עריכת הדף "ערך/קריאת שמע" (פסקה)

=== שיעור החיוב מדאורייתא ===
גם לדעת הסוברים שחיוב קריאת שמע מדאורייתא, נחלקו המפרשים בשיעור החיוב, ומצינו ד' שיטות בענין זה:

;פסוק ראשון לחוד חיובו מדאורייתא
כן דעת רבי יהודה החסיד {{ממ|הובא בטור [[טור/אורח חיים/מו|סימן מו]] כפי שביאר הבית יוסף [[בית יוסף/אורח חיים/מו|שם]]}} והרא"ה {{ממ|הובא בבית יוסף שם}}. וכן דעת הבית יוסף {{ממ|סימן סג}}.

;פרשה ראשונה מדאורייתא
כן דעת רש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/ב/א#עד|ב. ד"ה עד]]}}, כפי שביארו בדבריו הרשב"א {{ממ|[[רשב"א/ברכות/ב/א|שם]]}} והשאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ג|סימן ג]]}}. וכן דעת רבינו יונה {{ממ|[[רבינו יונה/ברכות/ט/א|ברכות ט. מדפי הרי"ף]]}}. וכן נקט השאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ב|סימן ב]]}}.

;ב' פרשיות מדאורייתא (ואף פרשת ויאמר משום זכירת יציאת מצרים)
כן דעת הפרי חדש {{ממ|[[פרי חדש/אורח חיים/סז#א|או"ח סימן סז ס"א]]}}.

;ג' פרשיות מדאורייתא
בתומת ישרים {{ממ|[[תומת ישרים/יג|סימן יג]]}} כתב בשם בעל הבתים {{דיוק מקור}} שמפי השמועה למדו שבכלל חיוב קריאת שמע לקרות כל ג' פרשיות אלו.

===== דעת הרמב"ם =====
* הפרי חדש {{ממ|[[פרי חדש/אורח חיים/סז#א|או"ח סימן סז ס"א]]}} הביא שדבר הרמב"ם מטין כדעתו שב' פרשיות ראשונות חיובן מדאורייתא מדין קריאת שמע, ופרשת ויאמר חיובה מדאורייתא מדין זכירת יציאת מצרים.{{ש}}בשאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ב|סימן ב]]}} שנראה שכוונתו למה שכתב הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/קריאת שמע/א#א|פ"א מקריאת שמע ה"א]]}} תחילה חיוב קריאת שמע מן התורה, ואחר שהביא {{ממ|[[רמב"ם/קריאת שמע/א#ב|שם ה"ב]]}} ג' הפרשיות שקורין, כתב {{ממ|[[רמב"ם/קריאת שמע/א#ג|שם ה"ג]]}} וז"ל: וקריאת שלש פרשיות אלו על סדר זה היא הנקראת קריאת שמע, ע"כ. הרי שפירש שחיוב קריאת שמע הוא בקריאת ג' פרשיות, דהיינו ב' פרשיות ראשונות מחמת חיוב ק"ש ופרשת ויאמר מחמת חיוב זכירת יציאת מצרים.{{ש}}השאגת אריה דוחה שהרי בודאי אין כוונת הרמב"ם לחיוב דאורייתא שהרי הוא אומר וקריאת שלש פרשיות אלו 'על סדר זה' היא הנקראת קריאת שמע, וסדר הפרשיות בודאי דרבנן הוא כמבואר במשנה {{ממ|[[בבלי/ברכות/יג/א|ברכות יג.]]}} בדברי רבי יהושע בן קרחה, למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע כו'. וכן פסק הרמב"ם שהקורא למפרע לא יצא היינו דווקא בפסוקים אך בקורא את הפרשיות שלא כסדרן יצא, ומוכח שהוא דין דרבנן כי אם סדר הפרשיות מדאורייתא לא היה הקורא שלא כסדרן יוצא ידי חובתו כשם שבתפילין ומזוזות אינו יוצא ידי חובתו כשמונחות שלא כסדרן. ומכח זה מסיק השאג"א שכוונת הרמב"ם להמשך דבריו בהלכות ק"ש שכל ההלכות שנקט בסתמא בשם 'קריאת שמע' כוונתו לכל ג' הפרשיות שתקנו חכמים שיקרא אך אין כוונת הרמב"ם שכל אלו הפרשיות חייב לקרותן מדאורייתא.
* השאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ב|סימן ב]]}} לומד בדעת הרמב"ם שמדאורייתא סגי בקריאת פרשת שמע, ומוכיח כן ממה שמנה הרמב"ם מצות קריאת שמע בספר המצות {{דיוק מקור}} ובפתיחה להלכות קריאת שמע למצוה אחת, ולא לשתי מצוות, ואם פרשת והיה אם שמוע אף היא מדאורייתא משום דכתיב בה 'ובשכבך ובקומך' הו"ל ב' מצות{{הערה|עי' משמרת חיים {{ממ|ח"א עניני ק"ש א}} מה שיישב בזה.}}.
* בתומת ישרים {{ממ|[[תומת ישרים/יג|סימן יג]]}} למד בדעת הרמב"ם שכל ג' הפרשיות חיובן מדאורייתא מדין קריאת שמע.

===== דעת הרשב"א =====
הפרי חדש {{ממ|[[פרי חדש/אורח חיים/סז#א|או"ח סימן סז ס"א]]}} תמה על דעת הרשב"א שפשוטו סתרו דבריו, שבתשובה {{ממ|[[שו"ת הרשב"א/א/שכ|ח"א סימן שכ]]}} ובחידושיו לברכות {{ממ|[[רשב"א/ברכות/יג/ב|ברכות יג:]] ו[[רשב"א/ברכות/כא/א|כא.]]}} נקט כדעת הראשונה שאין חיוב מדאורייתא לקרות אלא פסוק ראשון, ומאידך גיסא בריש מסכת ברכות {{ממ|[[רשב"א/ברכות/ב/א|ב.]]}} כתב שפרשה ראשונה כולה מדאורייתא.

==== ראיות לנדון זה ====
* ברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/יב/ב|יב:]]}} פרשת ציצית מפני מה קבעוה, אמר ר"י בר חביבא מפני שיש בה חמישה דברים כו'.{{ש}}
:הפרי חדש {{ממ|[[פרי חדש/אורח חיים/סז#|או"ח סימן סז ס"א]]}} מוכיח שב' פרשיות ראשונות הוו מדאורייתא, מדלא מקשה הגמרא כן אלא על פרשת ציצית ולא על פרשת שמע ופרשת והיה אם שמוע.{{ש}}
:השאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ב|סימן ב]]}} דוחה, שלא הוקשה לגמרא פרשת והיה אם שמוע מפני מה נקבעה כיון שכבר יישב זאת רבי יהושע בן קרחה במשנה {{ממ|[[בבלי/ברכות/יג/א|יג.]]}} למה קדמה פרשת שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואחר כך מקבל עליו עול מצות, הרי שטעם שקוראים והיה אם שמוע הוא משום קבלת עול מצות.
* ברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/יג/א|יג.]]}} מתני' אמר רבי יהושע בן קרחה למה קדמה פרשת שמע לוהיה אם שמוע, כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואחר כך מקבל עליו עול מצות. והיה אם שמוע לויאמר, שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום ובין בלילה ויאמר אינו נוהג אלא ביום בלבד.{{ש}}
:הפרי חדש {{ממ|[[פרי חדש/אורח חיים/סז#|ש]]}} מוכיח שפרשת והיה אם שמוע דאורייתא, דאם לא כן מדוע צריך לטעם שתקדום פרשת שמע לפרשת והיה אם שמוע, הלא יש להקדימה כיון שהיא מדאורייתא. ועוד, שאם פרשת והיה אם שמוע דרבנן היה בדין שתקדום לה פרשת ויאמר כיון שהיא מדאורייתא משום חיוב זכירת יציאת מצרים.{{ש}}
:השאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ב|שם]]}} דוחה, שאין קדימה בסדר הדברים לדאורייתא על פני דרבנן רק מחמת שחיובו מדאורייתא.{{ש}}
:ומוכיח כן: א' לדעת שמואל שקריאת שמע דרבנן ואף על פי כן אין מקדימין פרשת ויאמר לפרשת שמע ופרשת והיה אם שמוע.