עריכת הדף "העמק שאלה/קסו" (פסקה)

== יג ==

{{העמקש|יג}} '''חביב מלך נאמן.''' בגמ' אית' ותיק ג"כ דהמון מלא במסורת. ומכ"מ פעמים מצינו שחסר בדרשה אות הנסתר ותלוי במלא וחסר. ובפי' כת"י אית' בזה"ל והכי דרש אברהם נוטריקון אב בחור חביב רם מלך נאמן משמע שדרש נוטריקון דשם אברהם ג"כ. והר' הוא רם. והנ' דהמון הוא נאמן. ואינך ארבע אבח"מ הן באברהם הן באב המון: ובדרשה דאנכי אי' בהא דר"א בזה"ל איכא דאמרי יהיבא כתיבא נאמנים אמריה. ונוס' רבינו נעימי' אמריה. ונוס' רבינו מיושרת דכמו שדרשו רבנן אמירה נעימה כתבית יהבית ככה יש לדרוש להיפך. והכוונה בכל זה דבל"ס יש בנוטריקון כוונה פנימית מה שהעלו עפ"י הנוטריקון. ור"י אמר אנא נפשי כו' פי' אני בעצמי נמסרתי להם כ"י עם התורה וכדאיתא ברבה ריש פ' תרומה ויקחו לי אותי הם לוקחים משום דידוע עפ"י הזוהר דאירייתא וקוב"ה חד. ורבנן א' דבנתינת הלוחות שנים כא' שמענו היינו תורה שבכתב ושבע"פ. והיינו אמירה זהו שבכתב שנאמר מפיו ית'. ונעימה זה שבע"פ שעל פיה כתיב בתורה דרכיה דרכי נועם. שלא שייך על תורה שבכתב כאשר היא שאין הבנה בה ללכת בדרכיו בלא פי' בע"פ. והיינו כתיבה יהיבא. דעל תורה שבכתב א' כתיבה ועל תורה שבע"פ שייך לשון מתנה כדאיתא בנדרים ד' ל"ח א' ויתן אל משה בתחלה הי' למד משה תורה ושכחה עד שנתנה לו במתנה שנא' ויתן אל משה וגו'. וע"כ קאי על תור' שבע"פ דבתור' הכתובה לא שייך שכחה ועוד כמה מאמרים באגדה ומדרשים. וע"ז תנן באבות משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע כו'. ורב אשי או א"ד שבגמ' דרש יהיבא כו' והיינו עפ"י מאמרם ז"ל בב"ר פ' מ"ד אמרת ה' צרופה וגו'. רב אמר לא נתנו המצות אלא לצרף בהן את הבריות וכי מה איכפת להקב"ה למי ששוחט כו'. ולכאורה אינו מובן הא התורה קדומה למע"ב אלפי' שנה הרי מוכח דלא לצרף חקרה הקב"ה. אבל הכוונה כמש"כ הרמב"ן בהקדמת פי' התורה ובכ"מ דהתורה היו כתובין שמותיו של הקב"ה ובה ברא עולמו כו'. ולזה התור' הסתומה ונעלמה מעיני כל חי חשקו מלה"ש לקבל ולהבינה. אבל כאשר נתן הקב"ה אותה לנו סדרה באופן שיובן ממנה מצות וחקים. וזה הצירוף לא נעשה וניתן לנו אלא לצרף בהן כו' וע' מש"כ בקדמת העמק השני אות ז'. ובחיבורי רנה ש"ת עה"פ ישקני. וזהו שדייק לא נתנו המצות כו' ולא קאמר על כלל התורה. ולתכלית זה הכינה וגם חקרה ית'. וכ"ז כלל ר"א במלת אנכי. יהיבא כתיבה נעימים אמריה מה שניתן הכתיבה הוא בא לצרף ולהנעים דרכיה של תורה. אבל שורש התורה שהיא שמותיו ית' נעלמה מעיני כל חי. זהו הנראה לפי' נוסח רבינו ולדרוש אין שיעור ואף כי במקום רמז והכי אפשר למצוא כוונה בנוסחת הש"ס. אך אנכי לפרש נוסחת רבינו באתי: