עריכת הדף "תורה תמימה/דברים/ז" (פסקה)

== טו ==

'''כל חלי. ''' רב אמר זו עין רעה, שמואל אמר זה הרוח, ר' חנינא אמר זו צינה {{תוספת|כו|כולם לשיטתייהו אזלי, רב לטעמיה דאמר צ"ט מתים מעה"ר ואחד בדרך ארץ, ושמואל אמר דיסוד כל המחלות בא ע"י נשיבת רוח שאינה מצויה, ור' חנינא אמר הכל בידי שמים חוץ מצנים ופתים, עיין כתובות ל' א' ובסוגיא כאן, ועיין באות כ"ח.}}, ר' יוסי ב"ר חנינא אמר זו צואה {{תוספת|כז|יתכן שמפרש חלי מלשון חלאה, וכנודע שבאותיות אהו"י נוהג חסרון.}}, דאמר מר צואת החוטם וצואת האוזן רובן קשה ומעוטן יפה, ר' אלעזר אמר זו מרה {{תוספת|כח|ר"ל מדת הכעס, שע"י זה שופכת המרה ומקלקלת מרוצת הדם וע"י זה באים חלאים, ועיין לפנינו ס"פ משפטים בפ' והסירותי מחלה. ובפשיטות י"ל דכל הדורשים האלה דורשים הלשון כל חלי כמו שורש או יסוד כל חלי, וגם י"ל דדייקו הלשון והסיר, דלשון הסרה משמע שהמחלה מוכרחת להיות בכל אדם רק ה' יסיר אותה, ולכן כל אחד מפרש לפי טעמו ורוחו מה היא המחלה השולטת בכל אדם, וכן צריך לפרש בדרשה הבאה.}}. (ב"מ ק"ז ב').

'''כל חלי. ''' תניא, רבי אומר, והסיר ה' ממך כל חלי – זו שריפה {{תוספת|כט|כלומר הקדחת והחום השולטת בכל חולי, דזה הוא עיקר יסוד המחלה, ובסורה – סרה הסכנה, וכמ"ש בברכות ל"ד ב' באיתה שעה חלצתו חמה וביקש מים, ופירש"י נטלה מגופו החמה הוא החולי הקודחו, עכ"ל. ועיין מש"כ באות הקודם וצרף לכאן.}}, ר' אליעזר בן יעקב אומר, זה הרעיון, ר' אליעזר לטעמיה, דאמר, ונתן עול ברזל על צואריך (פ' תבא) זה הרעיון {{תוספת|ל|ר"ל זה שמשתקע עצמו ברעיונות לחשוב ולדאוג הרבה שוב א"א לו להשמט ממנו ונעשה עליו כעול ברזל וע"י מחבל גופו ורוחו. ומדייק כן דאלו בעבודה ממש איירי הא כבר כתיב ועבדת את אויביך.}}, ר' אבון אמר זה יצה"ר שראשו מתוק וסופו מר {{תוספת|לא|לפי פשוטו י"ל דדריש חלי מלשון מתיקות כמו תרגומו של הפסוק בשופטים י"ד מה מתוק מדבש – מה חלי מדובשא, וכן דרשו בש"ר ויחל משה – עשה את המר מתוק, ועוד הרבה, ודרכו של יצה"ר להמתיק דרכיו אף כי סופו מר.}} [ירושלמי שבת פי"ד ה"ג]