עריכת הדף "ערך/מאה ברכות" (פסקה)

==== ברכת התורה ====
ברא"ש {{ממ|[[רא"ש/ברכות/ט/כד|ברכות פ"ט סכ"ד]]}} כתב שיכוון לברכת הקורא בתורה והמפטיר יענה אמן, ויעלו לו להשלים מנין ברכות.

הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/מו|סימן מו]]}} דקדק לשון הרא"ש שדווקא כששומעים ועונים אמן מועיל.

ובדברי חמודות {{ממ|[[דברי חמודות/ברכות/ט/כד#פז|ברכות פ"ט סכ"ד אות פז]]}} כתב שלאו דוקא כשעונה אמן, שהרי שומע כעונה, ולכן מספיק או שישמע הברכה או שיענה אמן אף אם לא שמע הברכה אך יודע על איזו ברכה עונה.

ובמעדני יום טוב {{ממ|[[מעדני יום טוב/ברכות/ט/כד#ל|שם אות ל]]}} כתב אף הוא שמעיקר הדין סגי בשמיעת הברכה או בענית אמן, אך מכל מקום הוסיף הרא"ש שאף ששמע יענה אמן לפי שחשוב טפי ברכה כשעונה.

וכ"פ השולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/רפד#ג|או"ח סימן רפד ס"ג]]}}: צריך לכון לברכת הקוראים בתורה ולברכות המפטיר ויענה אחריהם אמן ויעלו לו להשלים מנין מאה ברכות שחסר מנינם בשבת.

ובמשנה ברורה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/רפד#ו|סק"ו]]}} פירש דעל ידי ענית אמן חשוב כאילו היה מברך לעצמו. ובמקום אחר {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/מו#יד|סימן מו סקי"ד]]}} כתב שיוצא על פי הדחק במה שיכון לשמוע ברכת התורה והמפטיר ויענה אמן.

וע"ע שולחן ערוך {{ממ|או"ח רפד ס"ג}} ובמשנה ברורה {{ממ|שם סק"ה וסק"ו}}. ובמט"א סימן תרכב סק"ב בהערת המגיה לאלף למטה.