עריכת הדף "
מעשה רקח/נדרים/ט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כ == '''נדר משובתי שבת וכו'.''' דברי רבינו מגומגמים חדא דלמה השמיט חלוקא דנודר מאוכלי שום שאסור בישראל ואסור בכותים ותו במ"ש שלא נתכוון זה אלא למי שמצוה עליו לעלות לירושלים דמשמע שהכותים אינן מצווין לעלות לירושלים ומ"ש עליית ירושלים משביתת שבת ותו דהוי הפך פשט הגמרא דאמר אביי מצווה ועושה קתני בתרתי בבי קמייתא (דהיינו שובתי שבת ואוכלי שום) ישראל וכותים מצוין ועושין וכו' בעולי ירושלים ישראל מצווין ועושין כותים מצווין ואינן עושין ע"כ נמצא דטעם עולי ירושלים משום דכותים מצווין ואינן עושין ואיך כתב רבינו הצווי לבד וכן הקשה הרב ב"י ז"ל סי' רי"ז ע"ע ומאי דאפשר במה שנדייק לשון רבינו דהו"ל למימר למי שמצווה לבד א"נ למי שמצווה לעלות לירושלים וכבר ידוע דאלו הכותים הן גרי אריות והיו עובדין להר גריזים ובמקום שהיה להם לעלות לירושלים היו עולים להר גריזים וכמ"ש מדברי התוס' שם לכך דייק רבינו לכתוב למי שמצווה עליו וכו' כלומר שקיבל עליו מצוה זו כתיקונה לאפוקי הכותים דאף שהם מצווין מ"מ לא קבלוה עליהם כתיקונה שהרי הם עולין להר גריזים במקום ירושלים משא"כ בשביתת שבת שהם מצווין ומקיימים כישראל ומינה אנו למדים להגוים ששובתים בשבת דאף שהם עושים מ"מ אינן מצווין ולכך מותר בהם כמ"ש בגמ' ובדין אוכל שום שהשמיט רבינו ראיתי בפי' המשנה שכתב יתבאר לך בזאת המסכתא שהיה מנהגם לאכול שום בערב שבת עכ"פ וכו' ע"כ. ולכאורה הוא תמוה איך תלה הדבר במנהג הלא זו אחד מעשר תקנות שתיקן עזרא כדאיתא בפ' מרובה דף פ"ב ואולי י"ל דרבינו ס"ל דאין זו תקנה גמורה כשאר תקנות אלא מנהג הוא שנהגו באותם המקומות ובא עזרא והחזיק במנהג זה וכללוהו בשאר התקנות תדע ששאר התקנות הזכירם רבינו פי"ב וי"ג דהלכות תפלה ופ"ל דהל' שבת ופכ"א דהל' אישות ופ"ב דהל' מקוואות ותקנה זו לא הזכירה בשום מקום גם דין המשנה דס"פ קונם יין דתנן קונם שום שאיני טועם עד שתהא שבת אינו אסור אלא עד לילי שבת שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לאכול שום לא הזכירו רבינו בשום מקום מאלו הדינים ונראה דה"ט כמ"ש שם וז"ל והיה מנהגם לאכול השום בלילי שבתות בתחילת הלילה לפי שהיה מסייע להם על התשמיש לפי מאכלם וארצם ע"כ הרי שתלה הדבר במנהג ואף זה אינו אלא באותם הארצות לפי מאכלם ואפשר ג"כ שעזרה לא תיקן אלא באותם הארצות דוקא ומפני זה השמיט דין זה גם כאן מכ"ש שכבר נלמד מנודר משובתי שבת ע"פ טעם הדין:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף