עריכת הדף "אלשיך/דניאל/ד" (פסקה)

== טו ==

'''דנה חלמא חזית וכו'.''' הנה אומרו אנא נבוכדנצר וכן אומרו ואנת בלטשאצר יראו דברי מותר וכן מה צורך אומרו ואנתה כהל וכו' וכן נשימה לב אל שנוי הלשון כי בדניאל אמר לשון אמירה באומרו פשרא אמר ובחכימי מלכותיה אמר לשון הודעה באומרו לא יכנין פשרה להודעותני אך היה דבר המלך אליו לאמר הלא בך חסיה נפשי הגד תגיד והצל תציל את נפשי ממבוכתה כי לך יאתה להבין ולהשכיל על חלומותי והוא כי הדברים והענינים הנוגעים אל הגדולים הרמים והנשאים לא יגלו שמים ענינם בלתי אם לגדולים אשר בארץ המה אנוש בערכם ולא לשפל אנשים וחדל אישים והלא זה דברו אל דניאל לאמר דנא חלמא חזית אנא נבוכדנצר ואנתה בלטשאצר פשרה אמר כלומר הלא אני ואפסי עוד מלך על כל הארץ מאתו יתברך ואיש אתה ואין נבון וחכם כמוך בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם ואם כן למי כל חמדת הגלות נגלות דבר מלך שלטון כמוני היום אם לא לך ואין לזרים אתך כי כמוני כמוך אני ואתה רוכבים צמדים על גדולים אשר בארץ אני בשררה ואתה ביתרון דעת החכמה וזהו אומרו חזית אנא נבוכדנצר כלומר אני נבוכדנצר הידוע מולך בכיפה יחיד במעלה ובכן ואנת בלטשאצר המקביל אלי ביתר שאת החכמה כי על כן שם בלטשאצר נקרא עליך פשרא אמר כי זאת גורלך על יפי חכמתך וראה גם ראה חין ערכך לפני כי הלא אמרתי פשרא אמר שהוא פתרונו האמתי והמיוחד אמונה אומן כי זה ענין פשרא בצר"י הרי"ש כל קבל די כל חכימי מלכותי לא יכלין פשרא שאפילו מציאות פשר מתקבל לא יכלין להודעותני ומה גם הפתרון המיוחד והאמתי וזהו שזה נקוד בקמ"ץ הרי"ש ואומרו להודעותני הוא אשר כתבנו למעלה כי פותרים היו אך לא היו אומרים דבר מתקבל תפול ידיעה מה ברעיון רוח המלך אשר יאמר אולי כי הוא זה אך בדניאל אמר לשון אמירה באומרו פשרא אמר וגם הוטלה אות אל''ף בפשרא והיה ראוי תהיה ה"א אחרי שנקודה הרי"ש בצר"י אך הוא להגדיל גדר חכמתו לומר מובטח אני בך כי בפתחי פיך אשר תפתח ותחל לומר מציאות פשרא הוא יהיה פשריה האמתי והמיוחד כי לא יצא מפיך כי אם דבר אמת וזהו הטלת אל"ף עם נקודת צר"י ברי''ש ועל כן נאמר לשון אמירה כלומר שלא אתן אל לבי לאמר אסורה נא ואראה בשום שכל והבין אם אמת נכון הדבר אם אין כי אם היות מאמרך יספיק ואל יעלה על רוחך טובה כי העוליה על רוחי באשר קראתיך בלטשאצר כשום אלהי כי מאשר לו עשית את כל הכבוד הזה כי על אשר נקרא שמו עליך נאצל מן הרוח אשר עליו ונחה עליך והנבאת כי לא עלה על לבי כדבר הרע הזה חלילה כי אם ידעתי כי כל תוכל ולא יבצר ממך מזמה לא מפאת אלוה גשמי בלתי טהור וקדוש כבלטשאצר שהיה תנין גדול כדברי רז"ל רק מפאת שפע אלהי הקדוש ורוחני עד אין קץ ותכלית וזהו ואנתה כהל די רוח אלהין קדישין בך לומר מה שאנתה כהל לא על הקראך כשום אלהי הגשמי רק על כי רוח אלהין קדישין בך: