עריכת הדף "ערך/ערבות" (פסקה)

==ערבות במעשה אחד לב' מצוות==
הגרעק"א בהגהות לשו"ע (ריט ס"ה) הביא מס' אורים גדולים (דרשות פר' צו) שהסתפק אם המחוייב בברכת הגומל על שעלה מן הים יכול להוציא למי שנתרפא מחליו, ובשבט הלוי (סוף ח"א בהערות על סי' ריט) הביא מתוס' בזבחים (ז. ד"ה תודה) דמשמע שספק זה הוא מחלוקת רבה ורב חסדא. כמו"כ תלוי בהנ"ל ספיקו הידוע של הכת"ס (או"ח כו) אם שהחיינו דהנאה מועילה גם למצוה.

בנחל איתן (טו ס"ב סקי"א) הסתפק בכגון דא, אם המברך על עירובי תבשילין יכול להוציא המערב עירובי תחומין או חצירות.

בבני ראם להגר"א גנחובסקי (ק' סק"ג) נו"נ אם אשה מוציאה איש בהלל דר"ח טבת שחל בחנוכה, שבהלל דחנוכה אינה חייבת. והאם בן אר"י מוציא לבן חו"ל במוצאי שבת שהוא גם מוצאי יו"ט שני, שבן אר"י כבר הבדיל על יו"ט במוצאי יו"ט ראשון, ובס' 'יו"ט שני כהלכתו' הביא מהגר"מ סולובייצ'יק זצ"ל שמרן החזו"א זצ"ל אמר לו שמסתמא אינו יכול לצאת בהבדלת בן אר"י.

בבצל החכמה (ח"ד מא) הביא לשו"ת רחש לבב (כב סק"ה, חתן הגרעק"א) שדן השואל בשניים שצריכים לצאת יד"ח קריאת שמע, אחד של דערבית ואחד של שחרית [יעויין או"ח (נח ס"ה) האופן לזה], אם יכול אחד להוציאם בבת אחת, ושם (סי' כה) אם יכול אחד מהם להוציא חבירו.

וראה בברכי יוסף (ר"ס ריג, רצד סק"ב) אם אפשר להוציא בחזרה דשחרית מי שלא התפלל ערבית, דמ"מ מעשה אחד הוא. ודן בזה גם בהל' תפילה (ר"ס קח), והוכיח זאת מתשו' הרדב"ז (סי' שסא) דאם הוא ש"ץ ג"כ יצא יד"ח, והביא להפר"ח שכתב על דברי הרדב"ז דהדין הוא ברור, וכ"כ הריעב"ץ בסידורו, וע"ע במחזיק ברכה (ר"ס ריג). אך אפש"ל דתפילת חזרה שאני, שמ"מ היא אותה תפילה, ואין ראיה מזה למתפלל שחרית שיכול להוציא החייב בתשלומי ערבית.

ובקונט' 'ברכת הזמן' (על חנוכה ופורים) דייק מדהאורים גדולים הסתפק רק בברכת הגומל משום דדמיא לקרבן תודה, ולמד מזבחים ז. שפסולה בכה"ג, משמע שבשאר ברכות מהני ברכה א' לכמה חיובים.

אכן לאידך גיסא הנה המג"א (ר"ס תרצב) כתב שיש לכוין בשהחיינו דקריאת המגילה גם על מצוות משלוח מנות וסעודת היום, ובפמ"ג (שם) הוסיף שיש לומר לש"ץ לכוין להוציא על-זה, הרי לן דעת הפמ"ג שאף שהיא אותה ברכה עכ"ז צריך שיכוין המוציא לכל מה שרוצים להיפטר על-ידה ולא די בכונת השומע. [הגם שי"ל דהפמ"ג רק לחומרא נקט לה].