דארגוונא ומה שהקשה המשל"מ דבמינים כ' בי' ובצבעים כ"ג צבעים נראה שהראב"ד נסתפק במאמר זוה"ק אם ארגמן הוא הצבע שגוף הצבע שצובעין בו הצמר הוא שכולל בעינו מראה אותם השלשה צבעים או שהוא שם האריגה שנארג מלשונות צמר:</small><br>''' וכדבריו ''' ראיתי מפורש יוצא מפי הרמב"ן פ' במדבר וז"ל דפורשין על השולחן בגד תכלת להפריש בין השולחן בלחמו ובין הכלים והי' המכסה העליון בבגד תולעת שני שהוא מראה אדום בעבור שהשולחן סימן לכתר מלכות שהוא במדת הדין אבל הארון ומזבח הזהב בבגד תכלת למדה הכלולה מן הכל ומזבח העולה בבגד ארגמן שהוא אדום יותר כי שם יזרק הדם לכפר הרי שלך לפניך דארגמן שהוא אדום יותר משני תולעת לשון נופל על לשון שמכסין בו מזבח העולה ששם זורקין את הדם:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף